פרסום תזכיר הצעת חוק הסדרת עסקאות איגוח להערות הציבור

31 יולי, 2023


אתמול, 30 ביולי 2023, פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק בעניין הצעת חוק הסדרת עסקאות איגוח (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023.

מטרת הצעת החוק היא להקנות ודאות משפטית וכלכלית הנדרשים להבטחת פעילות תקינה של עסקאות איגוח, תוך פיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי בישראל שיוביל להגברת התחרות אל מול המערכת הבנקאית, ובין היתר, להוזלת מקורות מימון.

עסקת איגוח, היא עסקה שבה מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים צפוי ומוגדר הנובע בדרך כלל מתיק אשראי.

הנפקת תעודות ההתחייבות מתבצעת על ידי תאגיד ייעודי לביצוע האיגוח, אשר קיבל את הנכסים המגבים בהמחאה מאת תאגיד אחר ("היזם"), כאשר התמורה שמתקבלת מאגרות החוב משמשת את התאגיד הייעודי לרכישת תיק האשראי.

כיום, אין הסדר משפטי ספציפי בדין הישראלי לעסקאות איגוח, כאשר היעדר ההסדרה נמצאה כמהווה חסם משמעותי המונע התפתחות שוק איגוח תקין.

הצעת החוק כוללת ארבעה חלקים עיקריים:

(1) הסדרת עסקת איגוח ותוצאותיה המשפטיות:

  • קביעת קריטריונים ברורים, אשר בהתקיימם ייקבע כי הנכסים המועברים יוצאים ממסת הנכסים של היזם: בהתאם להצעת החוק, עסקת איגוח שתעמוד בתנאים הבאים תסווג כעסקת מכר אמיתית (True Sale) ולא כהלוואה: (א) התאגיד הייעודי רשאי לעשות בנכסים המועברים כל עסקה המותרת לו על פי דין, והיזם אינו יכול למנוע ממנו לבצע פעולה כלשהי בנכסים אלו; (ב) התקבולים המתקבלים מהנכסים המגבים מועברים ישירות לתאגיד הייעודי; (ג) התמורה בגין המחאת הנכסים קבועה, אינה ניתנת לשינוי לאורך חיי העסקה ומשקפת, בהתאם להערכת הצדדים, את שווי הנכסים המגבים; (ד) ליזם אין אפשרות לרכוש בחזרה את הנכסים המגבים; (ה) לתאגיד הייעודי אין זכות לקבלת תמורה נוספת במקרה שערך הנכסים המועברים היה בסופו של יום נמוך מהסכום שנקבע מראש.
  • מתן אפשרות להמחאת זכויות לקבלת כספים שטרם באו לעולם לצורך עסקאות איגוח.
  • הסדרת התנהלות התאגיד הייעודי ופעילותו: התאגיד הייעודי יתאגד כחברה פרטית ישראלית ותחום פעילותו הבלעדי יהיה פעילות האיגוח.
  • הקלה בדרישות חוק המחאת חיובים לקבלת הסכמת הנושה בהמחאת חבות. במקרים בהם החיוב המומחה הוא חיוב שולי (כהגדרתו בהצעת החוק) השלוב בזכות שמבקשים להמחות בעסקת איגוח – לא תידרש הסכמת הנושה לביצוע ההמחאה.
  • קביעת הוראות ותנאי כשירות ביחס לנותן שירותי התפעול לנכסים המגבים.
  • איסור על עסקאות איגוח "מורכבות", כדוגמת עסקאות איגוח שהנכסים המגבים הנמכרים בה מקורם בעסקת איגוח. כלומר הצעת החוק מאפשרת לבצע רק עסקאות איגוח "פשוטות", כגון איגוח של תקבולים מתיק הלוואות לדיור.
  • היזם יהיה מחויב לשמור לאורך כל חיי העסקה שיעור מינימאלי מהנכסים המגבים, כאשר השיעור נכון למועד זה הוא 5%.

(2) הרחבת החריג בחוק הבנקאות רישוי לאיסור להנפיק תעודות התחייבות ובד בבד לתת אשראי, כך שיחול גם על:

(א) רכישת תיקי אשראי על ידי התאגיד הייעודי מגוף מוסדי או מתאגיד אחר לגביו נקבעו בחוק הוראות לעניין הסדרת עיסוקו כלפי לווים (היינו בעיקר חברות האשראי החוץ בנקאיות) ו- (ב) רכישת זכויות על ידי התאגיד הייעודי של תאגיד אחר כלפי לווים או חייבים, אגב מכירת מוצר או שירות. באופן הזה, התאגיד הייעודי יהיה רשאי לרכוש את תיקי האשראי הנ"ל וכן להנפיק אגרות חוב, וזאת בניגוד למצב הנוכחי לפיו ניתן לרכוש אך ורק תיקי אשראי מתאגיד בנקאי ובד בבד להנפיק אגרות חוב.

(3) הסדרת ההצעה לציבור של תעודות התחייבות שהנפיק התאגיד הייעודי על ידי תיקון חוק ניירות ערך:

  • גם היזם והתאגיד המתווך בין יזמים לבין תאגידים ייעודיים יידרשו לחתום על התשקיף ועל טיוטת התשקיף, וכך יוכפפו גם הם להוראות חוק ניירות ערך בעניין אחריות אזרחית כלפי מחזיקי תעודות ההתחייבות ובעניין אחריות מנהלית ופלילית.
  • המתווך, היזם ונותן שירותי התפעול יתווספו לרשימת הגופים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך.
  • הגבלת אחריות היזם לפרט מטעה בתשקיף בעסקת איגוח בה קיים מתווך.
  • הבהרת חובות הנאמן בהתייחס לתעודות התחייבות מגובות נכסים – כך שמעבר לחובות הנאמן המוסדרות בחוק ניירות ערך, על הנאמן יהיה לבחון את התשתית המשפטית והתפעולית המיוחדת לעסקאות איגוח כאמור, על מנת לוודא כי התאגיד הייעודי יוכל לעמוד בהתחייבויותיו בהגיע מועד פירעון תעודות ההתחייבות המגובות בנכסים.

(4) הסדרת היבטי המס של עסקאות איגוח;

בד בבד לפרסום תזכיר החוק פורסמה גם על ידי משרד האוצר הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בקשר להסדר המס שיחול בעסקאות איגוח.

ניתן לעיין כאן בעדכון לקוחות אשר פורסם על ידי משרדנו בקשר עם תזכיר החוק באותו העניין.

את תזכיר החוק המלא לתיקון פקודת מס הכנסה מיום 30 ביולי 2023, ניתן למצוא כאן.

הצעת החוק פתוחה להערות הציבור עד ליום 13 בספטמבר 2023.

לתזכיר החוק המלא שפרסם משרד המשפטים, לחצו כאן.

רוצים לדעת עוד?
צרו קשר

שירי מנשה

ראש מחלקת שיווק ופיתוח עסקי

מתן בר-ניר

יועץ תקשורת, OH! PR