רגע לפני אירוע החצייה של הביטקוין, כמה עדכונים מהנעשה בתחום לאחרונה:
Binance – בית המשפט לערעורים בארה"ב קבע שיש לבתי המשפט בארה"ב סמכות לדון בפעילות זירת המסחר, ועל כן תובענה ייצוגית שהוגשה נגד ביננס תמשיך להתנהל בבית המשפט.
בחודש אפריל 2020 הגישו כשלושה אזרחים אמריקאיים תביעה ייצוגית נגד ביננס (Binance), אשר מציעה למשתמשיה לסחור במטבעות קריפטוגרפים רבים. התובענה הוגשה בגין מסחר שביצעו התובעים במספר סוגי מטבעות בין השנים 2019-2018. לטענתם, יש לראות במטבעות הקריפטוגרפים הנסחרים תחת הפלטפורמה "מטבעות-ניירות ערך" (Security Tokens) עליהם חלים דיני ניירות הערך הפדרליים והמדינתיים. מכיוון שלפי הטענה ביננס לא מילאה חובותיה תחת החוק ולא נרשמה במסגרת החוק כבורסה לניירות ערך, ביקשו התובעים לבטל את ההתקשרויות שביצעו עם הפלטפורמה, ובכך למנוע את ההפסדים הרבים שנגרמו להם.
בערכאה הדיונית התקבלה בקשתה של ביננס לדחות את התביעה מהטעם שהחברה נרשמה במלטה, ולכן לא ניתן להחיל עליה את הדינים האמריקאיים, וכן מטעמי התיישנות. בערעור שהוגש ע"י התובעים, בית המשפט לערעורים הפך החלטה זו, וקבע כי מאחר שהתובעים ביצעו את הרכישות על אדמת ארה"ב, ואלו עובדו והושלמו במסגרת שרתים הממוקמים בארה"ב, הרי שהדינים הפדרליים והמדינתיים חלים עליהן. כמו כן נקבע, כי התביעות שהוגשו בגין הרכישות שביצעו התובעים טרם התיישנו שכן מועד ההתיישנות החל לחול רק לאחר שהתובעים ביצעו את הרכישות בפועל ולא ממועד השיווק של המטבעות כפי שטענה ביננס.
כעת, ההליך ישוב לערכאה הדיונית וימשיך להתנהל כסדרו. מעניין יהיה לראות כיצד בית המשפט יכריע בשאלה העיקרית והיא האם ביננס אכן הציעה למסחר "ניירות ערך" בארה"ב, והאם חוקי ניירות ערך חלים עליה.
Coinbase – בית המשפט הפדרלי בארה"ב נותן רוח גבית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) בתביעתה נגד Coinbase בטענה כי המסחר במטבעות קריפטוגרפים עולה כדי מסחר בניירות ערך.
בחודש יוני 2023 נורתה "יריית הפתיחה" במאבק ה-SEC בפלטפורמות המסחר הדיגיטלי הגדולות Coinbase ו-Binance, כאשר הוגשו נגדן תביעות לבית המשפט הפדרלי בטענה כי המסחר המבוצע במסגרתן במטבעות קריפטוגרפים עולה כדי מסחר בניירות ערך כמשמעו בחוק הפדרלי האמריקאי. לצורך כך, נדרשה ה-SEC להראות כי מסחר במטבעות קריפטוגרפים במסגרת הפלטפורמה עולה כדי "חוזי השקעה", הגדרה אשר מכניסה אותם תחת דיני ניירות ערך האמריקאיים. בתביעה המקורית נגד Coinbase הביאה ה-SEC כדוגמה 13 מטבעות קריפטוגרפים שונים (דוגמת Solana, Matic, ADA, ALGO ו-AXS) שנסחרים בפלטפורמה, וטענה כי סוגי השירותים השונים והתפקידים ש-Coinbase מייעדת להם במסגרת הפלטפורמה שלה מחייבים הגדרתה כבורסה, ברוקר וסולק. בחודש אוגוסט 2023 הגישה Coinbase בקשה למחיקת התביעה בטענה כי תביעת ה-SEC אינה מגלה עילה. בהחלטתו מיום 27.3.2024 דחה בית המשפט את הבקשה ברובה (למעט הטענה כי השירותים שהציעה Coinbase עולים כדי סליקה), וציין כי נכון לשלב המשפטי הנוכחי (המקדמי), ה-SEC הוכיחה במידת הצורך כי פעולותיה של Coinbase עולות כדי מסחר בניירות ערך והצעתם ומכירתם ללא רישום נעשות בניגוד לדיני ניירות ערך האמריקאיים. באמירה שיכולה להיות לה חשיבות גם בתיקים המתנהלים נגד זירות המסחר Coinbase ו-Binance, קבע בית המשפט כי גם רכישה של מטבע קריפטוגרפי אשר נעשית בשוק המשני (להבדיל מרכישתו הישירה מידי המנפיק) יכולה להיחשב כחוזה השקעה, ולכן עשויה להיכנס בגדר הגדרת "נייר ערך".
ראוי לציין כי החלטת בית המשפט מהווה החלטת ביניים בלבד, והכרעה סופית בתביעה צפויה להתקבל עוד זמן רב. בעתיד הקרוב צפויה גם להתקבל החלטה ביחס לבקשה של ביננס למחוק את התובענה לאחר שטיעונים בע"פ נשמעו בתחילת השנה. בהתאם לכך נוכל לראות אם ההחלטה הזו של בית המשפט משקפת מגמה מובהקת יותר של בתי המשפט האמריקאים שעד כה נתנו החלטות שיכולות להשתמע לשני הכיוונים.
Uniswap – ה-SEC התריעה על כוונתה להתחיל בהליכי אכיפה נגד Uniswap.
ביום 10.4.2024 הודיעה ה-SEC לפלטפורמת Uniswap, אשר מאפשרת למשתמשים להחליף ביניהם מטבעות קריפטוגרפים ללא מתווכים, כי היא שוקלת לפתוח בהליכי אכיפה נגדה בגין הפרת דיני ניירות ערך האמריקאיים בשל עמדתה כי הפלטפורמה פעלה כבורסת ניירות ערך לא רשומה וכברוקר לא רשום. Uniswap Labs, אחד מהגופים שעומדים מאחורי המסחר המבוזר, הודיעו כי הם מתכוונים להוכיח שחוקי ניירות ערך האמריקאים אינם חלים עליהם. מדובר בהליך תקדימי שבו הרשויות האמריקאיות מנסות להחיל את כללי ניירות ערך על עולם ה- Defi על אף שפיזית אינו נמצא בשטח ארצות הברית, וזאת באמצעות ישות אמריקאית שקשורה לממשק המשתמש של הפלטפורמה.
Makers – כללים חדשים מטעם ה-SEC עשויים לחייב גם “Market-Makers” – שחקני שוק שסוחרים עבור עצמם בניירות ערך או בנכסים דיגיטליים – ברישום של ה- SEC.
בחודש פברואר 2024 הודיעה ה-SEC על שינויים בחוק המסחר הפדרלי האמריקאי, אשר מרחיבים את תחולתו ומחייבים ברישום גם גורמים שנהנו מפטור בעבר. עד כה, שחקני שוק שביצעו מסחר בניירות ערך עבור עצמם במטרה להפיק רווחים על הפרשי המסחר, ומילאו בכך תפקיד של "Market-Makers", נהנו מפטור מרישום תחת חוק המסחר מאחר שפעולות אלו אינן חלק ממתן שירות.
הכללים החדשים שייכנסו לתוקף ביום 29.4.24, קובעים כי מי שמחזיק בבעלות או בשליטה בנכסים בשווי 50 מיליון דולרים או יותר וסוחר באופן שוטף בניירות ערך עבור עצמו ייראה כמי שמסחר כאמור מהווה עבורו חלק מהעיסוק הרגיל, ולכן יהיה חייב ברישום כסוחר ("Dealer") תחת החוק.
הכללים מגדירים שני מבחנים עיקריים (שבחוות דעתה של ה-SEC צוין מפורשות שאינם מהווים מבחנים ממצים) שנועדו לסווג פעולות מסחר כאמור ככאלו שנערכות במסגרת העיסוק הרגיל: (1) שחקן השוק מביע עניין שוטף במסחר בנייר הערך במחיר האידאלי הן כמוכר והן כקונה, ו-(2) מרבית הרווחים של אותו שחקן שוק נובעים מניצול פונקציית Bid-Ask Spread, רכישת נייר הערך במחיר שהציע שחקן השוק ומכירתו במחיר גבוה יותר, או בניצול תמריצים שהוצעו על ידי זירת המסחר למי שמספקים נזילות במסחר.
הכללים החדשים מייצרים שינוי משמעותי בדין הקיים, והם צפויים לחייב גורמים רבים אשר מתפקדים כMarket-Makers ברישום תחת חוק המסחר הפדרלי. מעבר לכך, נראה שהכללים אמורים לחול גם על גופים המתפקדים כ- Market Makers במטבעות קריפטוגרפים (כל עוד אלו יסווגו כניירות ערך) וגם על פלטפורמות Defi. הכללים החדשים מאפשרים תקופה של 12 חודשים לרישום כ- dealer למי שמחויב ברישום.
אישור ETF לביטקוין ואתריום בהונג קונג: שלושה חודשים לאחר האישור שניתן בידי SEC למסחר ב-ETF ביטקוין, הרגולטור בהונג-קונג אישר מסחר באמצעות ETF בביטקוין ובאת'ריום. חדשות משמחות לקהילת הקריפטו – ביום 15.4 הרגולטור האחראי על הבורסה בהונג קונג, ה-FTC, אישר לשלושה גופים להפעיל שירותי ETF עוקבי ביטקוין ואת'ריום, כאשר כעת צפויים הגופים להשיק את השירות בזמן הקרוב. החלטת ה-FTC מגיעה שלושה חודשים לאחר שה-SEC בארה״ב נתן אישור מוגבל יותר בהיקפו למסחר בקרנות ETF עוקבות ביטקוין בלבד. יש לצפות כי אישורים דומים נראה בחודשים הקרובים מצד רגולטורים נוספים בעולם.
פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות וידידי המשרד ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
