ביום 26 באוקטובר 2021 פרסם הפיקוח על הבנקים עדכון להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 411 בעניין ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור.[1]
העדכון פורסם לאחר כשלוש שנות דיונים בעניינו, והוא מהווה צעד משמעותי ביותר בקידום אסדרה אחידה ומודרנית של חובות במישור איסור הלבנת הון ומימון טרור אשר יחולו על תאגידים בנקאיים (כגון בנקים, חברות כרטיסי אשראי וסולקים) בעת מתן שירותי תשלום.
חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, אשר ביטל את חוק כרטיסי חיוב משנת 1986, הסדיר באופן מקיף את תחום שירותי התשלום בישראל, ביחס למגוון רחב של אמצעי תשלום – הן מסורתיים, כגון חשבונות עו"ש וכרטיסי חיוב, והן מתקדמים, כגון אפליקציות תשלומים (דוגמת אלה המופעלות על-ידי הבנקים הגדולים בישראל), חשבונות תשלום, וארנקים אלקטרוניים.
עתה, בהתאם לסמכותו לפי צו איסור הלבנת הון,[2] פרסם המפקח על הבנקים לראשונה הוראות אחידות בעניין דרכי זיהוי ואימות פרטים אשר יחולו על תאגידים בנקאיים בעת מתן שירותי תשלום.
עדכון זה מתאים את הדרישות הרגולטוריות מהמערכת הבנקאית בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים (בהמשך לדוח ביקורת שערך ארגון ה-FATF על מדינת ישראל בנושא), ולהתפתחות הטכנולוגיות בשוק התשלומים בישראל.
ההוראה המעודכנת מתאימה את דרישות האימות והזיהוי בעת מתן שירותי תשלום למאפייני פעילות התשלום באמצעי תשלום מתקדמים, כגון אפליקציות תשלומים (אשר עד כה לא ביצעו חובות אלה כנדרש בצו איסור הלבנת הון).
התאגיד הבנקאי יידרש לתעד פרטים מזהים בסיסיים אודות הלקוח (שם, מספר זהות, תאריך לידה, מין ומען), את פרטי חשבון העו"ש או כרטיס החיוב באמצעותם יחויב הלקוח, ואת מטרת השירות (עסקית או שאינה עסקית), ולאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח, מול מרשם האוכלוסין או מול התאגיד הבנקאי שהנפיק את כרטיס החיוב או שבו מתנהל חשבון העו"ש של הלקוח.
הלקוח עשוי להידרש גם להציג העתק של תעודה מזהה רשמית נושאת תמונה. התאגיד הבנקאי יידרש גם לנטר את הפעילות שמבצע הלקוח, ולקיים מאגר מידע ממוחשב הכולל את פרטי פעולות התשלום והסליקה שבוצעו.
עדכון ההוראה כולל גם הקלות בניהול חשבונות של נותני שירות בנכס פיננסי, ובדרישות הזיהוי והאימות בעת פתיחת חשבון ניהול תיקים.
ההסדר החדש חל בעיקרו אמנם על מתן שירות תשלום בהיקף פעילות נמוך יחסית (על העברות כספיות או זיכויים בסך של עד 100,000 ש"ח בשנה; ועל מסגרת אשראי בכרטיס חיוב בסך של עד 20,000 ש"ח בכל רגע נתון), אך הוא מביא עמו בשורה חדשה ומהפכה של ממש בעצם תחולתו על כלל הגופים המפוקחים על-ידי בנק ישראל והמספקים שירותי תשלום ללקוחותיהם.
התיקונים להוראה ייכנסו לתוקף בתוך 12 חודשים ממועד פרסומם (או מוקדם מכך, בכפוף להודעה שתימסר בכתב לפיקוח על הבנקים), והם יחולו הן ביחס ללקוחות חדשים והן ביחס ללקוחות קיימים (לגביהם יתכן שידרשו חלק מהתאגידים הבנקאיים לבצע השלמות, בהתאם להוראה).
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא, ניתן לפנות לעו"ד אביעד לחמנוביץ' או עו"ד גיא פוקס ממחלקת הבנקאות במשרדנו.
