לאחרונה פורסם תיקון לחוק ניוד המידע הרפואי, התשפ"ד- 2024.
חוק ניוד המידע הרפואי בא להסדיר את זכותו של כל אדם לניוד המידע הרפואי על אודותיו בין ארגוני בריאות לשם שיפור הטיפול הרפואי בו ומצבו הבריאותי. בהתאם לחוק זה פרסם משרד הבריאות תכנית סרטיפיקציה לפיה המוסדות הרפואיים יכולים להערך למימוש החוק מבחינה טכנולוגית.
ב- 6 ביולי פורסם תיקון החוק האחרון אשר הרחיב את הגדרת מקבלי המידע האפשריים ובהם:
- חיל הרפואה – לעניין מתן שירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולפי פקודות הצבא.
- מחלקת שירותי הרפואה של בתי הסוהר.
- גופים ציבוריים נוספים הקבועים בתוספת השניה לחוק כמו אגף השיקום במשרד הבטחון ומשרד הרווחה לעניין טיפול רפואי שהם אחראים עליו.
- גופים ציבוריים לעניין זכות או שירות שהם נותנים, לפי דין או מכוח תפקידם הציבורי, הכרוכים בקבלת מידע רפואי. כך למשל, המוסד לביטוח לאומי לעניין גמלה לשמירת הריון, גמלת נכות כללית, תגמולים לנפגעי פעולות איבה ועוד; משרד הבטחון לעניין זכויות שונות מכח חוק הנכים, משרד הבריאות, משרד הרווחה ועוד.
החוק קובע מנגנון כפול לשמירה על פרטיותו של אדם:
ראשית, הסכמתו של המטופל. בהקשר זה קובע החוק כי לא ניתן להתנות טיפול או שירות רפואי בהסכמה להעברת המידע.
שנית, גידור העברת המידע למטרות מסוימות בלבד שעניינן טיפול רפואי או מימוש זכויות.
ההשלכה על המשרתים בצה"ל
בכל הנוגע למשרתים בשירות חובה או קבע, תיקון החוק מאפשר העברת מידע בין קופת החולים בה החייל היה מבוטח לצה"ל עם גיוסו של חייל לשירות חובה או לשירות קבע, אך לא לפני כן. כלומר החקיקה אינה מאפשרת העברת מידע סדורה בין קופת החולים לחיל הרפואה ביחס לאזרח (מיועד לשירות בטחון), שעדין לא התגייס. החוק מאפשר העברת המידע לקופת החולים עם שחרורו של החייל מצה"ל.
כמו כן, נותני שירותי הבריאות, למשל, קופות החולים ובתי החולים, יוכלו להעביר מידע לחיל הרפואה אם הוא "מבקש את המידע למטרת טיפול רפואי במטופל שפנה אליו לקבלת טיפול רפואי או שמטופל באותה העת על ידו והמידע דרוש לטיפול".
לגבי משרתי המילואים, אמנם חיל הרפואה יוכל לקבל מידע אם המטופל פנה אליו לקבלת טיפול רפואי או שהוא מטופל על ידו באותה העת והמידע דרוש לצורך טיפול. עם זאת, נראה כי ביחס למשרתי המילואים, בניגוד למשרתי חובה וקבע, מדובר בהעברת מידע נקודתית בלבד, כשהדבר נדרש לצורך הטיפול הרפואי.
ההשלכה על קבלת שירותים או זכויות מגופים ציבוריים
החוק קובע שאי הסכמה להעברת מידע לגופים ציבוריים המעניקים זכויות או שירותים לפי חוק לא תביא לפגיעה בזכויות או בשירותים שינתנו לאדם. יחד עם זאת, לעיתים קרובות מידע רפואי נדרש לשם קבלת ההחלטה המנהלית, למשל החלטה על נכות. לכן, יתכן שהגוף הציבורי ידרוש את המידע הרפואי על פי הסמכויות הנתונות לו מכוח חוקים אחרים.
הגנה על מידע חסוי ביותר נזכיר, כי בהתאם להוראות החוק הקיים, עוד טרם התיקון, נקבע כי סוגי מידע מסוימים לא יעברו. כך, למשל, אם העברת מידע נאסרה בחוק או אם מדובר במידע "חסוי ביותר" לפי סיווג משרד הבריאות. משרד הבריאות רשאי לקבוע גם כי סוגי מידע או מקבלי מידע מסוימים לא יהיו חשופים למידע מסוים. בהתאם לנוהל סיווג המידע של משרד הבריאות מידע חסוי ביותר כולל בין היתר איידס, תרשומת פסיכותרפיה, התמכרויות וסמים, הפסקות הריון, מקרי אונס או תקיפה מינית, מחלות מין ואלימות במשפחה. לעומת זאת, החל משנת 2023, מידע נפשי של אדם אינו מידע חסוי ביותר, כי אם חסוי בלבד (כלומר מותר בהעברה בין נותני המידע למקבל המידע לפי תנאי החוק).
