נכתב על ידי עוה״ד בועז פינברג ובן פרידריך
למי מיועד הפרסום?
בעלי נכסים, יורשים.
מהי "חלוקה ראשונה":
סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן:"הסעיף") מאפשר ליורשים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון של אדם שנפטר (כגון דירות, מניות, או נכסים אחרים), מבלי שהדבר ייחשב ל"עסקת מכירה", שחייבת במס. המדינה מבינה שחלוקות של נכסי עזבון בין יורשים באופן שיביא להסכמות ביניהם, מהווה חלק טבעי מתהליך הירושה, ולכן פוטרת את היורשים מתשלום מס בעת חלוקת הנכסים ביניהם, באופן שאינו תואם את הצוואה של המוריש, או את הוראות חוק הירושה. עם זאת, תנאי לקבלת הפטור ממס היא, שחלוקת הנכסים תיעשה אך ורק מתוך הנכסים בעיזבון, מבלי לעשות שימוש בכספים, או בנכסים מחוץ לעיזבון. כך, אם למשל נקבע בצוואה מסוימת, ששני יורשים יקבלו דירת מגורים ומניות בחברה, וזאת באופן שווה ביניהם, והיורשים מעוניינים שיורש אחד יהיה בעלי הדירה ויורש אחר יהיה בעל המניות בחברה, בהנחה ששווי הנכסים דומה, יראו בהעברות שנעשות בין היורשים כדי ליישם את הסכמות הללו, כהעברות שאינן חייבות במס. אם לעומת זאת, על מנת לאזן בין הנכסים, יורש אחד נדרש לשלם ליורש השני כספים שמקורם מחוץ לעיזבון, אותו חלק עלול להיות חייב במס.
מה קורה כאשר נכסים מצויים בחברה שמניותיה הינן חלק מהעיזבון, ולא היו בבעלות ישירה של העזבון.
לאור עקרונות אלה, תקלה משמעותית עלולה הייתה לחול מקום בו עיקר הנכסים מצויים דווקא בחברה שמניותיה היו בבעלות המוריש. במקרה כזה, מקום בו היורשים אינם מעוניינים לנהל יחדיו את החברה, ורק יורש אחד מבקש להיוותר עם מניות, קיים קושי לבצע חלוקה מחדש של הרכוש על פי עקרונות "החלוקה הראשונה", שכן אין די נכסים בעיזבון עצמו על מנת לבצע את האיזונים הנדרשים בין היורשים לביצוע חלוקה שונה של הנכסים.
מה אירע כעת?
בהחלטת מיסוי שהתפרסמה בימים האחרונים (החלטה מס' 2098/25), ואשר התקבלה בעקבות בקשה שלוותה על ידי משרדנו, דנה רשות המסים במקרה מורכב שבו אדם נפטר בעודו מחזיק במלוא הון המניות של חברה ישראלית, שהיא איגוד מקרקעין. על רקע מחלוקת בין היורשים סוכם, כי חלק מהיורשים יוותרו בעלי מניות, ואילו חלק מהיורשים יקבלו דיבידנד שישולם מהחברה, שמקורו יהיה במכירת אחד מנכסי החברה.
ברמה המהותית, רשות המסים הסכימה לראות בדיבידנד שיחולק ליורשים שלא נותרו בעלי מניות בחברה, כחלק מנכסי העזבון, זאת למרות שמקור הדיבידנד הוא מנכסי החברה, שאינם חלק מהעיזבון, לכאורה. בכך בעצם ניתן לראות בחלוקה זו כחלוקה ראשונה הפטורה ממס לפי סעיף 5(ג)(4), כאילו הדיבידנד חולק על ידי המוריש, בטרם נפטר.
החלטה זו מרחיבה פרשנות קיימת של רשות המסים, בקשר לנכסים המצויים בחברה שהייתה בבעלות מוריש, על פיה ניתן להשקיף את החברה לצרכי מס אגב חלוקה ראשונה בין היורשים.
נציין עוד, כי החלטת המיסוי מטילה גם הסתייגויות ומגבלות שיש לשים לב אליהן (למשל, איסור על לקיחת מימון עבור ביצוע חלוקת הדיבידנד וכיוב'), וכן תנאים מהותיים נוספים, אשר מחייבים זהירות.
כיצד החלטה זו יכולה להשפיע עליי?
החלטת המיסוי דנה בעיזבון אשר כלל בעיקר מניות בחברה, וברצון היורשים להיפרד באופן שרק חלקם יוותרו בעלי מניות באותה חברה. ההחלטה מסמנת הרחבה פרשנית חשובה, ומאפשרת ליורשים גמישות רבה יותר בתכנון החלוקה הפנימית ביניהם של נכסי העזבון. פרשנות מרחיבה זו יכולה לסייע לבעלי נכסים לתכנן בצורה טובה יותר את חלוקת הרכוש בין יורשיהם העתידיים, וכן גמישות רבה יותר ליורשים לחלק ביניהם את הנכסים בעיזבון, באופן שיכול לנטרל חשיפות מס לא רצויות.
נשמח לסייע
משרדנו מנוסה בסיוע לנישומים בנושאים דומים וישמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה העולה בנושא.
פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות וידידי המשרד ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
