הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח

נכתב על ידי עוה״ד שי מרגלית, בועז פינברג וירדן אלון

המשך לתזכיר חוק האיגוח שפורסם ביום 31 ביולי 2023[1] ולהערות הציבור שהתקבלו בעניינו, ביום 18 בפברואר 2025 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח, התשפ"ה-2025.

הצעת החוק מבקשת להסדיר, לראשונה בישראל, את האפשרות לבצע עסקאות איגוח. ההצעה קובעת מהי עסקת איגוח שעליה יחולו הוראות החוק המוצע, וכן כי לא תיעשה עסקת איגוח אלא בהתאם להוראות החוק המוצע. כמו כן, הצעת החוק כוללת הוראות ומגבלות על סוגי הנכסים המגבים ואופן ביצוע עסקאות האיגוח, לצד קביעת אחריות על הגורמים המעורבים בעסקאות ופיקוח רגולטורי עליהם, הכולל הטלת עיצומים כספיים על צדדים כאמור שהם תאגידים מפוקחים והטלת קנסות פליליים על יזמים שאינם תאגידים מפוקחים שהתקשרו בעסקאות איגוח בניגוד להוראות החוק.

בנוסף, הצעת החוק כוללת הוראות שנועדו להסדיר את התוצאות המשפטיות של עסקת האיגוח, ובמיוחד להבהיר מהם התנאים שבהם המחאת הנכסים המגבים תיחשב כעסקת מכר ותבטיח שלאחר המכירה הנכסים המגבים לא יהוו חלק מנכסי היזם וכי המשקיעים בעסקת האיגוח לא יהיו חשופים לסיכוני חדלות הפירעון של אותו יזם.

בנוסף, כוללת הצעת החוק תיקונים עקיפים, ובכלל זה תיקונים לחוק ניירות ערך אשר נועדו להסדיר את עסקאות האיגוח של תאגיד ייעודי המציע ומנפיק נכסים מגבים לציבור; ותיקונים לפקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, אשר נועדו להסדיר את היבטי המס של עסקאות האיגוח (כפי שיפורט בהרחבה להלן).

להלן יפורטו ההסדרים המרכזיים שנקבעו בהצעת החוק בקשר עם ביצוע עסקאות איגוח:

הגדרת עסקת איגוח – עסקת איגוח מוגדרת בהצעת החוק כעסקה שעניינה המחאת שני נכסים מגבים[2] או יותר לתאגיד הייעודי, אשר הנפקת אגרות החוב בקשר אליה נעשתה בשתי שכבות שונות לפחות.[3] כך למשל, החוק לא יחול על עסקאות שאין בהן המחאת נכסים, כגון עסקאות מכר סינתטיות שבהן נמכר סיכון האשראי גרידא, או על עסקאות של המחאת תיקי נכסים (מכירת הלוואות) אשר אינן נעשות באמצעות תאגיד ייעודי או בלי שקיימת חלוקה לשכבות,[4] כגון עסקאות מכירה הנעשות באופן משותף ("עסקאות סינדיקציה"), כך שכל משקיע מחזיק בשיעור אחר מהנכסים בעסקה.
כמו כן, הצעת החוק קובעת כי לא תיעשה עסקת איגוח, בין בדרך של הצעה לציבור ובין בדרך שאינה הצעה לציבור, אלא בהתאם להוראות החוק המוצע.
זהות הנכסים המגבים – בהצעת החוק ישנן הוראות האוסרות על יזם להמחות לתאגיד ייעודי במסגרת עסקת איגוח נכסים מגבים מסוימים המייצגים סיכונים משמעותיים. למשל, הצעת החוק אוסרת על איגוח נכסים מגבים שמקורם בעסקת איגוח, על איגוח נכסים מגבים המותנים בקיומו של חיוב כלפי החייב בעסקת היסוד (למעט חיוב שולי כפי שמוגדר בהצעת החוק), על נכסים מגבים שמקורם בהלוואות אשר הליך החיתום שלהן שונה מהליך החיתום של הלוואות דומות שנתן הנושה בעסקת היסוד ושהזכות לקבלת כספי פירעונן לא הומחתה במסגרת עסקת האיגוח. בנוסף, הצעת החוק קובעת כי נגיד בנק ישראל רשאי לקבוע מגבלות, תנאים או איסורים שיחולו על המחאת נכסים מגבים מורכבים,[5] אם מצא כי הדבר נדרש משיקולים של שמירה על יציבות המערכת הפיננסית.
נכסים מגבים עשויים בין היתר לכלול הלוואות לדיור, הלוואות לרכישת רכב או החכר רכב מימוני, אשראי שניתן באמצעות כרטיס אשראי, הלוואות קמעונאיות, הלוואות מסחריות או חובות של לקוחות. כמו כן, נכס מגבה עשוי להיות גם זכות שטרם באה לעולם, היינו זכות עתידה לבוא לקבלת כספים בשל התחייבות כלפי הנושה בעסקת היסוד, שטרם נוצרה במועד ההתקשרות בעסקת האיגוח. עם זאת, יודגש כי המחאת התחייבות שטרם נוצרה כאמור מותנית בכך שההמחאה תיעשה רק לאחר שהזכות נוצרה.
שמירת הסיכון הגלום בנכסים המגבים – בהצעת החוק נקבע כי לכל אורך תקופת עסקת האיגוח, היזם יידרש לשמור חלק מן הסיכון הגלום בנכסים המגבים. שמירת הסיכון תיעשה באחת מהדרכים האלה: שמירת חלק מהזכות לקבלת תקבולים מהנכסים המגבים ("שמירת סיכון אופקית"), רכישת חלק מאגרות החוב המגובות בנכסים בכל אחת מהשכבות המוחזקות על ידי המשקיעים ("שמירת סיכון אנכית") או בדרך אחרת, והכל בהתאם להוראות המאסדר המפקח על יזם שהוא תאגיד מפוקח (כהגדרתו בהצעת החוק).
כמו כן, נקבע כי שיעור שמירת הסיכון כאמור יהיה בשיעור שלא יפחת מ-5% מהיקף הנכסים המגבים או בשיעור גבוה יותר, שייקבע מעת לעת.
סיווג המחאת נכסים מגבים בעסקת איגוח כעסקת מכר – על פי הצעת החוק, אם יתקיימו התנאים המפורטים בה תיחשב המחאת הנכסים המגבים מהיזם לתאגיד הייעודי במסגרת עסקת איגוח כעסקת מכר של הנכסים המגבים.
חובת התקשרות עם מאגח כשהיזם אינו תאגיד מפוקח – בהצעת החוק נקבע כי במקרים שבהם היזם הוא תאגיד שאינו תאגיד מפוקח,[6] הוא יידרש להתקשר עם תאגיד מפוקח, שיהיה אחראי לתכנון ולגיבוש עסקת האיגוח, ובכלל זה להקמת התאגיד הייעודי, וכן ישמור את הסיכון הגלום בנכסים המגבים חלף היזם.
הלוואה למימון רכישת הנכסים המגבים – הצעת החוק קובעת כי התאגיד הייעודי רשאי בעת ההתקשרות בעסקת האיגוח, נוסף על הנפקת אגרות החוב, ליטול הלוואה מהמשקיעים לשם מימון הרכישה של הנכסים המגבים.
אופציית רכש מנקה – על פי הצעת החוק, התאגיד הייעודי רשאי להמחות נכסים מגבים במסגרת אופציית רכש מנקה. אופציית רכש מנקה מאפשרת ליזם לרכוש בחזרה את יתרת הנכסים המגבים שהמחה במסגרת עסקת האיגוח, כאשר סכום הנכסים שטרם נפרע פוחת עד להיקף נכסים שהוגדר מראש על ידי הצדדים. מוצע בהצעת החוק שהאופציה תהיה בהתאם לתקן דיווח כספי בין לאומי כהגדרתו בסעיף 20(ג) לחוק ניירות ערך או בהתאם לתקנים בין לאומיים חלופיים שהמאסדרים יהיו רשאים לקבוע על פי תקנים החלים על סוגי הנכסים המגבים שבפיקוחם.
החלפת נכסים מגבים – בהצעת החוק נקבע כי אם נפרעו נכסים מגבים במועד מוקדם מהמועד לפירעון אגרות החוב, רשאי היזם להמחות לתאגיד הייעודי נכס מגבה אחר, חלף הנכס שנפרע, וזאת לשם שמירה על היקף הנכסים המגבים שהומחו לתאגיד הייעודי. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, המצב של פירעון נכסים מגבים במועד מוקדם מהמועד לפירעון אגרות החוב, יכול שיתקיים במסגרת שני תרחישים עיקריים: (1) במקרה שבו החייב בחר לפרוע את התחייבויותיו במסגרת עסקת היסוד במועד מוקדם מהמועד הקבוע בעסקה, למשל בשל בחירתו לבצע פירעון מוקדם של משכנתה; (2) בעסקאות איגוח שבהן תקופת הפירעון של עסקת היסוד היא קצרה מתקופת הפירעון של אגרות החוב ונקבע כי הנכסים המגבים הנפרעים יוחלפו בפרקי זמן קבועים ובהתאם למנגנון קבוע מראש.
המחאת זכות נלווית – בהצעת החוק נקבע כי בעת המחאת זכויות לתאגיד הייעודי, היזם יהיה חייב להמחות לתאגיד הייעודי במסגרת החוזה ביניהם, כחלק מעסקת האיגוח גם כל זכות הנלווית לנכס המגבה שהוא המחה, וזאת בלבד שלא נשללה או הוגבלה עבירותה של אותה זכות לפי דין. "זכות נלווית" מפורשת בהצעת החוק כמשמעותה בסעיף 5 לחוק המחאת חיובים – כל ערבות ושעבוד שניתנו להבטחת הזכות המומחה וכן כל זכות אחרת.
תיקונים עקיפים לפקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף – בדין הישראלי לא קיים הסדר מיסויי לעסקאות איגוח, והדבר מהווה חסם משמעותי אשר מונע את התפתחות שוק האיגוח, במיוחד לאור מועד ההכרה של זרם ההכנסות לצרכי מס, כתוצאה מהפער שנוצר בין מועדי ההכנסות של התאגיד הייעודי בסוף חיי עסקת האיגוח. זאת בנוסף לחוסר הוודאות המיסויית שחלה על הסוגייה בכללותה.

התיקון המוצע לפקודת מס הכנסה מביא להוספת פרק חדש לפקודה, אשר יעסוק בטיפול המיסויי בעסקאות איגוח, לרבות מועד מיסוי היזם, מיסוי התאגיד, ההוראות אשר יחולו במקרה של הפרת אחד מן התנאים המפורטים וכן הטיפול המיסויי לעניין בעל מניות מהותי, או קרוב של היזם, בעסקת איגוח.

המטרה העיקרית של התיקון היא לקבוע הסדר מיסויי מיוחד לעסקאות איגוח, באופן אשר יביא לניטרליות בהשוואה לעסקאות אחרות (ולא במטרה להפיק רווח גדול יותר דווקא מביצוע עסקאות איגוח). זאת באמצעות קביעת מנגנון אשר יביא לראיית התאגיד הייעודי כצינור בלבד, להחלת פטור על הכנסות התאגיד הייעודי, ובמקביל מיסוי עסקאות האיגוח כמכר מלא של הנכסים המגבים מהיזם לתאגיד הייעודי, באופן אשר ייצר הפסד, אותו ניתן יהיה לקזז על פני תקופת הפעילות של התאגיד הייעודי.

למעשה, המנגנון נועד להבטיח שבשנה האחרונה לקיום התאגיד הייעודי, ניתן יהיה לקזז את ההפסדים שהיו ליזם לאורך כל שנות הפעילות, לרבות בשנות המס המוקדמות. הצעת החוק כוללת מספר תנאים שרק בהתקיימותם ניתן יהיה ליהנות מההסדר המיסויי הספציפי, לרבות הגבלת שיעור השקעות היזם בתאגיד הייעודי (5 נקודות האחוז לכל הפחות משיעור הסיכון שעל היזם לשמור לפי הוראות חוק האיגוח, או לפי הוראת מאסדר, או בשיעור של 20% מההשקעות בתאגיד, לפי הגבוה שבהם), הגשת דוחות שנתיים, וכן הוראות לעניין הפרה ודיווח ייעודי על הפרה של ההוראות.

התיקון המוצע לחוק מס ערך מוסף כולל הוספת סעיף בפרק ההוראות השונות, אשר קובע כי תאגיד הממוסה בהתאם לפרק האיגוח בפקודת מס הכנסה, יחשב כ"מוסד כספי" לעניין חוק מס ערך מוסף, בתוספת הוראות שונות לעניין הרווחים המופקים על ידי התאגיד בשנות המס הנבחנות.
תיקונים עקיפים לחוק ניירות ערך – במסגרת הצעת החוק, מוצע לתקן את חוק ניירות ערך, כך שתוסדר אופן ההצעה לציבור של אגרות חוב שינפיק תאגיד ייעודי בעסקאות איגוח לציבור על פי תשקיף, וכן באופן שקובע תנאים לעניין פעילותם של גורמים נוספים הנוטלים חלק בעסקאות איגוח וחובותיהם (לרבות חובות הגילוי הרלוונטיות בקשר עם עסקאות איגוח. הצעת החוק מסמיכה את רשות ניירות ערך לקביעת הגילוי הנדרש).
תחולה – הוראות החוק יחולו על עסקאות איגוח שמועד ההתקשרות בהן חל ביום כניסת החוק לתוקף או לאחריו, וזאת גם אם מועדי ההתקשרות בעסקאות היסוד שבמסגרתן נוצרו הנכסים המגבים אשר הומחו בעסקת האיגוח חלים לפני מועד כניסת החוק לתוקף.

היכנסו לנוסח המלא של הצעת החוק

פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות המשרד וידידיו ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.