הקלות מס לדמי הצלחה, קרנות השקעה ותושבי חוץ
נכתב על ידי עו״ד ורו״ח אופיר לוי ועו״ד אופיר פז
במסגרת הצעת חוק ההסדרים לשנת 2025 (או בשמו המלא – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024) מוצעים תיקונים בתחום המס (מס הכנסה ומע"מ) במטרה לשפר את הסביבה העסקית לחברות ההייטק ולהביא להגברת הוודאות המיסויית בפעילות בתחום זה.
נסקור להלן את הצעדים המובאים בהצעת החוק –
קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי – המרת רולינגים בתקנות קבועות
כיום, רשות המסים מעניקה הקלות מס לקרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי במסגרת אישורים מקדמיים (פרה-רולינג) מכוח סעיף 16א לפקודת מס הכנסה ("הפקודה").
על מנת להגביר את הודאות המיסויית לקרנות אלה ולהפחית את הבירוקרטיה והחיכוך עם רשות המסים בישראל, מוצע להמיר את פרקטיקת הוצאת הרולינגים בתחום הזה בחקיקת משנה קבועה במסגרתה יוסמך שר האוצר לקבוע תנאים שבהתקיימם יינתנו פטור או הנחה ממס לתושבי חוץ, על הכנסות הנובעות מהשקעות שביצעו בניירות ערך או בנכסים פיננסיים אחרים או מניהולם.
ההצעה גם כוללת תיחום של שיקול הדעת כאמור של השר, כך שהוא יידרש להביא בחשבון את השיקולים הבאים:
- התועלת המשקית הנובעת מההשקעה בהתאם למטרות החוק לעידוד השקעות הון
- מידת הסיכון בהשקעה
- המיסוי במדינתו של המשקיע
- הפסד הכנסות המדינה הצפוי ממסים
- אפשרות השימוש לרעה בהקלת המס לצורך הפחתת מס בלתי נאותה
שיעור מס הכנסה מופחת על דמי הצלחה לשותף תושב ישראל
במקרים רבים, מורכב התגמול של השותף שמנהל את הקרן משני רכיבים: דמי ניהול ודמי הצלחה.
על פי רוב, מתקבלים "דמי הצלחה" בגין מכירת החברה שבה השקיעה הקרן ("אקזיט") ברווח העולה על סכום מסוים שנקבע בהסכם הקרן. הכנסות אלה נחשבות על ידי רשות המסים כהכנסות עסקיות מאחר שלשיטתה, הן נובעות ממתן שירותים של השותף המנהל. כאשר השותף הוא תושב ישראל, מיסוי דמי ההצלחה נעשה כיום לפי הסדרים מיוחדים המפורטים בחוזר שהוציאה רשות המסים.
לצורך הגברת הוודאות בעבור השותפים המנהלים ועידוד ההשקעות בישראל, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע תנאים שבהתקיימם ההכנסה המיוחסת לשותף תושב ישראל בגין דמי הצלחה תחויב במס בשיעור מופחת של 32%.
"דמי הצלחה" יוגדרו לעניין זה כ"חלק שלו זכאי שותף ברווחי השותפות מהשקעות בניירות ערך או בנכס פיננסי אחר, שלא בתמורה להשקעתו הכספית בשותפות".
ההצעה גם כוללת תיחום של שיקול הדעת כאמור של השר, כך שהוא יידרש להביא בחשבון את חמשת השיקולים שאוזכרו לעיל במסגרת הנושא של קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי.
מע"מ בשיעור אפס על דמי ניהול למנהל קרן
כיום, חוק מע"מ קובע (בסעיף 30(א)(5)) כי מתן שירות לתושב חוץ יחויב במע"מ בשיעור אפס. אחד החריגים לכך הוא כאשר אותו שירות ניתן, בנוסף לתושב החוץ, גם לתושב ישראל. כתוצאה מכך, מנהל קרן ישראלי מחויב במקרים מסוימים במע"מ על דמי ניהול המתקבלים מהקרן, גם אם מרבית משקיעי הקרן (השותפים בשותפות) הם תושבי חוץ, וזאת מכיוון שלשיטת רשות המסים, שירותי הניהול הללו ניתנים לתושבי ישראל (באמצעות השתתפות בניהול חברת המטרה הנרכשת על ידי הקרן).
במסגרת ההצעה, תחול הקלה בנושא זה, כך שיחול מע"מ בשיעור אפס על מתן שירותי ניהול לשותפות באופן יחסי לשיעור משקיעי החוץ בקרן (כלומר לגבי חלק העסקה המחושב לפי שיעור השקעתם של השותפים שהם תושבי חוץ בשותפות האמורה ביחס לכלל השקעות השותפים בשותפות).
עוד מוצע כי שר האוצר יקבע בתקנות הוראות לעניין זה.
פטור ממע"מ על דמי הצלחה שמקבל שותף ישראלי בקרן
מוצעת הקלה נוספת במע"מ – במקרה זה פטור ממע"מ – על דמי הצלחה שמקבל שותף בישראל המנהל קרן, כאשר "דמי הצלחה" מוגדרים כפי שתואר לעיל במסגרת הדיון בשיעור מס הכנסה על דמי הצלחה.
עוד מוצע כי שר האוצר יקבע בתקנות הוראות לעניין זה וכי השר יידרש להביא בחשבון את חמשת השיקולים שאוזכרו לעיל (במסגרת הדיון בקרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי).
סיווג הכנסות עסקיות של שותפים כהכנסה פסיבית
כיום, שותפויות מושקפות לצרכי מס כך שמיסוין מבוצע (במסגרת סעיף 63 לפקודה) על ידי ייחוס הכנסתן לשותפים, והם אלה שממוסים על הכנסות השותפות. ייחוס כאמור מבוצע תוך שמירה על אופי ההכנסה, כך שהכנסה של שותפות שפעילותה היא עסקית מיוחסת כמות שהיא לשותף עצמו. דבר זה יוצר תקלת מס לשותף במצבים שבהם הרווחים שהוא מקבל מהשותפות הם פסיביים, דהיינו רווחי הון, ריבית ודיבידנד.
על מנת למנוע תקלת מס, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים שבהתקיימם ייחשב חלקו של שותף בהכנסת השותפות מניירות ערך או מנכס פיננסי אחר כרווח הון, ריבית, הפרשי הצמדה או מדיבידנד (הכנסות שאינן הכנסה מעסק או ממשלח יד).
ההצעה גם כוללת תיחום של שיקול הדעת כאמור של השר, כך שהוא יידרש להביא בחשבון את השיקולים הבאים:
- חמשת השיקולים שאוזכרו לעיל (במסגרת הנושא של קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי)
- אופי פעילותו של השותף בשותפות
- אופן סיווג ההכנסה בידי השותף אילו היה מפיק את ההכנסה שלא במסגרת השותפות
פטור ממס רווח הון לתושבי חוץ במכירת מניות של חברות ישראליות
כיום, ככלל, תושבי חוץ נהנים מפטור ממס רווח הון במכירת מניות של חברות ישראליות. ישנם חריגים מעטים לפטור זה, ובהם במקרה שלתושב החוץ יש מוסד קבע בישראל. במקרים מסוימים, למשל כאשר הפעילות מבוצעת באמצעות נציגות ישראלית אשר מנהלת את ההשקעות בישראל, עלול הדבר להיחשב מוסד קבע בישראל שישלול מאותו משקיע את הטבת המס.
על מנת לפתור תקלה זו, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים שבהתקיימם יחול הפטור ממס רווח הון לתושב החוץ בגין מכירת מניות של חברה ישראלית – בין אם מדובר בחברה ישראלית פרטית ובין אם מדובר בחברה ישראלית הנסחרת בבורסה בישראל – אף אם יש לתושב החוץ האמור מוסד קבע בישראל. ההצעה גם כוללת תיחום של שיקול הדעת כאמור של השר, כך שהוא יידרש להביא בחשבון את חמשת השיקולים שאוזכרו לעיל (במסגרת הנושא של קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי).
במסגרת הצעת חוק ההסדרים לשנת 2025 (או בשמו המלא – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024) מוצעים תיקונים בתחום המס (מס הכנסה ומע"מ) במטרה לשפר את הסביבה העסקית לחברות ההייטק ולהביא להגברת הוודאות המיסויית בפעילות בתחום זה.
נסקור להלן את הצעדים המובאים בהצעת החוק –
קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי – המרת רולינגים בתקנות קבועות
כיום, רשות המסים מעניקה הקלות מס לקרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי במסגרת אישורים מקדמיים (פרה-רולינג) מכוח סעיף 16א לפקודת מס הכנסה ("הפקודה").
על מנת להגביר את הודאות המיסויית לקרנות אלה ולהפחית את הבירוקרטיה והחיכוך עם רשות המסים בישראל, מוצע להמיר את פרקטיקת הוצאת הרולינגים בתחום הזה בחקיקת משנה קבועה במסגרתה יוסמך שר האוצר לקבוע תנאים שבהתקיימם יינתנו פטור או הנחה ממס לתושבי חוץ, על הכנסות הנובעות מהשקעות שביצעו בניירות ערך או בנכסים פיננסיים אחרים או מניהולם.
ההצעה גם כוללת תיחום של שיקול הדעת כאמור של השר, כך שהוא יידרש להביא בחשבון את השיקולים הבאים:
- התועלת המשקית הנובעת מההשקעה בהתאם למטרות החוק לעידוד השקעות הון
- מידת הסיכון בהשקעה
- המיסוי במדינתו של המשקיע
- הפסד הכנסות המדינה הצפוי ממסים
- אפשרות השימוש לרעה בהקלת המס לצורך הפחתת מס בלתי נאותה
שיעור מס הכנסה מופחת על דמי הצלחה לשותף תושב ישראל
במקרים רבים, מורכב התגמול של השותף שמנהל את הקרן משני רכיבים: דמי ניהול ודמי הצלחה.
על פי רוב, מתקבלים "דמי הצלחה" בגין מכירת החברה שבה השקיעה הקרן ("אקזיט") ברווח העולה על סכום מסוים שנקבע בהסכם הקרן. הכנסות אלה נחשבות על ידי רשות המסים כהכנסות עסקיות מאחר שלשיטתה, הן נובעות ממתן שירותים של השותף המנהל. כאשר השותף הוא תושב ישראל, מיסוי דמי ההצלחה נעשה כיום לפי הסדרים מיוחדים המפורטים בחוזר שהוציאה רשות המסים.
לצורך הגברת הוודאות בעבור השותפים המנהלים ועידוד ההשקעות בישראל, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע תנאים שבהתקיימם ההכנסה המיוחסת לשותף תושב ישראל בגין דמי הצלחה תחויב במס בשיעור מופחת של 32%.
"דמי הצלחה" יוגדרו לעניין זה כ"חלק שלו זכאי שותף ברווחי השותפות מהשקעות בניירות ערך או בנכס פיננסי אחר, שלא בתמורה להשקעתו הכספית בשותפות".
ההצעה גם כוללת תיחום של שיקול הדעת כאמור של השר, כך שהוא יידרש להביא בחשבון את חמשת השיקולים שאוזכרו לעיל במסגרת הנושא של קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי.
מע"מ בשיעור אפס על דמי ניהול למנהל קרן
כיום, חוק מע"מ קובע (בסעיף 30(א)(5)) כי מתן שירות לתושב חוץ יחויב במע"מ בשיעור אפס. אחד החריגים לכך הוא כאשר אותו שירות ניתן, בנוסף לתושב החוץ, גם לתושב ישראל. כתוצאה מכך, מנהל קרן ישראלי מחויב במקרים מסוימים במע"מ על דמי ניהול המתקבלים מהקרן, גם אם מרבית משקיעי הקרן (השותפים בשותפות) הם תושבי חוץ, וזאת מכיוון שלשיטת רשות המסים, שירותי הניהול הללו ניתנים לתושבי ישראל (באמצעות השתתפות בניהול חברת המטרה הנרכשת על ידי הקרן).
במסגרת ההצעה, תחול הקלה בנושא זה, כך שיחול מע"מ בשיעור אפס על מתן שירותי ניהול לשותפות באופן יחסי לשיעור משקיעי החוץ בקרן (כלומר לגבי חלק העסקה המחושב לפי שיעור השקעתם של השותפים שהם תושבי חוץ בשותפות האמורה ביחס לכלל השקעות השותפים בשותפות).
עוד מוצע כי שר האוצר יקבע בתקנות הוראות לעניין זה.
פטור ממע"מ על דמי הצלחה שמקבל שותף ישראלי בקרן
מוצעת הקלה נוספת במע"מ – במקרה זה פטור ממע"מ – על דמי הצלחה שמקבל שותף בישראל המנהל קרן, כאשר "דמי הצלחה" מוגדרים כפי שתואר לעיל במסגרת הדיון בשיעור מס הכנסה על דמי הצלחה.
עוד מוצע כי שר האוצר יקבע בתקנות הוראות לעניין זה וכי השר יידרש להביא בחשבון את חמשת השיקולים שאוזכרו לעיל (במסגרת הדיון בקרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי).
סיווג הכנסות עסקיות של שותפים כהכנסה פסיבית
כיום, שותפויות מושקפות לצרכי מס כך שמיסוין מבוצע (במסגרת סעיף 63 לפקודה) על ידי ייחוס הכנסתן לשותפים, והם אלה שממוסים על הכנסות השותפות. ייחוס כאמור מבוצע תוך שמירה על אופי ההכנסה, כך שהכנסה של שותפות שפעילותה היא עסקית מיוחסת כמות שהיא לשותף עצמו. דבר זה יוצר תקלת מס לשותף במצבים שבהם הרווחים שהוא מקבל מהשותפות הם פסיביים, דהיינו רווחי הון, ריבית ודיבידנד.
על מנת למנוע תקלת מס, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים שבהתקיימם ייחשב חלקו של שותף בהכנסת השותפות מניירות ערך או מנכס פיננסי אחר כרווח הון, ריבית, הפרשי הצמדה או מדיבידנד (הכנסות שאינן הכנסה מעסק או ממשלח יד).
ההצעה גם כוללת תיחום של שיקול הדעת כאמור של השר, כך שהוא יידרש להביא בחשבון את השיקולים הבאים:
- חמשת השיקולים שאוזכרו לעיל (במסגרת הנושא של קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי)
- אופי פעילותו של השותף בשותפות
- אופן סיווג ההכנסה בידי השותף אילו היה מפיק את ההכנסה שלא במסגרת השותפות
פטור ממס רווח הון לתושבי חוץ במכירת מניות של חברות ישראליות
כיום, ככלל, תושבי חוץ נהנים מפטור ממס רווח הון במכירת מניות של חברות ישראליות. ישנם חריגים מעטים לפטור זה, ובהם במקרה שלתושב החוץ יש מוסד קבע בישראל. במקרים מסוימים, למשל כאשר הפעילות מבוצעת באמצעות נציגות ישראלית אשר מנהלת את ההשקעות בישראל, עלול הדבר להיחשב מוסד קבע בישראל שישלול מאותו משקיע את הטבת המס.
על מנת לפתור תקלה זו, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים שבהתקיימם יחול הפטור ממס רווח הון לתושב החוץ בגין מכירת מניות של חברה ישראלית – בין אם מדובר בחברה ישראלית פרטית ובין אם מדובר בחברה ישראלית הנסחרת בבורסה בישראל – אף אם יש לתושב החוץ האמור מוסד קבע בישראל. ההצעה גם כוללת תיחום של שיקול הדעת כאמור של השר, כך שהוא יידרש להביא בחשבון את חמשת השיקולים שאוזכרו לעיל (במסגרת הנושא של קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי).
פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות המשרד וידידיו ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
