רשות התחרות פרסמה לאחרונה כי זימנה לשימוע טרם הגשת כתב אישום את הגורמים הבאים: אייל רביד, מנכ"ל ובעלי ויקטורי; איתן יוחננוף, בעל השליטה ומנכ"ל יוחננוף ואת אלעד חרזי המשמש כמשנה למנכ"ל יוחננוף; אפרים תשובה, מנכ"ל סופר ברקת.
הפרשה מהווה הסתעפות של חקירת רשות התחרות כנגד ספקי וקמעונאי מזון שטרם הסתיימה. כתב החשדות מייחס למעורבים עבירות תיאום מחירים לפי חוק התחרות הכלכלית ("חוק התחרות") ולראשונה גם הפרה של הוראת סעיף 6 לחוק קידום התחרות בענף המזון ("חוק המזון"). איתן יוחננוף, אשר לא נטל חלק ישיר במעשים, חשוד בהפרת החובה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על דיני התחרות.
סעיף 6 לחוק המזון קובע כי קמעונאי לא יתערב אצל ספק בעניין המחיר לצרכן שקמעונאי אחר גובה בעבור מצרך, או בתנאים שבהם קמעונאי אחר מוכר מצרך לצרכן. עד כה, הפרה של הוראות חוק המזון נאכפה אך ורק במישור המנהלי, דבר ההולם את אופיים של האיסורים, אשר מתייחסים למערכות יחסים אנכיות (יחסי ספק-לקוח) שנאכפות ככלל באמצעים מנהליים.
ההתנהגות האסורה לפי סעיף 6 לחוק המזון עמדה בעבר במוקד הליך אכיפה פלילי במסגרתו נדון מנכ"ל שופרסל בזמנו לעונש מאסר בפועל לאחר שפנה לספקים במטרה שיפסיקו מבצעים של מגה (ע"פ 5823/14 שופרסל בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו 10.08.2015)).
באותו מועד טרם נחקק חוק המזון והאכיפה הפלילית באותו מקרה, כמו גם החומרה היתרה שייחסה לו הרשות, נשענו בין היתר על כך שההתנהגות המתוארת הפרה את התנאים שקבע הממונה על התחרות במיזוג שופרסל-קלאבמרקט. כעת, כאמור, ראתה הרשות לנכון לפעול באפיק הפלילי כנגד הפרת איסור דומה בחוק המזון.
עבירות קרטל לפי חוק התחרות
על פי כתב החשדות, רביד, מבעלי ויקטורי, סיכם עם חרזי, המשנה למנכ"ל יוחננוף על הימנעות מעריכת מבצעים. איתן יוחננוף, שלא נטל חלק בשיחה ולא מיוחסת לו מעורבות בגיבוש ההסדר, זומן לשימוע בעבירת "אחריות מנהלים" בחשד שלא עשה כל שניתן למניעת עבירה על פי הוראות חוק התחרות.
על פי האמור בכתב החשדות, במקרה נוסף הסכים רביד עם מנכ"ל רשת סופר ברקת, לאחר כניסת התקנות בעניין מס קנייה על כלים חד פעמיים לתוקף, כי שתי הרשתות יישמרו על שיעור הרווח הגולמי שלהן על מוצרים חד פעמיים בהשוואה לשיעור הרווח הגולמי שלהן בתקופה שלפני כניסת התקנות לתוקף.
העונש המירבי בגין הסדרים כובלים עומד על 5 שנות מאסר וכדברי בית המשפט העליון בע"פ 207/20 אשר אופיר נ' מדינת ישראל (03.05.2022) "מדיניות הענישה הראויה בעבירות אלו היא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח".
הפרת סעיף 6 לחוק המזון
על פי כתב החשדות, רביד פנה בשלושה מקרים שונים לספקים שונים וביקש מהם לגרום להעלאת המחירים לצרכן של מוצריהם אצל קמעונאים אחרים.
על פי הנטען, במקרה הראשון, רביד התערב במחיר המכירה לצרכן של מוצרי ד"ר פישר אצל קמעונאים אחרים. רביד הסכים לקבל את המחירון החדש של ד"ר פישר והעלה את המחיר לצרכן תוך שהוא מסכם עם נציג ד"ר פישר כי החברה תדאג שהמחירים לצרכן של מוצריה יעלו גם אצל קמעונאים אחרים.
במקרה השני, נטען שרביד התערב מספר פעמים במחירים לצרכן של מוצרי שסטוביץ' ברשתות רמי לוי ויוחננוף. במסגרת זו אמר לנציגי שסטוביץ' כי רמי לוי "מקלקל" ו"הורס" את השוק מכיוון שהוא מוכר במחירים זולים, ציין שעל שסטוביץ' "להשבית" את רמי לוי, והפציר בשסטוביץ' שלא לספק מוצרים לרמי לוי בשל המחיר הזול.
במקרה השלישי, רביד התערב במחירי המכירה לצרכן של מוצרי בית השיטה אצל קמעונאים אחרים. כאשר בית השיטה ביקשו להעלות את מכירי המכירה של מוצריהם לקמעונאים, רביד השיב שיחשוב על העלאת מחיר כאשר רמי לוי ויוחננוף יעלו את המחיר.
כמו כן, התייחס רביד לעניין המחיר בהזדמנויות נוספות. לאחר שעודכן שרמי לוי העלה את המחיר לצרכן במספר מוצרים של בית השיטה העלה את מחירי אותם מוצרים.
העונש המירבי בגין הפרת סעיף 6 לחוק המזון עומד על 3 שנות מאסר.
סיכום
הפרשה הנוכחית היא יוצאת דופן בנוף האכיפה הפלילית על ידי רשות התחרות בשנים האחרונות. ככלל, חשדות לעבירות תיאום נחקרו בעיקר בהקשר של תיאום מכרזים, ולעבירות אלו נלוו עבירות נוספות כגון קבלת דבר במרמה ולעיתים גם הלבנת הון.
המקרה הנוכחי אינו מגיע על רקע קיומו של מכרז והוא מתייחס לענף משק מרכזי המצוי "תחת רדאר האכיפה" של רשות התחרות. מקרה זה מצטרף לכתבי חשדות נוספים שנשלחו בחודשים האחרונים לשחקנים שונים בשוק המזון בגין "איתותים" שתכליתם לקדם העלאות מחירים, שהחלטה סופית בעניינם טרם פורסמה.
חרף בדיקות וחקירות לא מעטות בענף המזון, לא זכור מקרה בו הרשות טענה כי בידה ראיות המלמדות על הבנות קרטליסטיות בין מתחרים במקטע רשתות השיווק.
מאז שנת 2022, עת פתחה הממונה על התחרות בבדיקה רוחבית של כלל ההסכמות הקיימות בין ספקי המזון הגדולים לקמעונאי המזון הגדולים, חוק המזון מהווה מוקד אכיפה של הרשות. הבחירה לאכוף את החשד להפרת הוראת סעיף 6 לחוק המזון באפיק הפלילי משקפת מגמת החמרה ומחדדת את הצורך לקיים את הוראות חוק המזון.
הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע כנגד מנהל שלא היה מעורב בביצוע העבירה בגין אחריות מנהלים, ממחישה אף היא את הסיכונים המשפטיים לנושאי משרה מכוח דיני התחרות.
הכנת תוכנית אכיפה פנימית בתחום דיני התחרות, על ידי עורכי דין המתמחים בתחום, מסייעת למנוע ביצוע עבירות מראש וזאת באמצעות הטמעת תרבות ציות אפקטיבית בחברה. תוכנית אכיפה פנימית איכותית מהווה למעשה תנאי הכרחי לביסוס טענה לפיה נושאי המשרה פיקחו ועשו כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק.
פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות וידידי המשרד ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
