הנחיות למעסיקים בנושא התקנת מצלמות במקום העבודה

נכתב ע"י עוה״ד יוכבד נובוגרודר-שושן, שירה להט, מרים פרידמן והמתמחה מנחם בקר

ב-26 במרץ 2025 פרסם בית הדין הארצי לעבודה, הערכאה העליונה בתחום דיני העבודה בישראל, פסק דין מנחה בעניין פרידמן בע"מ נ' אלקנר.^[1] פסק הדין קובע קווים מנחים לגבי השימוש המותר במצלמות אבטחה במקום העבודה.

רקע משפטי

במהלך השנים זכתה סוגיית האיזון בין הזכות לפרטיות במקום העבודה לבין זכויות המעסיק להתייחסות חלקית בפסיקה הישראלית. פרשת איסקוב משנת 2011 היוותה אבן דרך בתחום זה, כאשר בית הדין הארצי לעבודה התווה עקרונות בסיסיים לאיזון בין זכות העובד לפרטיות לבין זכויות המעסיק לקניין ולניהול עסקיו.^[2] 

בשנת 2017 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות הנחיות בנוגע לשימוש במצלמות מעקב במקום העבודה^[3], אך להנחיות אלו לא היה מעמד של דין מחייב.^[4] פסק הדין הנוכחי מרחיב את העקרונות שהותוו בהנחיות אלו, מעניק להם תוקף משפטי ומפרט את השיקולים הרלוונטיים להצבת מצלמות במקום העבודה באופן סביר ומידתי. 

המבחנים להצבת מצלמות אבטחה במקום העבודה

בפסק הדין, קבע בית הדין מבחן תלת-שלבי מפורט לבחינת הצבת מצלמות במקום העבודה:

1. לגיטימיות ותכלית ראויה

על המעסיק להוכיח שהצבת המצלמות נעשתה מסיבות לגיטימיות ולתכלית ראויה. דוגמאות לתכלית ראויה כוללות מניעת גניבות ופריצות, תיעוד אירועי אלימות או הטרדה מינית והגנה על רכוש החברה. בהיעדר תכלית לגיטימית להצבת המצלמות, הדבר ייחשב כפגיעה בפרטיות העובדים וכהרעה מוחשית בתנאי העסקתם.

2. מידת הפגיעה

על המעסיק לבסס כי התקנת מצלמות האבטחה נעשתה באופן מידתי וכי נבחנו אמצעים חלופיים שהיו עשויים למזער את הפגיעה בפרטיות העובדים. במסגרת מבחן זה, יש לבחון את עוצמת הפגיעה בפרטיות העובדים ואת היקפה. ראוי להדגיש כי הפגיעה בפרטיות העובדים אינה מתקיימת רק במישור בינארי, אלא מתפרשת על פני מנעד רחב של עוצמות והיבטים.

בעת בחינת מידת הפגיעה בפרטיות העובד, יש להתחשב במכלול גורמים אשר עשויים להשפיע על האיזון הראוי בין האינטרסים המתנגשים. דוגמאות לגורמים אלו כוללים: 

מיקום המצלמות: האם המצלמות הותקנו במרחבים ציבוריים משותפים או באזורים המאופיינים בדרגת פרטיות גבוהה יותר.

היקף הצילום: האם המצלמה מתמקדת באופן בלעדי בעובד או שהיא מתעדת מרחב רחב יותר הכולל אזורים נוספים במשרד. 

ותק העובד: ככל שהעובד מועסק תקופה ממושכת יותר במקום העבודה, כך תיחשב הפגיעה בפרטיותו משמעותית יותר, בשל הציפייה הלגיטימית שנוצרה לאורך זמן ביחס לתנאי עבודתו.

התנהלות המעסיק: האם המעסיק פעל בניקיון כפיים ובתום לב טרם התקנת המצלמות, לרבות מידת השקיפות שהפגין כלפי העובדים ומידת שיתופם בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע להתקנת מערכת המעקב.

לאחר בחינה מעמיקה של מכלול הגורמים האמורים ושיקולים נוספים הרלוונטיים לנסיבות המקרה, יש לפנות ליישום המבחן השלישי שהותווה בפסיקת בית הדין.

3. איזון אל מול מידת ההסכמה של העובד

בהתאם לעוצמת הפגיעה בפרטיות העובד, יש לבחון את רמת ההסכמה הנדרשת מצדו לשם הכשרת הפעולה. ככל שהפגיעה בפרטיות העובד עמוקה ומשמעותית יותר, כך תידרש הסכמה מפורשת, ברורה וחד-משמעית מצדו. 

בעת ביצוע הערכה זו, יש לשקול את מידת ההסכמה תוך התחשבות בפערי הכוחות המובנים והאינהרנטיים המאפיינים את יחסי העבודה בין העובד למעסיקו. בקצה הספקטרום של עוצמת הפגיעה, ייתכנו מקרים בהם הפגיעה בפרטיות העובד הינה כה חמורה ויסודית, עד כי אף הסכמה מפורשת ומודעת מצד העובד לא תוכל להכשיר את הפעולה או לרפא את הפגם שבה. דוגמה בולטת לכך היא התקנת מצלמות במרחבים פרטיים כגון תאי שירותים.

הנחיות מעשיות למעסיקים

בעקבות פסק הדין, מעסיקים המבקשים להתקין מצלמות אבטחה במקום העבודה נדרשים לפעול בהתאם לעקרונות המנחים הבאים:

1. הגדרת מטרה ברורה – יש להגדיר מטרה ברורה להצבת המצלמות ולהקפיד שהשימוש במידע המצולם יהיה רק למטרה זו.
2. בחינת מידתיות – על המעסיק לבחון האם ניתן להשיג את המטרה באמצעים פוגעניים פחות.
3. חובת יידוע מוקדם – על המעסיק ליידע את העובדים על הצבת מצלמות במקום העבודה.
4. חובת קבלת הסכמה – ככל שמידת הפגיעה בפרטיות גבוהה יותר, נדרשת הסכמה מפורשת יותר של העובד.
5. שקיפות בהליך – על המעסיק לפעול בשקיפות ובתום לב בעת הצבת מצלמות, תוך שיתוף העובדים בהליך.

השלכות אי-עמידה בכללים

מעסיקים שיתקינו מצלמות ללא עמידה בתנאים המפורטים לעיל עלולים להיחשף לסיכונים משפטיים משמעותיים, לרבות:

• חשיפה לתביעות בגין פגיעה בפרטיות, הנושאות עמן השלכות במישור המנהלי, הפלילי והאזרחי.
• תביעות לפיצויי פיטורים מצד עובדים שיתפטרו בעקבות התקנת המצלמות (התפטרות בדין מפוטר). 

צוותי הפרטיות ודיני העבודה שלנו עומדים לרשותכם למתן הנחיות נוספות בנושא זה.

 
[1] ע"ע 41179-01-24 ד"ר מרק פרידמן בע"מ נ' רויטל אלקנר (26.03.2025). 
[2] ע"ע (ארצי) 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים ואח' (נבו 8.2.2011).
[3] הנחיית רשם מאגרי מידע 5/17 "שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה" מיום (17.10.2017).
[4] יואב דותן הנחיות מנהליות 28-39 (1996).

פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות המשרד וידידיו ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.