לקוחות יקרים,
לאחרונה פורסם בתקשורת מקרה יוצא דופן של מנהל פרויקטים בחברת וויצ'אט (WeChat) הסינית, אשר פוטר לכאורה מעבודתו ואף הוכנס לרשימה שחורה המונעת את העסקתו מחדש בקבוצת טנסנט (Tencent). הצעד המשמעתי החריף ננקט נגדו לאחר שנטען כי הוא צילם את פירוט התגמול השנתי שלו – חבילה בשווי של כ-470 אלף דולר, שכללה בונוס במזומן ותמריצי מניות, ושלח אותה למכר, ומשם הופץ הצילום ברשתות החברתיות. החברה קבעה כי העובד שיתף מידע תאגידי רגיש בניגוד לכללי אבטחת המידע והסודיות של הארגון, האוסרים על חשיפת מידע על שכר.
פרשה זו עוררה מחדש את הדיון הציבורי והמשפטי בסוגיית סודיות השכר. בעוד שבמדינות מסוימות מעסיקים רשאים לאכוף מדיניות סודיות קשיחה ולפטר עובדים המשתפים את נתוני שכרם, המציאות המשפטית בישראל שונה לחלוטין. בתי הדין לעבודה בישראל קבעו באופן עקבי כי דרישת מעסיק לשמירה על סודיות השכר אינה לגיטימית ואינה ניתנת לאכיפה.
המצב המשפטי בישראל ופסיקת בתי הדין לעבודה
בתי הדין לעבודה בישראל התוו לאורך השנים קו ברור המגן על זכותם של עובדים לחשוף ולשתף את נתוני שכרם, הן מול עמיתיהם לעבודה והן מול גורמים חיצוניים:
- השכר אינו סוד מסחרי של המעסיק: בפסק הדין בעניין מידות ומעשי נוף נגד מרדכי הרוש (סע"ש 57327-01-18) נקבע כי גובה שכרו של עובד ורכיביו אינם מידע השייך למעסיק בלבד, וככלל אינם מהווים "סוד מסחרי" שלו. בית הדין הבהיר כי מדובר במידע פרטי השייך בצורה מובהקת יותר לעובד עצמו מאשר למעסיק, ועל כן, כאשר העובד בוחר לגלות את פרטי שכרו, הוא מגלה מידע פרטי שלו ועושה זאת כדין. עוד נקבע כי חשיפת השכר או הבעת חוסר שביעות רצון ממנו אינן מהוות הפרה של חובות תום הלב והאמון של העובד כלפי מעסיקו.
- הבחנה בין שכר לנתונים עסקיים מובהקים: בית הדין ביצע הבחנה חשובה בין גובה השכר המשולם לעובד לבין נתונים עסקיים מורכבים יותר, כגון עלות ההעסקה הכוללת של העובד או שיעור הרווח שצומח למעסיק כתוצאה מהעסקתו. נתונים אלו (עלות העסקה ורווח) נחשבים למידע עסקי מובהק של המעסיק הזוכה להגנה רבה יותר, בעוד שגובה השכר המשולם לעובד נהנה מרמת הגנה פחותה בהרבה.
- האינטרס הציבורי וצמצום פערי מידע: בית הדין הדגיש כי איסור על חשיפת שכר פוגע באינטרסים ציבוריים כבדי משקל, ובהם חופש המידע, התחרות החופשית בשוק העבודה, חופש הביטוי של העובד ויכולתו לנהל משא ומתן שוויוני מול מעסיקים חדשים. יתרה מכך, ללא חשיפת שכר, עובדים אינם יכולים לדעת אם הם מופלים לרעה בניגוד לחוקי השוויון.
- אי-חוקיות של תניות סודיות שכר בחוזה: פסיקה זו אומצה גם בפסק הדין בעניין ש.ז. נגד ל.א. בע"מ (סע"ש 969-08-15). באותו מקרה, עובד חשף את תלושי שכרו כדי לסייע לעובדת אחרת להוכיח תביעת הפליה בשכר. החברה טענה כי מדובר בהפרה של הסכם ההעסקה ושל התחייבות לסודיות, ואף איימה עליו בתביעה. בית הדין דחה טענה זו וקבע כי העובד חשף את שכרו כדין ולא נפל בכך כל פגם או חשש להפרת הסכם העסקתו. בית הדין הדגיש כי פערי המידע בנושאי שכר מקשים על עובדים (ובפרט על נשים) לדעת אם הם מופלים לרעה, וכי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד נועד במישרין לפתור בעיה זו באמצעות חיוב המעסיק במסירת מידע על רמות שכר.
עצות פרקטיות למעסיקים
לאור המצב המשפטי בישראל, מעסיקים אינם יכולים למנוע מעובדים לגלות את שכרם, וניסיון לאכוף סודיות שכר עלול להעמיד את המעסיק בסיכון משפטי. להלן מספר המלצות פרקטיות להתנהלות נכונה:
- הימנעו מסנקציות או איומים בגין חשיפת שכר: אין לנקוט בצעדים משמעתיים, פיטורים או איומים משפטיים נגד עובד ששיתף את נתוני שכרו עם עמיתיו או עם צדדים שלישיים. פעולות כאלה עשויות להיחשב כהתנכלות אסורה וכפעולה בחוסר תום לב, החושפת את החברה לתביעות פיצויים משמעותיות. הדין הוא אחר כאשר עובד חושף מידע אודות עובדים אחרים.
- התמקדו בהגנה על מידע עסקי מובהק: בעוד שגובה השכר אינו סוד מסחרי, נתונים כגון עלויות העסקה כוללות, שיעורי רווח של החברה, תמחור מול לקוחות ואסטרטגיות עסקיות הם מידע מוגן. כדאי למקד את ההתחיבויות לסודיות בנתונים אלו, תוך הבחנה ברורה בינם לבין שכר היסוד של העובד.
- היערכו לחובת גילוי המידע: זכרו כי לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, מעסיק מחויב למסור לעובד (לפי דרישתו) מידע בדבר רמות שכר בארגון לפי סוגי משרות, תוך שמירה על פרטיות ומניעת גילוי פרטים מזהים. בנוסף, מעסיקים שמעסיקים לפחות 518 עובדים (ומעסיקים נוספים כדוגמת עמותות, מעסיקים ציבוריים) מחויבים בפרסום דוח בדבר פערי השכר בארגון מדי שנה.
אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה, ולבחינת הסכמי ההעסקה והנוהלים הקיימים בארגונכם בנושא שמירת סודיות, הגנה על הפרטיות, וכו'.
____
הכתוב לעיל הוא תמצית למטרות אינפורמטיביות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי שניתן להסתמך עליו ללא ייעוץ משלים נוסף.
