עדכונים בנושא בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים – יולי 2026

תחום הנכסים הדיגיטליים ממשיך לעבור מתפיסה של “שוק מתפתח” למסגרת רגולטורית ומשפטית סדורה יותר. בחודשים האחרונים ניכרת האצה בפעילות של מחוקקים, רגולטורים ובתי משפט בישראל ובעולם, במטרה להתמודד עם השימוש הגובר בבלוקצ׳יין, מטבעות יציבים, פלטפורמות מסחר, שירותי משמורת וממשקי DeFi.

העדכון שלהלן מרכז התפתחויות מרכזיות בישראל, בארצות הברית, בבריטניה ובאוסטרליה, ומציג את הכיוון המסתמן: הרחבת הפיקוח על פעילות קריפטו, הבחנה מדויקת יותר בין תשתית טכנולוגית לבין פעילות פיננסית מפוקחת, והתגברות החשיבות של עמידה בדרישות רישוי, גילוי, ניהול סיכונים, מניעת הלבנת הון והגנת לקוחות.

עבור חברות טכנולוגיה, פינטקים, גופים פיננסיים, נותני שירותים בנכסים דיגיטליים ומשקיעים מוסדיים, מדובר בהתפתחויות בעלות משמעות מעשית. הן עשויות להשפיע על אופן structuring של פעילות, פנייה ללקוחות בשווקים שונים, התקשרויות עם ספקים זרים, ניהול נכסים דיגיטליים והערכת חשיפות רגולטוריות ומשפטיות.

ישראל

בית המשפט העליון מכיר בסמכות המשטרה לקיים שיתוף פעולה וולונטרי עם גורם זר לצורך הקפאת נכסי קריפטו

בפסק דין מיום 19.5.2026 קיבל בית המשפט העליון בקשת רשות לערר של המדינה, וקבע כי למשטרת ישראל סמכות ליזום ולקיים שיתוף פעולה וולונטרי עם גורם זר המנהל נכסים קריפטוגרפיים, לצורך הקפאת ארנק דיגיטלי החשוד כקשור לפעילות עבריינית הנוגעת לישראל. פסק הדין עסק בארנק דיגיטלי שבו הוחזקו טוקנים בהיקף של למעלה מ-10 מיליון דולר, במסגרת חקירה רחבת היקף בחשד להונאה, מרמה והלבנת הון.

פסק הדין עשוי ללמד כי במקרים מסוימים רשויות האכיפה בישראל יכולות להסתמך על שיתוף פעולה וולונטרי עם גופים זרים הפועלים בתחום הנכסים הדיגיטליים, גם כאשר אותם גופים פועלים מחוץ לישראל. בית המשפט הבחין בין פעולה אכיפתית כופה, המחייבת מקור סמכות מפורש, לבין פנייה וולונטרית לגורם פרטי, וקבע כי בנסיבות המקרה ניתן היה לבסס את פעולת המשטרה על סמכויותיה הכלליות.

פסק הדין עשוי להכשיר נתיב שבו נעשית פעילות אכיפה יזומה על בסיס שיתוף פעולה וולנטרי של זירות מסחר או מחזיקי ארנקים דיגיטליים במקרים בהם מדובר בפעילות חוצת גבולות ובנכסים דיגיטליים החשודים כקשורים להונאה, הלבנת הון או פעילות פלילית אחרת.

פורסם תזכיר חוק ייעודי להסדרת הנפקת מטבעות יציבים בישראל

ביום 29.06.2026 פורסם תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים), התשפ"ו-2026, המבקש ליצור בישראל משטר רישוי, פיקוח ואכיפה ייעודי להנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים המגובים במלואם. התזכיר נועד להתמודד עם היעדר מסגרת חקיקתית ייעודית בישראל להנפקת מטבעות יציבים, על רקע חששות הנוגעים בין היתר להונאה, הטעיה, גניבה או אובדן של נכסים פיננסיים, הלבנת הון והעלמות מס.

לפי התזכיר, הנפקת מטבעות יציבים תחייב רישיון ייעודי ועמידה בדרישות מהותיות, לרבות דרישות הון, ממשל תאגידי, ניהול נכסי עתודה, גילוי, אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים. ההסדר המוצע עשוי להיות רלוונטי גם לגורמים זרים המכוונים פעילות ללקוחות תושבי ישראל, אף ללא נוכחות פיזית בישראל, כאשר אינדיקציות לכך כוללות בין היתר שימוש בעברית, מתן שירותים בשקלים או במטבעות יציבים צמודי שקל, ושיתוף פעולה עם נותני שירותים פיננסיים או שירותי תשלום לצורך הנגשת השירות ללקוחות בישראל.

בשלב זה מדובר בתזכיר מקדמי, קודם להגשת הצעת חוק ולאישור בכנסת, ולכן הליך החקיקה צפוי להימשך זמן נוסף. לצד זאת, פרסום התזכיר מסמן מעבר אפשרי מוואקום רגולטורי ביחס להנפקת מטבעות יציבים בישראל למסגרת מקיפה יותר של רישוי ופיקוח, לרבות ביחס לפעילות חוצת גבולות המכוונת ללקוחות ישראליים.

ניתן למצוא מידע נוסף בעדכון הלקוחות מיום 2.7.2026.

ארצות הברית

הדיונים סביב ה-CLARITY Act מסמנים שלב חדש ברגולציית הקריפטו

במחצית הראשונה של 2026 מרכז הכובד הרגולטורי בארה"ב, בכל הנוגע לנכסים דיגיטליים, עובר מפרשנות מנהלית וצעדי אכיפה נקודתיים לעבר מסגרת חקיקתית פדרלית סדורה. לאחר חקיקת חוק ה-GENIUS, הדיונים בנוגע ל-CLARITY Act מתקדמים בצעדים גדולים. חוק זה נועד להבהיר את חלוקת הסמכויות הרגולטוריות בין רשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC), לבין רשות הפיקוח על מסחר בסחורות וחוזים עתידיים (ה-CFTC) בכל הנוגע לפיקוח על נכסים דיגיטליים. הצעת החוק מעניקה ל-CFTC סמכות בלעדית על עסקאות ב"סחורות דיגיטליות", תוך שמירה על סמכות ה-SEC על עסקאות ב"שוק הראשוני" (לרבות הנפקות של נכסים דיגיטליים מסוימים שעונים להגדרה של ניירות ערך). ההסדרים שייקבעו במסגרת ה-CLARITY Act עדיין אינם סופיים, אך הם מתכתבים עם ניסיונות קיימים של הרגולטורים בעצמם להעניק ודאות לשוק באמצעות עמדה משותפת שפורסמה בחודש מרץ האחרון.

חטיבת המסחר והשווקים ב-SEC מפרסמת עמדה ביחס לתחולת כללי רישום הברוקר/דילר כלפי מפעילי ממשקי משתמש לעסקאות בנכסי קריפטו

ביום 13.4.2026 פרסמה חטיבת המסחר והשווקים של ה-SEC עמדה לפיה, בנסיבות מסוימות, גורמים היוצרים, מציעים או מפעילים ממשקים המשמשים לעסקאות ב-crypto asset securities לא יידרשו להירשם כברוקר-דילר לפי חוק ניירות ערך האמריקאי. העמדה נועדה להבהיר את תחולת דיני ניירות הערך הפדרליים על פעילות בממשקים טכנולוגיים המשמשים לביצוע עסקאות בנכסי קריפטו, והיא מוצגת כצעד ביניים בלבד עד להמשך בחינת הנושא בידי ה-SEC.

לפי העמדה, ההקלה עשויה לחול על ממשקי אינטרנט, תוספי דפדפן ואפליקציות, לרבות ממשקים המשולבים בארנקים בשמירה עצמית, כאשר תפקידם מוגבל בעיקרו להכנת הוראות עסקה לפי פרמטרים שהמשתמש קובע, והמרתן לפקודות שניתנות לשידור על גבי פרוטוקולי בלוקצ'יין או חוזים חכמים. עם זאת, התנאי המרכזי הוא שמפעיל הממשק יישאר בגדר תשתית טכנית-תפעולית בלבד: המשתמש צריך להיות מסוגל להתאים פרמטרי ברירת מחדל, לא ייעשה שידול לעסקאות מסוימות, המידע יוצג על בסיס פרמטרים אובייקטיביים שנחשפו מראש, ומפעיל הממשק לא יקבל תמורה מצדדים שלישיים עבור ניתוב הוראות. בנוסף, נדרש גילוי מהותי ובולט למשתמשים, לרבות לגבי מבנה העמלות, מגבלות הממשק, ניגודי עניינים, בקרות סייבר והאופן שבו נשמר מידע מסחר.

העמדה גם משרטטת גבולות ברורים: היא אינה חלה על פעולות בעלות אופי תיווכי מובהק, כגון ניהול משא ומתן, מתן המלצות השקעה, ארגון מימון, עיבוד מסמכי מסחר, החזקה או ניהול של כספי לקוחות, ביצוע או סליקה של עסקאות, או ניתוב הוראות. במילים אחרות, ה-SEC מבקשת להבחין בין מפעיל שמספק ממשק טכנולוגי לבין מי שפועל בפועל כמתווך בשוק ההון.

ה־CFTC פותחת את הדלת למסחר בחוזים מתמשכים (Perpetuals) על קריפטו – לראשונה בארה"ב במסגרת מפוקחת

ביום 29.5.2026 אישרה ה־CFTC את רישומו למסחר של BTCPERP של Kalshi – חוזה נגזרים על ביטקוין ללא מועד פקיעה קבוע – ובכך יצרה, לראשונה, מסלול מוסדר בארה"ב למסחר ב־perpetual futures דרך בורסה מקומית מפוקחת. בניגוד לחוזים עתידיים רגילים, שפוקעים במועד ידוע מראש, חוזים אלה מאפשרים להחזיק פוזיציה לאורך זמן בלי לגלגל אותה מחדש, ולכן הם הפכו לכלי מסחר מרכזי בשוק הקריפטו העולמי, בעיקר בזירות מחוץ לארה"ב. אישור המוצר מסמן מעבר של התחום מאזור רגולטורי אפור למסגרת פיקוח אמריקאית ברורה יותר, שעשויה להציע חלופה מקומית, שקופה ומפוקחת יותר למשקיעים קמעונאיים ומוסדיים כאחד. ה־CFTC הבהירה במקביל כי האישור הנוכחי מוגבל בשלב זה לחוזים דומים על ביטקוין ונכסים דיגיטליים בעלי שוק ספוט עמוק, פעיל ורציף. לצד זאת, הוועדה פרסמה הצהרת מדיניות והנחיית צוות שמחדדות כי מוצרים דומים על נכסים אחרים ייבחנו בנפרד, וכי מסחר רציף במתכונת 24/7 מחייב בקרות סיכונים, ניטור שוטף, היערכות תפעולית ומשטרי פיקוח וסליקה מתאימים.

בית המשפט מאשר את דחיית התביעה נגד מפתחי Uniswap

בפסיקה מיום 2.3.2026 דחה בית המשפט של המחוז הדרומי של ניו יורק (S.D.N.Y) את התביעה נגד מפתחי Uniswap בפרשת Risley v. Universal Navigation. בית המשפט קבע כי פיתוח והפצה של פרוטוקול תוכנה אוטונומי וקוד פתוח אינם הופכים, כשלעצמם, את המפתחים ל"מוכרים" של הנכסים שנסחרו באמצעות התוכנה, וכי לא ניתן לייחס להם אחריות בגין פעולות בלתי חוקיות שביצעו צדדים שלישיים באמצעות הפרוטוקול בהיעדר שליטה פעילה בעסקאות עצמן.

ההכרעה נשענת על הבחנה שבית המשפט עשה בין מי שמפתח ומתחזק תשתית טכנולוגית לבין מי שמשתתף בעסקה, שולט בה או מתווך אותה. לפי פסק הדין, עצם העובדה שהמפתחים יצרו את הפרוטוקול, אפשרו מסחר באמצעות ממשק אינטרנטי ותחזקו קוד שמאפשר אינטראקציה בין משתמשים לבין הפרוטוקול, אינה מספיקה כדי להטיל עליהם אחריות על הונאות שביצעו צדדים שלישיים באמצעות המערכת.

בית המשפט דחה גם את הניסיון לייחס למפתחים אחריות מכוח דיני עוולות מדינתיים (להבדיל מהדין הפדרלי האמריקאי), לרבות טענות לסיוע להונאה, להטעיה צרכנית ולהתעשרות שלא כדין. בית המשפט סירב להפעיל סמכות עניינית משלימה על תביעות אלו לאחר שדחה את כל התביעות הפדרליות, וקבע כי בהעדר עילה פדרלית בת-קיימא אין מקום לדון בתביעות המדינתיות; לכל היותר, נטען כי הנתבעים סיפקו פלטפורמה שעליה יכלו אחרים לעשות שימושים לגיטימיים ושימושים בלתי חוקיים כאחד, אך אין בכך כדי ליצור אחריות משפטית כשלעצמה.

פסק הדין מחזק את הקו שלפיו פיתוח קוד, אספקת ממשק או יצירת פרוטוקול אוטונומי אינם שקולים, כשלעצמם, לעיסוק בהצעה, מכירה או תיווך של נכסים דיגיטליים. עם זאת, ההכרעה אינה מעניקה חסינות גורפת: ככל שגורם טכנולוגי מפעיל שליטה ממשית בעסקאות, נוקט פעולות תיווך, או מחזיק במאפיינים תפעוליים-מסחריים חורגים, שאלת האחריות עשויה להיבחן אחרת.

NYSE ו-Securitize מודיעות על שיתוף פעולה לפיתוח תשתית Tokenized Securities

ביום 24.3.2026 הודיעו NYSE (הבורסה לניירות ערך של ניו יורק, הגדולה בעולם במונחי שווי השוק המצרפי של החברות הנסחרות בה) ו-Securitize על שיתוף פעולה שמטרתו לסייע ביצירת גרסאות "טוקן" של ניירות ערך מסורתיים. לפי ההודעה, Securitize תשמש כ-digital transfer agent הראשון שיוכל ליצור מניות מבוססות בלוקצ'יין עבור מנפיקים וקרנות סל, כל זאת במסגרת פלטפורמת המסחר הדיגיטלית החדשה של NYSE. מדובר בהתפתחות שוקית משמעותית.

לפי ההודעה, שיתוף הפעולה יתמקד גם בפיתוח סטנדרטים, ובבניית דרישות רגולטוריות, תפעוליות וטכנולוגיות לתשתית של ניירות ערך מוסדיים על גבי הבלוקצ'יין. עוד צוין כי ה-NYSE מתכוונת לפעול עם Securitize במסגרת פיתוח תכנית סליקה על גבי הבלוקצ'יין של עסקאות בניירות ערך.

בריטניה

המסגרת הבריטית החדשה לנכסי קריפטו מצביעה על התקרבות חלקית למודל רגולטורי רחב יותר בדומה ל-MiCA

בריטניה פרסמה את מתווה הרגולציה לנכסי קריפטו (Financial Services and Markets Act 2000 (Cryptoassets) Regulations 2026), שנועד להכניס לראשונה מסגרת מפורטת ומבוססת-פעילות לנכסי קריפטו, לרבות הנפקה של מטבעות יציבים, החזקה/שמירה של נכסים קריפטו, הפעלת פלטפורמות מסחר, מסחר כעושה שוק או כברוקר/דילר, תיווך בעסקאות ופעילות staking. לפי דברי ההסבר, הרגולציה נועדה ליצור משטר מוסדר חדש עבור פעילות קריפטו, ולצד זאת לאפשר ל-FCA להפעיל סמכויות פיקוח, רישוי ואכיפה דומות לאלו המוכרות מעולם השירותים הפיננסיים המסורתי.

מבחינה מהותית, התקנות מייבאות לשוק הקריפטו הבריטי מושגים וכלים רגולטוריים מוכרים: דרישות לגבי public offers, מסמכי disclosure, איסור על הצעות לציבור שאינן עומדות בחריגים, משטרי רישוי, וכן כללי גילוי, מניעת מסחר במידע פנים ומניעת מניפולציות שוק. התקנות גם מגדירות באורח מפורט מהם נכסי קריפטו ומטבעות יציבים, מתי פעילות של custody תיחשב לפעילות מחייבת ברישיון, ואילו חריגים יחולו, כך שפעילות מסוימת תוחרג או תזכה לפטורים נקודתיים.

רוב ההסדר צפוי להיכנס לתוקף ביום 25.10.2027, אך הוראות מסוימות נכנסו לתוקף מוקדם יותר, בחלוף 21 ימים ממועד התקנת התקנות (4.2.2026), כדי לאפשר ל-FCA לפרסם כללים והנחיות, לתת הוראות, לטפל בבקשות רישוי ולנקוט צעדי היערכות לקראת הפעלת המשטר החדש.

אוסטרליה

אוסטרליה מאמצת מסגרת רגולטורית חדשה לנכסים דיגיטליים ולנותני שירותי Virtual Asset

הסנאט האוסטרלי אישר את ה-Corporation Amendment (Digital Assets Framework) Bill 2025, אשר צפוי להכניס זירות מסחר, ברוקרים, משמורנים וספקי ארנקים מסוימים אל תוך מסגרת רישוי השירותים הפיננסיים באוסטרליה. לפי המסגרת החדשה, גופים המחזיקים או מנהלים נכסים דיגיטליים עבור לקוחות יידרשו לעמוד בסטנדרטים של שקיפות, יושרה והגנת צרכן, באופן שמקרב את הפעילות בקריפטו למשטרים החלים על שירותים פיננסיים מסורתיים. לצד זאת, הממשלה האוסטרלית ממשיכה גם ביישום משטר ה-VASP של AUSTRAC, שנכנס לתוקף לאחר המעבר ממשטר ה-digital currency exchange הישן.

החקיקה החדשה מגדירה, בין היתר, שני סוגי מוצרים: Digital Asset Platforms (DAPs), שבהם המפעיל מחזיק טוקנים דיגיטליים עבור אדם אחר, ו-Tokenised Custody Platforms (TCPs), שבהם המפעיל מחזיק נכס שאינו כסף ומנפיק טוקן דיגיטלי שמקנה זכות לממש או להורות על מסירת אותו נכס. החקיקה כוללת גם פטור לפלטפורמות בעלות היקף פעילות נמוך, וכן חריגים מסוימים לתשתית דיגיטלית ציבורית, ל-custodial staking ולפעילות נלווית מוגבלת. במקביל, ה-VASP regime של AUSTRAC מחיל חובות AML/CTF, לרבות עדכון רישום, KYC, ניטור עסקאות ודיווח, וכן יישום כלל ה-Travel Rule החל מ-1.7.2026.

מדובר בהתפתחות משמעותית עבור חברות קריפטו, פינטקים ומוסדות פיננסיים הפועלים באוסטרליה או מולה. החקיקה מדגישה כי עצם השימוש בבלוקצ'יין או במבנה תאגידי מבוזר לא פוטר מתחולת הדין, ובכך מבקשת להביא ודאות רגולטורית לצד חיזוק ההגנות על לקוחות ומשקיעים.