פרסום תזכיר חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025

בהמשך לפרסומנו הקודם בנושא,[1] במרץ 2025 פרסם הצוות דוח ביניים, ולאחר קבלת הערות הציבור, הגיש בחודש אוגוסט 2025 את המלצותיו הסופיות.[2] ביום 4.11.2025 פרסם משרד האוצר תזכיר חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025, המציע תיקוני חקיקה מקיפים במטרה להגביר את התחרות בשירותים הבנקאיים, לאפשר כניסה של שחקנים חדשים ולצמצם חסמים רגולטוריים.[3]

יובהר כי התזכיר פורסם כחלק מחוק ההסדרים לשנת 2026, ועל כן, ככל שיאושר התקציב, התזכיר צפוי לעבור בכנסת בהליך חקיקה מזורז, ומשכך הוא גם כפוף לשינויים נוספים שיתבצעו במסגרת הליך החקיקה. להלן עיקרי התיקונים המוצעים:

1. קביעת מדרגות רישוי לתאגידים בנקאיים
   1. קביעת מדרגות רישוי חדשות – במקום מדרגת הרישוי האחידה הקיימת, מוצע לקבוע שלוש מדרגות רישוי (בהתבסס על היקף):
      1. בנק – ללא הגבלת שווי נכסים (מעל 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל).
      1. בנק קטן – בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי כלל הנכסים של הבנקים בישראל, ושאינו נשלט על ידי בנק גדול.[4]
      1. בנק זעיר – בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 2.5% משווי כלל הנכסים של הבנקים בישראל, ושאינו נשלט על ידי בנק גדול.
         בנק "ייצא" מהגדרתו כ"קטן" או "זעיר" רק לאחר שנתיים רצופות מעל השיעור הקבוע.
   1. ביטול רישיונות "היסטוריים" – כגון: בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים ו"מוסד כספי".
2. הרחבת תחומי הפעילות של בנקים והסכמת הנגיד להרחיבם
   1. הוספת פעילות במטבעות דיגיטליים – מוצע להוסיף במפורש לתחומי הפעולה המותרים לתאגידים בנקאיים את העיסוק בשמירה, ניהול, קניה ומכירה של מטבעות דיגיטליים (קריפטוגרפיים), בעקבות פסק הדין בבג"ץ 7364/22 ביטס אוף גולד נ' נגיד בנק ישראל.
   1. הסמכת המפקח להרחבת תחומי הפעילות – מוצע להוסיף סמכות למפקח לאשר לבנק קטן לעסוק בעיסוקים נוספים מעבר לאלו המנויים בחוק, ובלבד שאלה אינם פוגעים בלקוחות או מעוררים ניגוד עניינים.
3. הקלות רגולטוריות לבנקים קטנים ו-"בנקים חדשים"
   התזכיר מציע הקלות לצמצם חסמי כניסה ולעודד גופים חוץ-בנקאיים לקבל רישיון בנקאי, כגון: פטור ממתן שירותים בנקאיים מסוימים – כדוגמת פתיחת חשבונות עו"ש קרדיטוריים;[5] פטור מחובות במסגרת "מעבר בקליק"[6] – בנק קטן שלא יציע חשבונות עו"ש יהיה פטור מחובה זו. בנק חדש יהיה פטור באופן אוטומטי;[7] פטור מחובות גילוי נאות – המפקח יוכל להעניק לבנק קטן פטור או הקלות מכללי גילוי נאות; גמישות בתעריפי עמלות – בנק חדש יהיה פטור מחובת פרסום תעריפון מצומצם ויוכל להציע מודלי תמחור חדשניים;פטור מחובות במסגרת "בנקאות פתוחה" – בנק חדש יהיה פטור מהחובה להנגיש מידע ומתן גישה ליוזם תשלום למשך שלוש שנים; הקלה בהיתרי החזקה;[8] פטור מחוק שכר בכירים – בנק קטן יהיה פטור מהוראות "חוק שכר בכירים"[9] למשך עשר שנים מכניסת רישיונו לתוקף.
4. עדכון מגבלות ההחזקה בתאגידים בנקאיים
   החזקה משותפת בבנק זעיר ובגוף מוסדי – חברות החזקה פיננסיות השולטות בגוף מוסדי יוכלו לשלוט גם בבנק זעיר. במקביל, מי ששולט בבנק זעיר יוחרג מהאיסורים החלים על מי ששולט בתאגיד בנקאי, ויוכל להחזיק גם ברישיון משווק השקעות, רישיון סוכן ביטוח פנסיוני ולעסוק בניהול תיקי השקעות.
5. הגבלות על בנק גדול בתקופת מעבר
   מוצע לקבוע כי במשך ארבע שנים שיתחילו לאחר שנה מיום התחילה של החוק, על בנק גדול יחולו הוראות המאריכות ומתקנות "הגנות ינוקא" שנקבעו במסגרת "חוק שטרום": (1) תפעול הנפקת כרטיסי החיוב באמצעות חברה מתפעלת; (2) תפעול הנפקה של עד 40% מכרטיסי החיוב החדשים באמצעות חברה מתפעלת אחת (במקום 52%); (3) שר האוצר יהיה רשאי להאריך את התקופה או לשנות את השיעור.[10]
6. הוראות נוספות
   1. טיפול בבנק שנמצא בכשל
      התזכיר מציע תיקונים לטיפול בתאגיד בנקאי שנמצא בכשל, לרבות: הרחבת סמכות הנגיד להתערב כאשר קיים חשש של ממש שתאגיד בנקאי לא יוכל לקיים התחייבויותיו; חובת הסכמת הנגיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון; קביעת הנגיד כצד לכל הליך בבית המשפט; ומתן גמישות למנהל מורשה בהעברת נכסים והתחייבויות.
   1. צוות מעקב
      מוצע כי בתום שלוש שנים מיום פרסום החוק יוקם צוות מעקב שיעקוב אחר יישום הוראות החוק ויגיש מסקנותיו תוך שש שנים.

תזכיר החוק מהווה מהלך מקיף לקידום התחרות במערכת הבנקאית בישראל, הכולל תיקוני חקיקה משמעותיים לאפשר כניסת שחקנים חדשים, צמצום חסמים רגולטוריים והתאמת המסגרת החוקית למציאות הפיננסית המודרנית. בהמשך צפוי להתפרסם תזכיר לעניין פיקוח על תאגידי החזקה בגופים פיננסיים. 

התזכיר פתוח להערות הציבור עד ליום 25.11.2025.

[1] לעניין דוח הביניים, מוזמנים לראות את המזכר שפרסמנו בנושא ביום 6.4.2025, הזמין לצפייה באתר המשרד.
[2] דוח הביניים והדוח וההמלצות הסופיות של הצוות זמינים לצפייה באתר משרד האוצר.
[3] התזכיר המלא זמין לצפייה באתר החקיקה הממשלתית.
[4] ראו הגדרה בסעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.
[5] לרשימת השירותים אותם חייב תאגיד בנקאי להציע ראו סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.
[6] שירות "מעבר בקליק" הינו שירות המאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מבנק לבנק, באופן מקוון וללא עלות.
[7] ביחס לפטור זה יוער כי הפטור הוא ביחס לחובתו של אותו בנק לנייד חשבונות שמנוהלים אצלו לבנקים צד ג'. כלומר, הפטור אינו נוגע ליכולתו של אותו בנק לקבל ניוד מקוון באמצעות מעבר בקליק של חשבונות המנוהלים אצל בנקים שאינם נהנים מפטור כאמור.
[8] לגבי בנק קטן עם בעל שליטה יחיד, היתר החזקה יידרש רק מעל 10% (במקום 5%).
[9] חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016.
[10] חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017

הכתוב לעיל הוא תמצית למטרות אינפורמטיביות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי שניתן להסתמך עליו ללא ייעוץ משלים נוסף.