לפני מספר ימים פורסמו תקנות המסדירות את רכיבי השכר אשר עובדים המועסקים באמצעות קבלני שירותים בתחומי השמירה, הניקיון וההסעדה זכאים לקבל.
התקנות רלוונטיות למי שמתקשרים עם קבלנים כאלה, המחויבים לוודא שקבלני השירותים משלמים לעובדיהם את הנדרש בחוק, כמפורט להלן.
החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה ("החוק") מטיל על מי שמתקשרים עם קבלני שירותים בתחום השמירה הניקיון וההסעדה אחריות לכך שהקבלנים האלה ישלמו לעובדיהם את המגיע להם.
החוק מאפשר לעובדי הקבלנים לתבוע זכויות מסוימות מכוח דיני העבודה גם ממי שאצלו הם מוצבים, למרות שהוא לא המעסיק הישיר שלהם, ומאפשר גם הטלת עיצומים כספים מנהליים וסנקציות פליליות על מקבלי השירותים; ובמקרים מסוימים גם על המנכ"לים של מקבלי השירותים באופן אישי.
כדי שמקבל השירותים יוכל להתגונן מפני תביעות ועיצומים כאמור, דורש החוק כי, בין היתר, בהסכם ההתקשרות בין מקבל השירותים והקבלן, יהיה פירוט של רכיבי השכר שמשלם הקבלן לעובדיו, העלות שלהם, וכן עלויות נוספות של הקבלן והרווח שלו.
המטרה היא לוודא כי התעריף שמשלם מזמין השירות לקבלן אינו נופל מהעלות שלו בהעסקת העובדים ויתר העלויות והרווח.
בתקנות אשר פורסמו כעת, מפרט משרד העבודה את רכיבי השכר המינימליים שעובדי קבלני הניקיון והשמירה וההסעדה (בכל תחום בנפרד, לפי הדינים החלים על הענף הרלבנטי) זכאים לקבל. הפירוט הזה, בצירוף פירוט העלויות הנוספות של הקבלן והרווח, חייב להיות חלק מהסכם ההתקשרות בין מזמין השירות לבין הקבלן, ועל מזמין השירות לוודא כאמור כי התמורה המושלמת מכסה את כל העלויות האלו.
העלויות יעודכנו מעת לעת במחשבון שיפרסם משרד העבודה, לפי השינויים שיחולו בדין.
חשוב לשים לב כי ישנן כמה אפשרויות לקביעת התעריף השעתי והעלויות:
- קביעת תעריף בסיסי של הזכויות המינימליות המגיעות לכל העובדים בענף הרלבנטי. ובמקרה כזה, צריכה להיערך התחשבנות תקופתית בין הקבלן לבין מזמין השירותים לגבי עלויות משתנות שהקבלן נדרש לשלם, כדוגמת דמי מחלה, דמי אבל, שי לחג, וכו'. דוגמא לתעריפים בסיסיים אלה ניתן למצוא בתוספת הראשונה לתקנות (המצורפת).
- קביעת תעריף הכולל את הזכויות המשתנות על ידי אומדנא שלהן. ואז צריכה להיערך התשחבנות כאמור רק לגבי זכויות שאינן מפורטות בחישוב התעריף המוסכם (למשל, תשלום בגין יום בחירות, שאין היגיון להכלילו בתעריף המוסכם לאור נדירות התשלום). דוגמא לתעריפים רחבים יותר אלה ניתן למצוא בתוספת השניה לתקנות (המצורפת).
- קביעת תעריף הכולל את כל העלויות והרכיבים המפורטים בתוספת השלישית לתקנות (המצורפת), האמור לכסות את כל העלויות האפשריות.
מזמין שירותים שהוא שירות המדינה, גוף מתוקצב, גוף נתמך ותאגיד בריאות – נדרש לעמוד בדרישות נוספות הייחודיות לגופים אלה.
נזכיר כי בנוסף לאמור לעיל, החוק קובע כי מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בזכויותיהם של עובדי הקבלן המוצבים אצלו במסגרת השירותים, ובמסגרת כך, עליו, בין היתר, למנות נציג מטעמו שישמש כגורם אליו יכולים לפנות עובדי הקבלן כדי להתלונן על פגיעה בזכויותיהם; לבצע בדיקות תקופתיות באמצעות בודק שכר שיגיש לו דוח שיאשר את תשלום כל הזכויות לעובדים (ובמקרה וזה לא המצב, לדרוש מהקבלן תיקון מיידי של ההפרות); לוודא כי לקבלן איתו הוא מתקשר יש רישיון קבלן שירותים (בתחומי הניקיון והשמירה) בתוקף כל משך ההתקשרות.
בהזדמנות זו נזכיר עוד, כי במספר תיקים שנדונו בפני בתי הדין לעבודה, חייב בית הדין לעבודה את מזמין השירותים לשלם לעובדי הקבלן זכויות שונות אשר הקבלן לא שילם להם, כדוגמת דמי הבראה, שווי הפרשות לפנסיה, חופשה, פיצויי פיטורים ועוד.
התקנות יכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2024. אנו מציעים לנצל את הזמן עד אז כדי לוודא שההסכמים עליהם הנכם חתומים עומדים בדרישות הדין.
