אחרי שנים של דיונים ולובי ציבורי אל מול התנגדות ממשלתית, הפכה ישראל לאומה כשאר אומות העולם (המערבי), וגם לנו יש חוק המטיל מס פחמן.
לפי התפיסה המדעית המקובלת, הפחמן הנפלט לאטמוספירה, מגביר את תופעת שינויי האקלים המסכנת את המין האנושי ואת כדור הארץ בכלל.
אחת הדרכים להתמודד עם פליטות הפחמן ההולכות וגדלות היא באמצעות הטלת מס פחמן. המס מוטל בדרך כלל על גורמים מזהמים או על פעילויות מזהמות ומתמרץ את אותם גורמים לצמצם את הפליטות שלהם, עקב נטל המס הגבוה.
תוצר נוסף של מס הפחמן היא עידוד טכנולוגיות סביבתיות שאינן מערבות פליטת פחמן ועל כן תהיינה יותר אטרקטיביות מבחינה כלכלית וכמובן שגם מזו הסביבתית.
במדינות רבות בעולם, בעיקר המערבי, מוטל מזה שנים מס פחמן בצורה כזו או אחרת וארגון ה OECD הפציר בממשלת ישראל לאורך השנים לאמץ מנגנון של תמחור פחמן, כחלק מחברותה בארגון.
למעשה מתוך מדינות ה OECD, רק לטורקיה ולישראל אין מנגנון לתמחור פחמן, אולם כעת בישראל אומץ מנגנון מסוים, אותו נסביר בשורות הבאות.
ראשית נבהיר כי לא מדובר בחוק של ממש ואף לא נמצא בו את המילה "פחמן", ככל שנחפש. מדובר בצו שאושר ע"י שר האוצר במסגרת דיוני ועדת הכספים של הכנסת ושמו המלא הוא : "צו הבלו על הדלק (הטלת בלו)(תיקון), התשפ"ד- 2024 וכן צו מכס, המטילים מס מסוג בלו ומס קניה על דלקים ומעלים את המס על אותם דלקים בכל שנה עד לשנת 2030.
לפי החלטת הממשלה בשם: "תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה", מטרת הצו הוא לגרום לגורמים המזהמים להפנים את העלויות הסביבתיות של הפליטות הנגרמות עקב פעילותם.
הדרך שננקטה להביא להפנמת העלויות היא דרך הטלת מס על דלקים מזהמים (שאינם לתחבורה) ששריפתם גורמת לפליטות.
להגדלת שיעור המס עד שנת 2030 תהיינה מספר משמעויות:
ראשית, עלייה בגביית המס והכנסת כספים נוספים לאוצר המדינה. שנית, התייקרויות במחירי החשמל ובמוצרים נלווים שתורגש אצל הצרכנים. שלישית, לתעשיה יוענקו מענקים בשווי עלויות המחירים על מנת שהמיסוי החדש לא יפגע במגזרים חיוניים. רביעית, המס צפוי לתמרץ פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת ולעודד התייעלות אנרגטית במשק.
הצו החדש מגיע על רקע מס פחמן שהוטל באיחוד האירופי עוד בשנת 2023 ואשר אמור להשפיע על היצוא הישראלי בתוך כשנה. כל סחורה ישראלית שתיוצא לאיחוד האירופי תחויב במס פחמן שעלול לפגוע בתחרותיות של סחורה ישראלית. הצו החדש יאפשר ליצואנים ישראליים להראות כי הם נשאו בתשלום מס פחמן בישראל ועל כן יהיו פטורים ממנו, או מחלקו, באיחוד האירופי.
רכיב משמעותי שנעדר מהצו החדש הוא ייסוד מנגנון של סחר בפליטות שמאפשר לגורמים מזהמים לרכוש זכות לפלוט ובכך להביא לתמחור פחמן מסוג אחר. הדיונים שעסקו בחוק הפחמן הישראלי בשנים האחרונות, נתנו למנגנון הסחר בפליטות תפקיד חשוב ככלי להפחתת פליטות, כמו במדינות רבות בעולם. בישראל, בסופו של דבר הוחלט לוותר על מנגנון כזה, ולבחור במס פחמן בלבד, ככלי יחיד לעידוד הפחתת פליטות.
יש להניח כי לאחר התקנת הצו החדש, ישנם גורמים שנותרו מאוכזבים מהתוצאה הסופית, כמו ארגונים סביבתיים וצרכניים, ולעומתם נציגי האוצר ברכו על המהלך ועל הצטרפות ישראל ליתר המדינות בעולם בתחום זה. מכל מקום, גם אם מדובר בצעד קטן, הוא חשוב בהנעת מהלך של החלפת מקורות אנרגיה עתירי פליטות ועידוד יצירת מקורות אנרגיה חלופיים, שאמורים להביא לצמצום בפליטות ולשיפור ההתמודדות עם משבר האקלים.
פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות וידידי המשרד ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
