האיחוד האירופי מסלים את מאבקו בפליטות הפחמן, הפעם באמצעות מס חדש שגם נועד לייצר תמריצים כלכליים למדינות המקיימות קשרי יצוא עם האיחוד להטיל מס פחמן בשיעור זהה לשיעורו באיחוד. בישראל הטלת מס פחמן לא נראית באופק – והיצואניות הישראליות נדרשות לחשב מסלול מחדש.
מתוך הבנה כי המשבר האקלימי מתקרב בצעדים מהירים יותר מבעבר, וכי הפתרונות אליו הם פתרונות גלובאליים – החלו במקומות שונים בעולם לקדם פתרונות משמעותיים יותר מפעם, במטרה להביא להפחתת פליטות גזי החממה תוך מתן תמריצים כלכליים משמעותיים.
החידוש המשמעותי ביותר בענין הוא החלטה של האיחוד האירופי מהחודש האחרון, שאף עשויה לסמן את ההתפתחויות בשאר העולם ולהשפיע על שווקים גדולים ועל יצואנים ישראליים.
מדובר בהחלטה של האיחוד האירופי לאשר את מס הגבולות הסביבתי החדש- Carbon Border Adjustment Mechanism (CBAM). המס הוא חלק ממהלך רחב לפיו יצומצמו 55% מסך פליטות החממה באיחוד עד שנת 2030 ובאמצעותו מתכוון האיחוד לממן חלק מתקציבו.
המס החדש הוא צעד נוסף של האיחוד האירופי להשלמת מערכת הסחר בפליטות שהקים בשנת 2005, במסגרתה נקבעה מכסה לפליטת גזי חממה עבור כל חברה ונפתחה האפשרות לחברות מזהמות פחות לסחור ביתרת מכסות הפליטה שלהן. כעת, מבקש האיחוד לעלות מדרגה, ולהטיל מס על סחורות המיובאות לאיחוד ממדינות בהן לא הוחל מס פחמן בשיעור שהוחל באיחוד.
באופן ברור ומוצהר, אחת ממטרות הטלת המס היא לעורר השראה במדינות אחרות להטיל מס דומה, וכך לשמר את התחרותיות של יצרני האיחוד לעומת יצרנים ממדינות בהן משלמים מס פחמן נמוך יותר, אם בכלל. לתופעה זו יש שם- "דליפת פחמן"- שנועד לתאר מצב לפיו תעשיות באיחוד ייפגעו תחרותית ממסי הפחמן המוטלים עליהם, דבר שעלול לאלץ תעשיות אלו לעבור לייצור במדינות אחרות, בעלות מדיניות מיסוי פחמן נוחות יותר.
החשש העיקרי של האיחוד הוא ממעבר של תעשיות אלו למדינות כמו סין, ארה"ב ורוסיה, אבל נראה כי המס יוטל באופן גורף וישפיע על תעשיות מכל מדינה בה לא הוטל מס פחמן כפי שהוטל באיחוד.
התעשיות עליהן מיועד להיות מוטל המס הן תעשיות הפלדה, מלט, אלומיניום, דשנים, מימן, חשמל, כימיה, ומוצרים נוספים הנמצאים במורד שרשרת האספקה כמו ברגים ורכיבים אחרים המצויים במוצרים. המס צפוי לחול גם על פליטות לא ישירות, כמו למשל שילוח ימי.
ברור כי המהלך המשמעותי של האיחוד האירופי צפוי להשפיע גם על חברות ישראליות שמייצאות לאירופה. תחילה, יצואנים ישראלים לאיחוד יידרשו, החל מאוקטובר 23, לספק דיווחים לאיחוד על הפליטות שקשורות למוצריהן. בהמשך, החל מ-ינואר 2026, יחול המס עצמו והיצואנים יחויבו לספק תעודות המשקפות את הפליטות המגולמות במוצריהם (CBAM certificates).
בישראל, מנגנון המס על ה'בלו' מהווה באופן חלקי לפחות, מעין מס פחמן בכל הקשור לשימוש בדלקים. עם זאת, המס על בלו לא מוטל על מלוא פליטות הפחמן ואינו משקף את מלוא העלויות החיצוניות הנובעות מהפליטות. ועל כן, יש לקחת בחשבון שהמס החדש של האיחוד ישפיע במישרין על החברות הישראליות.
ארגון ה- OECD כבר המליץ בעבר לישראל להטיל מס פחמן, מהלך אליו נדרשת ישראל גם לאור התחייבויותיה תחת הסכם פאריז וכפי שניתן ללמוד ממסמך המדיניות שפרסם המשרד להגנת הסביבה, זו גם הפרקטיקה המומלצת ביותר בנסיבות הענין. אולם נכון למועד כתיבת שורות אלה, לא נרשמה בישראל התקדמות חקיקתית בהקשר זה.
בהיעדר הטלת מס פחמן מלאה בישראל, יידרשו יצואנים ישראלים לאיחוד האירופי לגלות דרכים יצירתיות להימנע מעלויות נוספות וייתכן כי סחר בפליטות יהפוך להיות אופציה רווחת ומקובלת לצורך הענין.
עדכון זה נועד למתן מידע כללי בלבד, אין לראות בו ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו.
לפרטים נוספים או התייעצות, נשמח לעמוד לרשותכם.
