פורסמו המלצות צוות משרד האוצר – הרחבה דרמטית של היקף מיסוי חברות ארנק ומיסוי רווחים לא מחולקים

5 ספטמבר, 2024


ביום 2 לספטמבר 2024 פירסם משרד האוצר את המלצות הצוות שהוקם לצורך בחינת סוגיית הרווחים הלא מחולקים. בקליפת אגוז, רשות המסים חיפשה וממשיכה לחפש דרכים לאלץ בעלי חברות מעטים (כלומר חברות אשר מוחזקות על ידי לא יותר מ- 5 בעלי מניות) לחלק רווחים שנצברו באותן חברות, תוך תשלום מס דיבידנד בגין אותן חלוקות, בשיעור שנע בין 30% – 33%.


לשיטת רשות המסים, חברות רבות נמנעות, ללא הצדקה כלכלית, מלחלק רווחים שנצברו בחברה, באופן שמביא לדחיית מס בגין רכיב הדיבידנד. מעבר לכך, לשיטת רשות המסים, מנגנון המיסוי הדו – שלבי המופעל במסגרת פעילות עסקית שנעשית בחברות, אמור להביא, באופן תיאורטי, להשוואת המס המשולם על ידי בעל המניות באותה חברה, אילו היה מנהל את עסקו שלא באמצעות חברה. לעמדת הרשות, שימוש בחברה, תוך דחיית תשלום המס על הרווחים הנצברים בחברה, מפלה לרעה את בעלי משלח היד הפועלים שלא באמצעות חברה ומשלמים מס שולי על פעילותם.
 
התיקונים המקוריים אשר ביקשו להתמודד עם הקושי הנובע מסוגיית הרווחים הלא מחולקים וניצול הפעילות באמצעות חברה לצורך הפחתת שיעור המס, נוספו במסגרת תיקון מס' 235 לפקודת מס הכנסה, במסגרתו נוספו סעיף 3(ט1) לפקודה, הדן במיסוי משיכות בעלים מחברות, סעיף 62א' לפקודה, הדן בהשקפת החברות ("חברות ארנק") ומיסוי בעלי מניותיהם במס שולי, מקום בו נקבע, כי בעל המניות בחברה פועל באמצעות החברה כשכיר, או כבעל משלח היד בפועל, וכן סעיף 77 לפקודה, אשר קבע מנגנון לכפיית חלוקת רווחים שנצברו בחברה, ואשר אינם משמשים את החברה לקיומה ולפיתוחה. 
 
כעת ממליץ הצוות לבצע תיקונים נוספים ומחמירים. הצוות בחן מספר חלופות לתיקון והמליץ על מספר צעדים משולבים, שיתוארו להלן.
 
הרחבת היקף תחולת חברות הארנק (סעיף 62א' לפקודת מס הכנסה) 
 
הצוות ממליץ להרחיב את תחולת סעיף 62א לפקודת מס הכנסה, כך שיכלול מגוון רחב יותר של חברות. כיום קובע הסעיף, כי חברה תהיה שקופה לצרכי מס, כך שבעל מניותיה יחוייב במס בגין הכנסותיה אם הוא פועל באמצעות החברה כנושא משרה בחברה אחרת (אלא אם אותו אדם הוא נושא משרה בחברה שבה הוא נחשב ל"בעל מניות מהותי", כלומר מחזיק ב- 10% או יותר מאמצעי השליטה באותה חברה), או אם בעל המניות פועל עבור אדם אחר באמצעות החברה, והיא מסוג הפעולות הנעשות בדרך כלל בידי שכיר. הסעיף אינו חל כיום על שותפים בשותפות הפועלים באמצעות חברות. החרגה זו רלוונטית במיוחד לבעלי מקצועות חופשיים, כגון עורכי דין ורואי חשבון, אשר הינם שותפים בפירמות. 
 
הצוות ממליץ על השינויים הבאים:

  • הרחבת חיוב בעל המניות במס לכלל חברות המעטים בעלות מחזור שנתי של בין 200,000 ₪ ל- 3,000,000 ₪, אשר רווחיותן גבוהה מ- 25%, על חלק הרווח העולה על 25%.
  • ביטול ההחרגה החלה על שותפים בשותפות – עורכי דין ורואי חשבון (או שותפים אחרים) המחזיקים בחברות אליהן משולמת הכנסתם מהשותפות יחויבו, על פי ההמלצות, במס בשיעור שולי (מדרגת מס מקסימלית של 47% בתוספת מס יסף אפשרי של 3%).  
  • צמצום ההחרגה שלפיה לא תיחשב חברה כחברת ארנק אם האדם עצמו מחזיק מעל 10% ממניות החברה מקבלת השירות, כך שההחרגה תחול רק בהחזקה של 50% ומעלה במניות באותה חברה.

הקלה על רשות המסים לאלץ חברות לחלק דיבידנדים – תיקון סעיף 77 לפקודה
 
כיום, רשאי מנהל רשות המסים, לאחר התייעצות עם ועדה ציבורית, להורות על חלוקת רווחים של חברת מעטים, שלא חולקו לבעלי מניותיה במשך חמש שנים לפחות. האמור חל על רווחים שלא חולקו מתוך רצון להימנע או להפחית מסים, ובתנאי שהחלוקה הכפויה לא תפגע בפיתוחו וקיומו של העסק. לטענת הצוות, מניסיון שנצבר בהפעלת הסעיף, עולה כי דרישות אלו מקשות על יישומו באופן יעיל, גם במקרים מובהקים. 
הצוות המליץ, כי ההחלטה בדבר חלוקת הרווחים תהיה בשיקול דעתו הבלעדי של מנהל רשות המסים, ללא צורך בהתייעצות עם ועדה ציבורית ובכפוף לשיקולים הבאים:

  • הגנה על הנושים. 
  • היקף החלוקה יהיה מידתי ביחס להיקף הפעילות של החברה וליכולתה הכלכלית.
  • עמידה בהוראות חוק החברות (מבחן הרווח ויכולת הפירעון).

במסגרת שיקול דעתו, רשאי יהיה מנהל רשות המסים לקחת בחשבון גורמים נוספים, כגון היקף המימון הזר בחברה, היקף הפעילות העסקית בחברה וסיכונים עסקיים. 
 
חברות החזקה – מיסוי רווחים צבורים במס של 2% 
 
הצוות המליץ להוסיף סעיף מיסוי חדש שיחול על חברות החזקה בעלות רווחים צבורים. המטרה היא לעודד חברות לחלק רווחיהן, או להשקיע אותן מחדש בחברות הפעילות המוחזקות על ידן. רווחים מעל רצפה מסוימת, אשר תהווה כרית ביטחון, ימוסו במס בשיעור של 2% בכל שנה.
 
"כרית הביטחון" תיקבע על פי הגבוה מבין שלושה קריטריונים: 

  • ממוצע ההוצאות המותרות בניכוי של החברה בשנת המס והשנתיים שקדמו לה.
  • שווי הנכסים האקטיביים של החברה – כלומר עלות הנכסים בניכוי ניירות ערך, זכויות במקרקעין שאינן לשימוש עצמי, מזומנים ושווה מזומנים, מכשירי השקעה אחרים ועוד. בעיקר מדובר על נכסים שהשקעה בהם מייצרת ערך ריאלי למשק.
  • סכום מינימלי קבוע של 500,000 ₪. 

עוד נקבע, כי בשנת מס שבה יישחקו הרווחים הצבורים בשיעור של 20% או יותר כתוצאה מהפסד או חלוקת דיבידנד ליחיד, לא יחול החיוב במס המוצע.

יש לזכור, שהפעלת פעילות עסקית במסגרת חברה נובעת משיקולים שונים, עסקיים, כלכליים ומשפטיים. זכותו של אדם לפעול באמצעות חברה כזכות יסוד נתמכת על ידי פסיקה של בית המשפט העליון.

לעמדתנו, המלצות הצוות הינן מרחיקות לכת וייתכן שאף מפרות זכויות יסוד חוקתיות המעוגנות  בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. 


יודגש כי בשלב זה מדובר בהמלצות בלבד. טרם פורסמה הצעת חוק בעניין זה וממילא אין כל חקיקה בתוקף ליישום ההמלצות. אם וכאשר יקודמו הליכי חקיקה, נוסיף ונעדכן בהתאם. 


פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות המשרד וידידיו ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

רוצים לדעת עוד?
צרו קשר

שירי מנשה

ראש מחלקת שיווק ופיתוח עסקי

מתן בר-ניר

יועץ תקשורת, OH! PR