ישראל
Kraken רכשה את Backed Finance – משרדנו ייצג את החברה הנרכשת
חברת Kraken, אחת מזירות המסחר הוותיקות והגדולות בעולם בתחום המטבעות הדיגיטליים, הודיעה על רכישת חברת Backed Finance AG השוויצרית – המפתחת של פלטפורמת xStocks, הנחשבת לסטנדרט התעשייתי בתחום הנפקת מניות ו-ETF ממוטבים (tokenized equities). העסקה צפויה להאיץ את אימוץ הטכנולוגיה של xStocks ברחבי העולם.
Backed, שהוקמה בשנת 2021 ומפעילה מבנה רגולטורי בינלאומי הכולל חברות בנות בג'רזי, BVI וישראל, פיתחה פתרון המאפשר הנפקה סחירה וחוקית של נכסים פיננסיים מגובים ביחס 1:1 בנכסי בסיס אמיתיים. מאז השקת xStocks בתחילת 2025, בנכסיה נרשם היקף מסחר מצטבר של למעלה מ-10 מיליארד דולר. במסגרת הרכישה, צוות Backed ותשתיותיה ישולבו בפעילות Kraken, במטרה להרחיב את היצע הנכסים הממוטבים ולחזק את יכולות הציות וההנפקה של הפלטפורמה. משרדנו ייצג את Backed בעסקה, תוך ליווי משפטי מקיף של התהליך המורכב.
ארצות הברית
אור ירוק למיזם טוקניזציה של ניירות ערך
ב-11.12.2025 פרסמה ה-SEC מכתב No-Action שבו, לתקופה מוגבלת של שלוש שנים, הודיעה כי תימנע מצעדי אכיפה רגולטורים כנגד פיילוט שעורכת חברת Depository Trust Company. במסגרת הפיילוט, החברה מנפיקה למשתמשים טוקנים על גבי רשתות בלוקצ'יין נתמכות אשר מייצגים את בעלותם בניירות ערך נבחרים ומאפשרת להם להעביר את הטוקנים לארנקים של משתמשים אחרים. ההחלטה שלא לפעול רגולטורית כנגד המיזם היא בכפוף למנגנוני הגנה ותיעוד משמעותיים שלהם התחייבה החברה – בין היתר, הגבלת יכולת ההעברה רק לארנקים רשומים ומתועדים בידי החברה וצמצום יכולת הנפקת הטוקן לניירות ערך נזילים במיוחד (דוגמת אג"ח של ממשלת ארה"ב). בדיווח לתקשורת, ציינה אחת מחמש הנציבים של ה-SEC כי הפיילוט יכול להוות צעד משמעותי בהעברת המסחר הפיננסי לרשתות הבלוקצ'יין.
בתמיכת נציגים משתי המפלגות, פורסמה טיוטת חקיקה להסדרת סחורות דיגיטליות
ב-10.11.2025 פורסמה טיוטת הצעת חוק אשר מקנה לנציבות למסחר בחוזים עתידיים (ה-CFTC) סמכות ייחודית להסדיר עסקאות מסוג ספוט (Spot) ו-Cash בסחורות דיגיטליות, כהמשך ל-Clarity Act, שהסדיר בין היתר את חלוקת הסמכויות בין ה-CFTC ל-SEC ואושר בבית הנבחרים בחודש יולי האחרון. הטיוטה כוללת הגדרה ברורה ל-"סחורות דיגיטליות" ומחריגה נכסים מסוימים מהגדרה זו (דוגמת ניירות ערך נגזרים ומטבעות מיוצבים), מחייבת בורסות מסחר, ברוקרים ודילרים ברישום ובעמידה בחובות גילוי ואיסור על ניגוד עניינים, ומכירה בזכאותם של יחידים למשמורת עצמית (Self-Custody) של נכסים.
רשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) הכריזה על "Project Crypto" להסדרה רגולטורית של מטבעות קריפטוגרפים
ב-12.11.2025, יושב ראש ה-SEC, פול אטקינס, הציג בנאום את "Project Crypto", שמטרתו לצמצם אי ודאות מתמשכת ביחס לתחולת דיני ניירות ערך על נכסים מבוססי בלוקצ'יין. לדבריו, הרשות צפויה לשקול בחודשים הקרובים קביעת שיטת סיווג לטוקנים הנשענת על מבחן Howey, אשר משמש החל מהמאה הקודמת לסיווג נכס כ"חוזה השקעה" ומשכך כנייר ערך לפי דיני ניירות ערך האמריקאים. בנאומו, הדגיש אטקינס כי המונח "קריפטו" הוא תיאור טכנולוגי ולא הגדרה משפטית, וכי בחלק משמעותי מהמקרים הטוקנים עצמם אינם בהכרח ניירות ערך, אף אם הוצעו בעבר במסגרת חוזה השקעה.
במסגרת שיטת הסיווג המוצעת, אטקינס הבחין בין טוקנים של רשתות מבוזרות או שנועדו לתכלית או לפונקציה ספציפית (Utility Tokens), פריטי אספנות דיגיטליים (דוגמת NFT) וכלים דיגיטליים שימושיים כגון כרטיסים ותעודות, שלדבריו אינם ניירות ערך, לבין Tokenized Securities, כלומר מטבעות קריפטוגרפים שמייצגים בעלות בנכס שמהווה נייר ערך (למשל מניה של טסלה), אשר ימשיכו להיות כפופים לדיני ניירות ערך. נקודת מפתח נוספת הייתה הטענה כי גם אם טוקן הושק במסגרת חוזה השקעה, אין פירוש הדבר שהוא ייראה כנייר ערך לצמיתות. כך, למשל, בתרחיש בו חוזה ההשקעה הסתיים והמטבע הדיגיטלי מוסיף להיסחר בשוק המשני, מסחר כאמור לא בהכרח יהווה "חוזה השקעה". לצד זאת, אטקינס הדגיש כי הרשות תוסיף לאכוף את האיסור על הונאה.
משפחות קורבנות 7 באוקטובר הגישו תביעה נגד בינאנס בטענה להעברת כספים לארגוני טרור
ב-24.11.2025 הגישו 306 קורבנות אמריקאים של מתקפת הטרור ב7 לאוקטובר 2023 ומשפחותיהם תביעה בבית משפט פדרלי נגד פלטפורמת המסחר בינאנס ומייסדיה. בתביעה, שהוגשה לפי החוק האמריקאי למאבק בטרור, נטען כי בינאנס, באמצעות הפלטפורמה שלה, אפשרה לארגוני טרור בהם חמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ומשמרות המהפכה האיראניים, להעביר ולהסתיר מעל מיליארד דולר ביודעין, במתכוון ובאופן שיטתי.
לפי כתב התביעה, בינאנס עיצבה במכוון את מבנה הפעילות שלה כך שיאפשר העברות בלתי חוקיות: ראשית, החברה בדקה כספים שמקורם בפעילות חשודה רק כאשר נעשה ניסיון להעבירם מחוץ לפלטפורמה. שנית, היא העבירה נכסים קריפטוגרפים של משתמשיה לארנקים שנוהלו על ידה כך שהעברות שבוצעו בהם לא תועדו או נרשמו על גבי הבלוקצ'יין, באופן שהקשה על מעקב אחריהם והקל על העברתם לגורמי טרור.
בריטניה
בריטניה מכירה רשמית בנכסים דיגיטליים כקניין: חוק פורץ דרך נכנס לתוקף
בריטניה חוקקה חוק אשר מכיר לראשונה בנכסים דיגיטליים כמושא לזכויות קניין ומסיר מכשול משפטי משמעותי שעמד בפני הכרה בנכסים דיגיטליים במסגרת דיני הקניין המסורתיים. החוק, שנכנס לתוקף ב-2.12.2025, קובע כי דבר – לרבות דבר בעל אופי דיגיטלי או אלקטרוני – לא ייחשב אוטומטית כבלתי כשיר להיות מושא לזכויות קניין רק משום שאינו מהווה "נכס מוחשי" (thing in possession) או "זכות תביעה" (thing in action).
משמעות ההכרה היא שניתן יהיה להחיל על נכסים דיגיטליים דינים וסעדים קנייניים מסורתיים – לרבות הקניית בעלות, העדפת נושים בשעבודים, וזכות להשבה בהתקיים תרמית או חדלות פירעון. אימוץ מסגרת משפטית מפורשת בבריטניה עשוי לשמש זרז להתפתחות מסגרות משפטיות דומות בערכאות נוספות ולהרחיב את הנגישות של נכסים דיגיטליים לשווקים מוסדיים.
פורסמה הטיוטה הסופית לרגולציה פיננסית של נכסים קריפטוגרפים
ב-15.12.2025 הוגשה הטיוטה הסופית לחוק השירותים הפיננסיים (נכסים קריפטוגרפים), שנועד להקנות לרשות הפיננסית הבריטית (FCA) סמכות להסדיר הנפקה, מסחר, ושמירה (Custody) של נכסים קריפטוגרפים. החקיקה חלה על נכסים קריפטוגרפים בכללותם, אך אינה חלה על פיאט, מטבעות מיוצבים שהונפקו בידי הממשלה (CBDC) ומטבעות שאינם סחירים או עבירים.
גלובלי
תקדים בהודו: בית המשפט מכיר במטבע קריפטוגרפי כנכס בר החזקה בנאמנות
בפסק דינו מיום 17.10.2025, קבע בית המשפט העליון במחוז מדראס שבהודו תקדים משפטי בשאלת מעמדם המשפטי של מטבעות קריפטוגרפים. באותו עניין, רכש העותר מטבעות קריפטוגרפים דרך פלטפורמת מסחר, שהחזיקה אותם בנאמנות. לאחר שנפלה קורבן למתקפת סייבר, הקפיאה הפלטפורמה את חשבונו של העותר ומנעה ממנו לסחור במטבעות. בית המשפט בחן לעומק את מהות המונח "מטבע קריפטוגרפי" ואת השאלה המשפטית המהותית – האם ניתן לראות בו "נכס" במשמעות הצרה של המונח. בפסיקה תקדימית, קבע בית המשפט כי מטבע קריפטוגרפי הוא נכס שניתן להחזיק בו בנאמנות, אף שאינו "מטבע" במובן המסורתי ואינו נכס מוחשי.
הכתוב לעיל הוא תמצית למטרות אינפורמטיביות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי שניתן להסתמך עליו ללא ייעוץ משלים נוסף.
