בחודש יוני 2023 פורסם בספר החוקים של מדינת ישראל חוק התשתיות הלאומיות, תשפ״ג-2023.
החוק כולל שורה של הסדרים חדשים ותיקונים עקיפים לחקיקה קיימת, שנועדו להסיר חסמים מפני מיזמי תשתית לאומית. החוק קובע מדרג של מיזמי תשתית, ונותן להם עדיפות בהתאם לדחיפות ביצועם וחיוניותם למשק. בנוסף כולל החוק הוראות כלליות בעניין מיפוי קווי תשתית והעתקתם.
מהו "מיזם תשתית"? החוק כולל הגדרה רחבה של כל סוגי הפרויקטים עליהם חל החוק. החל משדות תעופה, נמלי ים, תחנות כוח, מתקני טיפול בפסולת, מתקני מים, חשמל, גז, נפט, תקשורת ועוד, וכן קווי תשתית עיליים ותת קרקעיים.
על מנת לבחון מהם הכלים שהחוק, יחד עם התיקונים העקיפים שבו, מקנה למיזם תשתית מסוים יש לבחון כיצד הוא מסווג – האם כמיזם תשתית "רגיל", מיזם תשתית "חיוני" או מיזם תשתית "חיוני מועדף".
מיזם תשתית רגיל
מדובר למעשה בכל פרויקט העומד בהגדרה הרחבה של מיזם תשתית כפי שפורטה לעיל. ביחס לכלל מיזמי התשתית, נותן החוק מספר כלים שנועדו להסיר חסמים, לייעל ולזרז את הטיפול בתכנונם, הקמתם, תחזוקתם והפעלתם. לדוגמא:
- הליכי תיאום תשתיות – אחד מהקשיים המרכזיים בהקמת מיזם תשתית לאומית הינו היבט של תיאום תשתיות מול בעלי תשתית אחרים ומול הרשויות המקומיות. על מנת לתעדף את המיזמים המנויים בחוק על פני פרויקטים אחרים, מחייב החוק כל גורם עמו נערך תיאום תשתיות (לפי החוק: "גורם מוסמך") לפרסם נוהל פנייה ברור, עם מועדים מחייבים למתן מענה בזמנים קצרים, מנגנון השגה וערר.
בנוסף אוסר החוק על הגוף המוסמך להציב תנאים והגבלות למתן אישורו למיזם, ככל שהם אינם נוגעים במישרין לאישור הנדרש. - הסכמה שבשתיקה – מאחר וכמעט כל מיזמי התשתית מוקמים על קרקע בבעלות מדינה, נדרשת הסכמת רשות מקרקעי להקמתם. הסכמה זו מהווה חסם מרכזי בקידום המיזמים הללו, שכן היא לרוב מותנית בעריכת עסקה ואישורה, ובפרוצדורות פנימיות אשר אורכות זמן רב.
לכן קובע החוק כי על רמ"י לתת הסכמתה בתוך 45 ימים, וכי בתום תקופה זו, בהיעדר תגובה, רואים ברמ"י כמי שנתנה הסכמתה לפרויקט. הוראה זו רלוונטית אך ורק להקמה של מיזמי תשתית, ולא לתחזוקה או הפעלה. - ייעול הליכי תכנון ובניה – החוק כולל תיקון עקיף של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, הן בהיבטי רישוי הבניה (ביצוע) והן בהיבטי תכנון. כך למשל החוק קובע אישור אוטומאטי של הממשלה לתכניות תשתית לאומית, ובכך חוסך זמן רב בנסיבות בהן מטעמים בירוקרטיים או פוליטיים (למשל, ממשלת מעבר) לא מועלה הנושא לדיון בפני הממשלה.
עוד מחריג החוק את מיזמי התשתית הלאומיים מהצורך באישור הוועדה לשמירה על קרקע חופית, וקובע הליך אחוד בוועדה לתשתיות לאומיות, במסגרתו ייבחנו ההשלכות של המיזם, ככל שישנן, על הקרקע החופית. עוד קובע החוק הליך מקוצר לעריכת שינויים בתכניות תשתית לאומית, כך שלא כל שינוי מצריך הליכי תכנון מלאים.
בהיבט הרישוי "מעבה" החוק את המבנים שניתן להקים בהרשאה, ללא היתר בניה, ומאפשר הליכים של הקלות אשר פוטרות את הצורך לתקן את התכניות המאושרות, ומייעלות ומקצרות את הליכי הביצוע. - הקלות מחוק אוויר נקי – התיקון העקיף לחוק מאפשר, בנסיבות מסוימות, הקלה מערכי פליטות מזהמים ביחס למיזמי תשתית לאומיים.
מיזם תשתית "חיוני"
מיזם תשתית חיוני הוא למעשה מיזם תשתית, שניתנה לו עדיפות מסוימת על ידי שר האוצר אל מול מיזמי תשתית אחרים. על מנת לעמוד בהגדרה זו יש לעמוד במספר תנאים – (1) פרסום המיזם ברשומות במסגרת רשימת מיזמי תשתית חיוניים (2) להיכלל ברשימת הפרויקטים המנויים בתוספת לחוק; (3) ככל הנדרש, לעמוד בתנאים המפורטים בתוספת (למשל, לעניין הספק, גודל המתקן וכיו"ב).
לאחרונה, ביום 6.9.2023, פורסמה ברשומות רשימה של מיזמי התשתית החיוניים.
בנוסף לכלל הכלים המוקנים למיזם תשתית רגיל, החוק מאפשר למיזם תשתית חיוני מספר כלים נוספים. להלן יפורטו עיקריהם:
- תיאום תשתיות – החוק קובע שגורם מוסמך ייתן עדיפות לטיפול בבקשות שעניינם מיזם תשתית חיוני על פני מיזמים אחרים (למעט מיזם מועדף כפי שיפורט בהמשך).
- עדת השגות – רישוי עסקים – החוק מקים ועדה מיוחדת, ברמה הארצית ולא המקומית, לטיפול בהשגות על החלטות של רשויות מקומיות בבקשות למתן רישיון עסק למיזמי תשתית חיוניים. בכך מאפשר החוק להשיג על החלטות הנובעות משיקולי NIMBY ולקצר את הליכי ההפעלה של מיזמים חיוניים.
- ועדת רישוי ארצית– כלי נוסף שנועד להשיג על החלטות של רשויות הרישוי המקומיות אשר עלולות לעכב ביצוע והקמה של מיזמי תשתית חיוניים משיקולי NIMBY וזאת על ידי מתן האפשרות, בנסיבות בהן הטיפול בבקשות להיתרים מתעכבות תקופה ארוכה, לקבל את ההיתר מרשות הרישוי הארצית.
מיזם תשתית "חיוני מועדף"
מיזם תשתית חיוני מועדף הינו מיזם אשר נכלל ברשימת מיזמי התשתית החיוניים, והממשלה החליטה להעניק לו עדיפות מיוחדת, לאור חשיבותו הלאומית, דחיפות הקמתו והתועלות המשקיות הנובעות ממנו. מדובר ברשימה של 10 מיזמים בלבד, אשר מתעדכנת מעת לעת בהחלטות הממשלה.
בנוסף לכל הכלים העומדים לרשות מיזם תשתית רגיל או חיוני כפי שפורטו לעיל, זוכה מיזם חיוני מועדף לכלים ייחודיים וחריגים במיוחד לצורך הסרת חסמים להקמתו והפעלתו. להלן יפורטו העיקריים שבהם:
- תיאום תשתיות – גורם מוסמך ייתן עדיפות לטיפול בפניה הקשורה למיזם תשתית חיוני מועדף על פני מיזמי תשתית אחרים. בנוסף יש למנות גורם מרכז ייעודי שתפקידו יהיה טיפול בפניות בעניין מיזמים מועדפים.
- הגבלה על מתן צווים מנהליים – החוק מגביל את הסמכויות להוציא למיזם חיוני מועדף צווים מנהליים, בענייני תכנון ובניה, מניעת מפגעים, שמירה על הניקיון ורישוי עסקים. מדובר בכלי מרחיק לכת שמעדיף את קידום הפרויקט על פני חשש מפגיעה בסביבה. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי מניעת הסמכות להוציא צווים אינו גורע מהאחריות הפלילית והנזיקית הקיימת בחוקים אלו, אלא מונע אך ורק עצירה או עיכוב של הקמה או הפעלה של מיזם התשתית.
- מניעת רעש – ניתן לקבוע קריטריונים מקלים לסף הרעש המותר ממיזמים מועדפים.
- עתיקות – קביעת זמני טיפול קצרים ומתן אישור אוטומטי לבקשות שעניינן מיזם מועדף.
- הפקעות – הרשאה אוטומטית להפקעת קרקע לגורם המבצע של מיזם תשתית חיוני מועדף, ללא צורך בהסמכה מטעם השר. יחד עם זאת בטרם נטילת חזקה יש צורך באישור הוועדה המייעצת לשר.
לסיכום, חוק התשתיות הלאומיות מקנה כלים רבים ומרחיקי לכת להסרת חסמים העומדים בפני קידומם של מיזמי תשתית, ובראשם חסמים המונעים משיקולי NIMBY. כמו כן, החוק מתעדף סוגים מסוימים של מיזמי תשתית על פני אינטרסים ציבוריים שונים, ובפרט אינטרס של הגנה על הסביבה מפני השפעות שליליות של מיזמים אלו, ומסיבה זו קיימת ביקורת ציבורית רחבה על החוק.
השאלה האם כלים ייחודיים אלו אכן ישרתו את מיזמי התשתית החיוניים ביותר ויובילו להקמתם והפעלתם בצורה מיטבית ולטובת הציבור, תלויה רבות בשיקול דעת שר האוצר והממשלה, וכן בנציגיהם המוסמכים לאכוף את הוראות החוק על הגורמים המוסמכים והרשויות המקומיות הרלוונטיות.
פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות וידידי המשרד ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
