בהמשך למזכרינו הקודמים בעניין טיוטת הוראות שפורסמו על-ידי רשות ניירות ערך ("הרשות"), אשר עתידות לחול על חברות תשלומים ויוזמי תשלום מכוח חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 ("החוק") אשר עתיד להיכנס לתוקף ביוני השנה, פרסמה הרשות ביום 31.1.24 הצעת הוראה לחברות תשלומים לעניין שמירה והגנה על כספי לקוחות ("הטיוטה").
נזכיר, כי השירותים אשר מוסדרים במסגרת החוק ואשר יחייבו רישיון מהרשות הם הנפקה של אמצעי תשלום; סליקה של פעולת תשלום; וניהול חשבון תשלום, כמו גם שירותי ייזום מתקדם וייזום בסיסי, שהנם שירותים טכנולוגיים שמטרתם לאפשר ביצוע של העברות בנקאיות באופן מהיר ופשוט.
סעיף 24 לחוק קובע הוראות לעניין שמירה והגנה על כספי לקוחות אשר יועברו לחברות התשלומים לשם מתן שירותי תשלום, ובין היתר מסדיר את עקרון הפרדת כספי לקוחות החברה מכספי ונכסי חברת התשלומים עצמה, בקובעו חובה על חברת תשלומים לשמור כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם באופן נפרד אצל "גוף מנהל" (בנק, בנק הדואר, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון במדינת חוץ לפי רשימה שתקבע הרשות שנתון לפיקוח של גוף שהוסמך לפי דין לפקח על פעילות בנקאית באותה מדינה,[1] או גוף אחר שקבע השר). מטרת הטיוטה לקבוע הוראות בהיבטים משלימים להוראות החוק, על-מנת להבטיח פעילות תקינה תחת האסדרה החדשה, ובין היתר, בעניינים הבאים:
- הוראות לעניין נכסים העונים לדרישה הקבועה בחוק והם ברמת סיכון נמוכה ורמת נזילות גבוהה.
בהתאם לטיוטה, בנוגע לנכסים שלהלן, חברת התשלומים תהיה רשאית להשקיע את כספי לקוחותיה מבלי לקבל היתר מהרשות, וביניהם: פיקדונות לזמן קצוב, יחידות של קרן כספית ללא רכיב קונצרני, ניירות ערך נסחרים המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל וכן ניירות ערך כאמור המונפקים במדינות אחרות אשר לפחות שתיים מחברות הדירוג הבינלאומיות דירגו את המדינה בדירוג (AA-) ומעלה.
כן מוצע לקבוע תנאים נוספים שבהתקיימם רשאית חברת תשלומים לפנות לקבלת היתר מהרשות לצורך השקעה בנכסים נוספים (העומדים בכלל שנקבע בחוק), וכן מוצע לקבוע כי משך החיים הממוצע (מח"מ) של כספים ונכסים כאמור לא יעלה על 60 יום. - הוראות לעניין שמירה בבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי.
על אף החובה להפקיד את כספי הלקוחות בחשבון ייעודי בגוף מנהל, כנזכר לעיל, הרשות הוסמכה בחוק לקבוע את התנאים על פיהם יתאפשר לחברת תשלומים לשמור על כספי הלקוחות אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או בתאגיד בשליטתו (נכון למועד זה, רק חברות כרטיסי האשראי הקיימות תוגדרנה ככאלה).
לצורך האמור, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להפקיד כספים בגוף כאמור, בין היתר, תחת המגבלות הבאות: שחברת התשלומים תשמור אצל גוף כאמור סכום כספי ששיעורו לא יעלה על 25% מסך כל כספי הלקוחות שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם; שחברת התשלומים תוודא שנותן שירותי התשלום היציבותי ישמור את כספי הלקוחות רק אצל תאגיד בנקאי; ושחברת התשלומים תקבע מסמך מדיניות ניהול כספי לקוחות שיתייחס לשיעור ולהיקף הכספי המקסימלי בו ניתן לשמור את כספי הלקוחות בחשבון בנותן שירותי תשלום יציבותי.
בין היתר, הטיוטה מבקשת לקבוע הוראות לעניין: (א) ניהול רישומים; (ב) התאמת ספרים יומית; (ג) שימוש בשערים מוכרים לצורך הצגת מט"ח; (ד) חובה לבצע ביקורת שנתית של מבקר חיצוני; (ה) מינוי קצין ציות; (ו) שיקולים בהתקשרות עם משמורן. - הוראות לעניין ביטוח או ערבות.
סעיף 24 לחוק קובע חלופה לשמירת כספי לקוחות על דרך החזקה או השקעה של כספי לקוחות בחשבון ייעודי (אצל גוף מנהל או נותן שירותי תשלום יציבותי), והיא החזקת כספי הלקוחות, כולם או חלקם, בצורה של ביטוח או ערבות של תאגיד בנקאי או גוף מוסדי.
על פי הוראות החוק, נדרש כי תחת חלופה זו, נדרש כי הביטוח או הערבות יכסו את מלוא כספי הלקוחות שאינם נשמרים בחלופות האמורות, בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים, והיא כפופה להיתר פרטני מצד הרשות.
בין היתר, ההוראות המוצעות במסגרת הטיוטה כוללות דרישה כי היקף הכיסוי של הביטוח או הערבות יהיה גבוה מהסכום שעל החברה לשמור, כדי לאפשר לה התמודדות עם גידול ביתרת כספי הלקוחות; וכי בחוזה הביטוח או הערבות לא יכללו החרגות, התניות או הגבלות, ובפרט לא כאלו שמבחינות בין האירועים שהובילו לחדלות פירעון או יכלול צורך בהשתתפות עצמית לשם מימוש הפוליסה. - הוראות לעניין הסדרים ומנגנונים ארגוניים.
עוד במסגרת הטיוטה, ועל מנת לחזק את עקרון ההפרדה הנזכר לעיל, וכדי לצמצם הסתברות לנזק לכספי לקוחות עקב מרמה, כשל או רשלנות, מוצע לחייב חברות תשלומים לעגן הסדרים ומנגנונים ארגוניים, ובין היתר: כללים הנוגעים למועד ולאופן בו על חברת התשלומים להפקיד את כספי הלקוחות; הסדר המחייב לערוך תהליך התאמת ספרים; הסדר המחייב לקבל דוח ביקורת של מבקר חיצוני לעניין העמידה בהוראות הדין; חובת גיבוש מדיניות כוללת שתאושר על-ידי הדירקטוריון; חובת מינוי נושא משרה בכירה שיהיה אחראי על ציות החברה להוראות; וכן חובה לבצע הערכת סיכונים בקשר עם גופים בהם נשמרים כספי הלקוחות בטרם ההתקשרות עמם ועל בסיס שוטף. - הוראות לעניין תשלום ריבית.
החוק אינו מונע מחברות תשלומים לשלם ללקוחותיה את הריבית (כולה או חלקה) שנשאו כספי הלקוחות שהושקעו בחשבון הייעודי או נשמרו אצל נותן שירותי תשלום יציבותי.
לעניין זה, קובעת הטיוטה כי על חברת התשלומים לגבש מדיניות תשלום ריבית ברורה ושקופה ולגבש ולקיים בקרות פנימיות וחיצוניות להבטחת נאותות תהליך הזכאות ותשלום הריבית. בהתאם לדברי ההסבר לטיוטה, מטרתה לאפשר מגוון של מודלים עסקיים ושיווקיים לעניין תשלום ריבית כאמור, החל ממודל Best Efforts שבו תשלום הריבית ללקוח נגזר (ומותנה) מהתשואה בפועל, ועד למודלים מורכבים יותר.
חברות תשלומים שיבקשו ליישם מודלים מורכבים יותר לעניין תשלום הריבית והצגתה ללקוח, ידרשו, על-פי הטיוטה, לשמור את כספי לקוחותיהן באופן המאפשר זאת, וידרשו לגיבוש וייזום מנגנונים ובקרות למימוש התחייבות זאת, ובכלל זאת, העמדת הון נוסף בהתאם לטיוטת ההוראה שפורסמה על-ידי הרשות בנושא הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת.
הטיוטה פתוחה להערות הציבור עד ליום 2.3.2024.
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא, ניתן לפנות לעוה"ד יובל שלהבת, אביעד לחמנוביץ', איתמר א. כהן וגיא פוקס ממחלקת בנקאות ופינטק במשרדנו.
[1] הרשות מפרטת בטיוטה את המדינות, שבנק הפועל בהן יוכר כ"גוף מנהל" שניתן לשמור בידיו כספים: מדינות האיחוד האירופי, שוויץ, בריטניה, ארצות הברית, סינגפור, הונג-קונג ואוסטרליה.
