משרדנו מייצג את נת"ע – בתביעה שהוגשה על ידי הקבלן אשר נבחר, לאחר הליך מכרזי, לתכנון וביצוע גשר ברחוב פנחס רוזן בתל אביב, כחלק מפרויקט הרכבת הקלה – הקו הירוק.
בהסכם עם הקבלן קיים סעיף חוזי המורה על תקופת התיישנות מקוצרת בת שישה חודשים, וכי לאחר מועד זה, יראו את הקבלן כמי שוויתר על כל טענה בהקשר זה, כדלקמן:
"בתום 6 חודשים ממועד היווצרות העילה המקימה את הטענה, התביעה או הזכאות לסעד, יהא הקבלן מנוע ומושתק מלהעלות כל טענה, תביעה ו/או זכאות לסעד ביחס לעילה כאמור בכל פורום שהוא, והוא ייראה כמי שמוותר על כל טענה, תביעה ו/או זכאות לסעד כאמור.
למען הסר ספק, 6 החודשים האמורים ייראו כתקופת התיישנות מוסכמת לצורך סעיף 19 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1951 ויחולו בעניין זה הוראות סעיף 44.6.3 ונספח 6ג' להלן".
כתב התביעה על סך של 6,855,409 ₪, הוגש בסמוך לתקופת ההתיישנות החוזית, וכלל רשימה של רכיבים בהם סבור הקבלן כי הוא זכאי לתשלום נוסף.
לאחר שבעה חודשים, הגיש הקבלן בקשה לתיקון כתב תביעה, בה ביקש להגדיל רכיב מרכיבי התביעה (סעיף תקורות הפרויקט) בסך 8,349,753 ₪ נוספים, כך שסכום התביעה הכולל יעמוד על סך של 15,205,342 ₪.
טענת הקבלן היתה כי אין מדובר בעילות תביעה חדשות אלא רק בעדכון סכום הסעד הנתבע, אשר נתבע בטעות בסכום נמוך מהסעד הנכון, ולפיכך, אין מניעה לעשות כן, גם תחת סעיף ההתיישנות החוזי.
נת"ע בתשובתה לבקשה עמדה על לשון סעיף ההתיישנות החוזי הברורה, אשר שוללת לא רק עילת תביעה חדשה אלא כל טענה, דרישה או זכות לסעד לאחר תום תקופת ההתיישנות החוזית. כן עמדה נת"ע על הרציונליים המסחריים בבסיס סעיף זה, בוודאי בפרויקטים גדולים ומורכבים המנוהלים מתקציב ציבורי המחייבים וודאות תקציבית.
בית המשפט בחן את טענות הצדדים, וקבע כי תקופת ההתיישנות החוזית חלפה, ומשכך דין הבקשה להידחות. הנמקת בית המשפט הנכבד כוללת שני נדבחים: (1) הרובד הלשוני-צורני – כיבוד רצון הצדדים כפי שמשתף מלשון ההסכם; (2) ניתוח התכלית המסחרית בבסיס סעיף זה.
ראשית, בחן בית המשפט כי הוראות הסעיף החוזי מקיימות את התנאים המנויים בסעיף 19 לחוק ההתיישנות, קרי קיומו של הסכם נפרד בכתב וכי תקופת ההתיישנות המקוצרת אינה קצרה מ-6 חודשים.
לאחר שמצא כי תנאים אלו התקיימו, בחן בית המשפט את לשון התניה החוזית וקבע כדלקמן:
"פשוטם של דברים למקרא לשון החוזה היא כי בתוך עד 6 חודשים ממועד שנוצרה העילה המקימה את הזכות לסעד, יש להגיש תביעה בגין כל הסעדים שלטענת המבקשת היא זכאית להם בשל אותה עילה. והדברים יפים וחלים כפשוטם על כל הסעדים שמקימה אותה עילה ובמלואם. הלשון אינה מתירה מצב שבו יתבע הקבלן רק חלק מהסעדים שהצמיחה לו לשיטתו, אותה עילה (או המסכת העובדתית שמקימה את העילה), ובחלוף תקופת ההתיישנות יבקש לתקן ולהוסיף עליהם, בין אם מדובר בתוספת סעד "חדש" כזה שלא נתבע במקור, ובין אם מדובר בתוספת על דרך של תיקון סכום התביעה בסעד שנתבע במקור".
מסקנת בית המשפט בהקשר זה, היתה כי תניה זו היא חלק מהקצאת הסיכונים בין הצדדים וכי היא מגולמת במחיר העסקה, ומשכך יש לכבדה:
"יש לכבד את התניה שהיא חלק בלתי נפרד ומהותי מההסכמות המסחריות בחוזה, שהוא בעל אופי מסחרי מובהק, ונחתם בין צדדים המבינים בתחום כשהם מיוצגים כדבעי. אין כל מקום לשנות מהקצאת הסיכונים כפי שנעשתה בחוזה; בכך שנצמיח לו או נקרא לתוכו תוספות ואבחנות שאין בו, ביחס לתיקון כתב תביעה. יש להניח כי תקופת ההתיישנות המקוצרת כלשונה בחוזה מגולמת במחיר העסקה וכי המבקשת לקחה זאת בחשבון בתמחור הצעתה למכרז".
לאחר מסקנה זו, בחן בית המשפט את התכלית עליה עמדה נת"ע בתשובתה וקבע כי סעיף ההתיישנות החוזי משקף תכלית ברורה ולגיטימית:
"ראוי עם זאת לציין כי לשון החוזה משקפת תכלית ברורה ולגיטימית שזכתה להכרה בפסיקה (ראו למשל עניין ביבי כבישים). כפי שציינה המשיבה (ולא נטען אחרת) ההוראה נועדה לאפשר לה לנהל את הפרויקט רחב ההיקף של הקמת הרכבת הקלה תוך שמירה על ודאות תקציבית, על מנת שתדע מהן עלויות הפרויקט בפועל, ולא תיחשף לדרישות לתשלומים נוספים בחלוף שנים ארוכות כפי שמתיר הדין הכללי.
בכך שיועלו הטענות והדרישות בזמן אמת תוכל המשיבה לכלכל את צעדיה, ולהימנע ככל שתוכל מחריגה מהתקציב. קציבת זמן קצר להעלאת דרישות, תביעות וטענות לזכאות לסעד כזה או אחר, מאפשרת גם בדיקה בזמן אמת ומונעת פגיעה באפשרות הבירור אם יועלו לאחר תקופה ארוכה, וגם בכך משרת הדבר את הוודאות התקציבית.
אם יתאפשר התיקון כמבוקש, ברי כי הדבר חותר תחת התכלית של הוודאות התקציבית שעומדת ביסוד תניית ההתיישנות".
לסיכום:
בית המשפט העניק משקל רב ללשון התנייה החוזית, וככל שתנייה עתידית תעמוד בדרישות הצורניות ובמגבלות הזמן המפורטות בסעיף 19 לחוק ההתיישנות, ניסיון קבלן לתבוע תשלום נוסף מכוח ההסכם, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות החוזית, צפוי להיתקל בקושי ממשי.
[1] ת"א (מחוזי תל אביב) 8399-04-22 צ'יינה ריילווי טנל גרופ בע"מ נגד נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים (30.7.2023)).
