סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 ("החוק") קובע את החובה של כל אדם (לרבות חברה) למסור לממונה על התחרות ("הממונה"), לפי דרישתה, מידע ומסמכים שלדעתה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של החוק.
סמכות זו פורשה בפסיקה בהרחבה והרחבת השימוש בסמכות זו, לצד הגידול הניכר בהיקף המידע הנאגר בידי התאגיד ועובדיו, עוררו שאלות משפטיות ומעשיות מורכבות.
כך, הרשות הרחיבה את השימוש בדרישות נתונים גם למידע שנאגר מחוץ לשרתי החברה (בכלל זה מידע המצוי בטלפונים ומחשבים של עובדי החברה דוגמת התכתבויות שנעשו באמצעות תוכנות מסרים מידיים WhatsApp, SMS וכו'). הרחבה זו עוררה שאלות מתחום הגנת הפרטיות, כמו גם קשיים מעשיים הנוגעים לקושי לנפות את המידע הרלוונטי לדרישת הנתונים באפליקציות אלה.
במקרים לא מעטים, היענות לדרישה מצריכה מעבר על עשרות אלפי מסמכים כדי לנפות מהם את המידע הדרוש לרשות וגם אז – קיים חשש שלא כל המידע שהתבקש אותר על ידי התאגיד.
מאידך, אי מענה (או מענה חלקי) לדרישת נתונים הוא עבירה פלילית לפי סעיף 47(ב) לחוק שהעונש הקבוע בצדה הוא עד שנת מאסר וקנס כספי. כן מוסמכת הממונה לאכוף אי מענה לדרישת נתונים במישור המנהלי באמצעות הטלת עיצום כספי, כקבוע בסעיף 50ד(ב) לחוק.
ביום, 4 בספטמבר 2022, פרסמה הרשות להערות הציבור (עד ליום 6 באוקטובר 2022) את טיוטת גילוי דעת 2/22 בעניין קבלת מידע ברשות התחרות והעיון בו על ידי גורמים שאינם מוסרי המידע ("הטיוטה"). בטיוטה הרשות מפרטת לראשונה את עמדתה בקשר עם היבטים מעשיים הנובעים מסמכותה לאיסוף מידע ומסמכים וכן מציגה את מדיניותה ביחס לסוגיות שונות העולות בקשר עם סמכות זו, לרבות בקשר עם מתן גישה למידע ולמסמכים שנאספו ברשות מצדדים שלישיים למי שזכאי להגיש ערר על החלטת הרשות. להערכתנו, אם תאומצנה ההנחיות, במתכונתן הנוכחית, יחריפו מאוד הקשיים (הרבים גם כך) הניצבים בפני גורמים אליהם מופנות דרישות המידע של רשות התחרות.
הנחיות הממונה – מה חשוב לדעת?
• מה המידע שיכולה הרשות לבקש? הרשות קובעת בטיוטה כי בסמכות הממונה לדרוש כל מידע שקיים בידי החברה או בידי גוף קשור שרלוונטי להשלמת בדיקתה – נתונים כמותיים, מסמכים פנימיים, תכתובות מכל סוג שהוא (כולל תכתובות שנעשו באמצעות תוכנות מסרים מידיים).
לגישת הרשות, אף קיימת לה סמכות להורות למושאי הדרישה להעלות על הכתב הבנות והסכמות שגובשו ללא תיעוד בכתב. אם הונחה בפני הרשות חוות דעת שהוכנה לצורך הליך ברשות התחרות, יש להביא בחשבון דרישה של הרשות לחשיפת כלל המידע אליו נחשף עורך חוות הדעת ולא רק המידע עליו נסמך לצורך עמדתו.
- מי יכול להיות מושא לדרישת נתונים? הרשות קובעת בטיוטה כי בסמכות הממונה לדרוש מידע מחברות ואנשים פרטיים ובנסיבות מסוימות גם מחברות זרות שאינן מאוגדות בישראל.
- מי אחראי משפטית למענה על דרישת הנתונים? הרשות קובעת בטיוטה כי ככלל, האחריות למענה על הדרישה היא של החברה ושל המנהל הכללי שלה. מנכ"ל החברה יכול להסמיך אדם אחר להשיב לדרישה בשמו, אך לגישת הרשות זו אחריותו לוודא שדרישת הנתונים תגיע לכל הגורמים הרלוונטיים בחברה, לפקח על תהליך החיפוש שבוצע, לבקר אותו, להבטיח כי המענה מלא ושלם, וכן לוודא שהמענה יועבר לרשות במסגרת הזמנים שנקבעה בדרישת הנתונים. אי עמידה בדרישה זו חושפת את החברה ואת המנכ"ל לאכיפה פלילית ומנהלית.
- האם ניתן להיעזר ברשות כשעולות שאלות לגבי אופן יישום הדרישה? הרשות מבהירה כי ככל שעולים אצל הנמענים לדרישת הנתונים לבטים לגבי מידע או מסמכים מסוימים הכלולים בדרישת הנתונים, עליהם לפנות לנציגי הרשות זמן סביר לפני המועד הקבוע למענה. עם זאת, מובהר כי ככלל, הרשות לא תאשר למוסר המידע כי החיפוש שערך מספק ולא תכווין אותו בדרך החיפוש המתאימה, ובתוך כך, לא תיתן אישור ל"מילות החיפוש" בהן עשה מוסר המידע שימוש לצורך איתור המידע.
האם קיימת אפשרות להעביר מסמכים עם השחרות או לסנן רק את החלקים הרלוונטיים לדרישה?
- השחרת חלקים לא רלוונטיים – לעיתים נדרשים במסגרת דרישות נתונים מסמכים אשר כוללים חלקים אשר עונים על הדרישה וחלקים שאינם רלוונטיים לדרישה . הרשות מבהירה בטיוטה כי מוסר המידע אינו רשאי להשחיר או להשמיט חלקי מסמכים שאין להם נגיעה לדרישת הנתונים, והעברת מסמכים מושחרים ללא קבלת אישור מראש מהרשות (למעט מטעמי צנעת הפרט או חיסיון כמפורט מטה) מהווה הפרה של החוק ועלולה לגרור צעדי אכיפה. הרשות דורשת לקבל כל מסמך באופן מלא ובפורמט המקור כדי לוודא שלא מוסתרים ממנה חלקים רלוונטיים. חריגה מהכלל האמור תישקל במקרים יוצאי דופן ועל בסיס פנייה מראש לרשות לקבלת הסכמתה לביצוע ההשחרות. הרשות מבהירה כי ככלל, לא תתאפשר השחרה של חלקים ממצגות.
- השחרת מידע אישי – ניתן להשחיר ללא אישור מראש פרטי מידע אישיים דוגמת מספרי תעודות זהות, מספרי טלפון, מצב ורקע רפואי, וכדומה. לצד ההשחרה, יש לציין כי נעשתה מטעמי צנעת הפרט.
- טענה לחיסיון – אם מוסר המידע סבור כי ישנם מסמים או חלקי מסמכים הדרושים במסגרת דרישת נתונים אשר חוסים בחיסיון בדין, עליו להעלות בפני הרשות את הטענה לחיסיון במפורש. הרשות עשויה לדרוש הבהרות לצורך בחינת הטענה.
האם ניתן לבקש ארכה בהגשת המענה או צמצום של הדרישה?
לפי ההנחיות, טענה בדבר היקף דרישת הנתונים והעומס שהיא מטילה על החברה, יש להעלות בהקדם האפשרי, בבקשה מנומקת בפני הרשות, באופן שיאפשר לרשות למקד את הדרישה ככל שניתן במידה שהצמצום יהא מוצדק לטעמה.
כמו כן, הרשות מבהירה כי איחור במענה לדרישת נתונים כמוהו כאי מענה, ועלול לגרור צעדי אכיפה. על כן, יש לפנות לרשות בהקדם האפשרי ברגע שהתבהר למוסר המידע שלא יוכל לעמוד במסגרת הזמנים שהוקצבה בדרישת הנתונים.
- מה המשמעות של אי מענה לדרישת נתונים? הרשות מבהירה בטיוטה כי ככלל, הטלת עיצום כספי הוא כלי האכיפה המרכזי בגין אי מענה או מענה חלקי לדרישת נתונים. עם זאת, אם בידי הרשות מידע המלמד על כך שאי מסירת החומר נעשתה בידיעה או מתוך כוונה למנוע מהממונה קבלת מסמכים, הרשות תשקול אכיפת ההפרה במישור הפלילי.
- בקשה להעברת עמדה בדבר סודיות של מידע ספציפי – אחד החידושים שמציעה הטיוטה הוא כי הרשות רשאית כבר בשלב דרישת נתונים לדרוש כי מוסר המידע יעביר עמדה ביחס לסודיות המידע הכלול בדרישת הנתונים, עד למועד מסוים שייקבע בדרישה (עוד לפני שבכלל נערכה פנייה לחשיפת המידע לצד שלישי). הרשות אינה מציינת מה מקור סמכותה לדרוש התייחסות מקדימה כאמור, שעה שעומדת למוסרי המידע זכות בדין למסור עמדתם ביחס לבקשה קונקרטית, במועד המתאים לכך.
- עיון במידע בתיק רשות התחרות על ידי צדדים שלישיים – החלק השני של הטיוטה עוסק בהיבטים פרוצדורליים הנוגעים לחשיפת מידע שבתיק הרשות לגורמים להם זכות לערור על החלטת הממונה לפי סעיף 30 לחוק בתי דין מנהליים. הנחיות הממונה מציגות את שיקוליה בבחינת התנגדות של מוסרי מידע לחשיפת המידע ומנגנונים מאזנים להתרת העיון במידע סודי דוגמת הגבלת העיון למומחים ובאי כוח בכפוף לחתימתם על כתבי סודיות, שימוש בחדר מידע ועוד.
מסמך זה הינו מידע כללי המוגש כשירות ללקוחותינו ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני.
