אנו עוקבים יחד אתכם, בדאגה המשותפת לכולנו, אחר המצב הבטחוני המתפתח. מצאנו לנכון לעדכן בדבר היעדרות מעבודה בעורף בעקבות המצב. שנדע ימים טובים יותר.
ביום 7.10.2023 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בטווח של 80 ק"מ מרצועת עזה מכוח סעיף 9 ג לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א- 1951.
בעקבות ההכרזה, הוציא פיקוד העורף הנחיות ומגבלות לעניין התקהלויות ופעילויות מותרות. הנחיות אלו התקפות נכון לעכשיו עד ליום 8.10.2023 בשעה 18:00 אוסרות באזורי עוטף עזה, מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש, שפלת יהודה, השפלה, ירקון, דן, שרון, שומרון וירושלים על כל פעילות חינוכית; עוד הוגבלה התקהלות בחוץ ל 10 אנשים בשטח פתוח ובמבנה ל 50 אנשים; חופים סגורים לציבור; וכן הוגבלה פעילות במקום העבודה רק למקומות שאפשר להגיע מהם למרחב תיקני מוגן בזמן התגוננות.
ביתר אזורי הארץ קיימת מגבלת התקהלות עד 1,000 איש ונכון לעכשיו אין לקיים כל פעילות חינוכית.
על רקע ההגבלות האמורות ועל רקע הכרזת המצב המיוחד בעורף שהוכרזה, עובדים רבים נעדרים מהעבודה, בין אם ביוזמתם ובין אם ביוזמת המעסיקים. היעדרויות כאמור מעלות שאלות לעניין חובות והגבלות המעסיק כלפי העובדים הנעדרים מהעבודה. להלן נסקור את המצב המשפטי הקיים בכל הנוגע לחובות והגבלות אלו.
איסור על פיטורים ורציפות בעבודה
בהתאם לסעיף 2 לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו- 2006, חל איסור על מעסיק לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע עבודתו מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף.
כמו כן חל איסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו (ילד עד גיל 14, או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21), עקב סגירת המסגרת החינוכית בה לומד ילדו או אם הורה השר בעת מצב מיוחד בעורף כי על העובד לשהות עם ילדו במוסד החינוכי.
איסור כאמור יחול בהתקיים אחד מאלה: (1) הילד הוא בחזקתו הבלעדית של העובד או (2) בן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו או עסקו או משלח ידו לצורך השגחה על הילד, ואם נעדר, נבצר ממנו להשגיח על הילד. במקרה בו מקום העבודה מציע סידור נאות להשגחה על הילד לא יחול הסעיף, והעובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים אם יחליט להיעדר.
היעדרות עובד בנסיבות המנויות לעיל לא תראה כהפסקה ברציפות העסקה ולא תפגע בזכויות העובד התלויות בוותק.
הגנה מפני פיטורים בשל היעדרות מעבודה לא תחול על אלה:
(1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967;
(2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;
(3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;
(4) עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(5) חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א – 1951; (תיקון מס' 2) תשע"א-2011
(6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
הדין במקרה של פיטורים בשל היעדרות מהעבודה מחמת המצב המיוחד בעורף
פיטורים בניגוד לסעיף 2 הנ"ל – בטלים.
פיטורים בניגוד לסעיף מהווים אף עבירה פלילית שבגינה סנקציה עונשית- קנס, ובאחריות פלילית עשוי לשאת אף נושא משרה אצל המעסיק.
עובד רשאי לתבוע בגין פיטוריו האסורים, בתוך 12 חודשים ממועד פיטוריו.
האם חלה על המעסיק חובה לשלם את שכרו של העובד בעת היעדרות בשל המצב המיוחד בעורף
חוק הגנה על עובדים הנדון לעיל אינו עוסק בהסדרת תשלום שכרו של העובד בעת היעדרתו, והוא שותק לעניין חובת המעסיק לשלם את שכר העובד.
לפיכך, בהיעדר חובה חוקית, אין המעסיק חב בתשלום שכרו של עובד אשר נעדר מעבודתו, אפילו היעדרותו נבעה מהוראה של פיקוד העורף או בשל הצורך להשגיח על ילדו בעת סגירת מוסד הלימודים בשל המצב המיוחד בעורף.
בעבר, נחתמו הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שהסדירו את זכותו של העובד לקבלת שכרו או חלק משכרו בימי היעדרות בשל המצב המיוחד באופן שאלו חלו אף על עובדים ומעסיקים שאינם צד להסכמים קיבוציים אלו.
מניסיון העבר מרבית הסיכויים כי הסכמים דומים יחתמו גם בעתיד לאחר שוך האירועים וזכות העובד לשכרו תוסדר. יש לעקוב אחר התפתחויות בעניין זה.
יצוין כי לרוב הסכמים אלו חייבו את המעסיק לשלם את שכרם הרגיל של עובדים שנעדרו בשל הוראות פיקוד העורף ובמקביל הוסדרה זכאותם של המעסיקים לקבל פיצוי על תשלום השכר ממשרד האוצר.
מובן, כי קימת אפשרות להגיע להסכמות בין המעסיק והעובד, לפיהן העובד יבצע את עבודתו מהבית, ואז יהיה זכאי למלוא שכרו בגין עבודתו. וקיימת אף האפשרות להתיר לעובד לנצל את ימי חופשה צבורים, על מנת שלא לפגע בשכרו. הכל כפי שיוסכם בין הצדדים.
האם חלה על המעסיק חובה לשלם את שכר העובד במקרה של סגירת מקום העבודה
במקרה שמעסיק אינו רשאי לקיים פעילות במקום העבודה בשל הגבלות והנחיות פיקוד העורף בעת מצב מיוחד בעורף, למשל בשל הנחיות להגבלת התקהלות או בשל העובדה שלא ניתן להגיע ממקום העבודה למרחב מוגן תקני, אז העובד יעדר מהעבודה מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד, והאמור לעיל בנוגע להיעדר חובה לשלם את שכרו של העובד יחול גם במקרה זה.
שונה המצב במקרה בו המעסיק בוחר להימנע מקיום פעילות במקום העבודה, ללא קשר להנחיות שניתנו ע"י הגורם המוסמך, הרי שאז המעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה בתשלום, על חשבון ימי החופש הצבורים של העובד, אך יש לתת לעובד הודעה על כך מראש. בכל מקרה חופשה העולה על 7 ימים אפשרית רק במתן הודעה של 14 ימים לפחות, ועל כן לשבועיים הראשונים של המצב המיוחד היא אינה רלוונטית.
במקרה שלעובד אין ימי חופשה צבורים לטובתו, העובד יצא לחופש על חשבון המעסיק, אשר חייב בתשלום מלוא שכרו של העובד.
חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967
חוק שירות עבודה בשעת חירום מאפשר הכרזה על מקום עבודה כ"מפעל חיוני".
ככל ומקום העבודה הוכרז כ"מפעל חיוני", ניתן לחייב עובדים להתייצב לשירות עבודה באותו מקום והכל בכפוף לצו שיימסר בהתאם להוראות אותו חוק. צו שירות העבודה יכול שיחייב עובד להגיע למקום עבודתו הקיים או במקרי הצורך לחייב מי שאינו עובד בימי רגיעה במפעל זה להתייצב לעבודה בו.
היעדרותו של עובד שחל עליו צו כזה היא בגדר היעדרות לא מוצדקת, העלולה להוות עילה לפיטורים ואף בגדר עבירה פלילית.
