הצעת התכנית הכלכלית 2026 – פרק האצת מיזמי תשתית

23 נובמבר, 2025


בחודש נובמבר 2025 פרסם משרד האוצר את טיוטת התכנית הכלכלית לשבת 2026, במסגרת הצעת מחליטים שתדון בממשלה.

טיוטה זו עתידה להיות מפורסמת לקראת הדיונים בכנסת בעניין תקציב המדינה, במסגרת תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2026, התשפ"ו-2026 (להלן: "חוק ההסדרים").

הטיוטה כוללת פרק ייחודי המוקדש לחקיקה שנועדה להסיר חסמים בפני קידומם של מיזמי תשתית לאומית, שכותרתו "האצת מיזמי תשתית" . פרק זה נועד להוסיף על הוראות החוק לקידום תשתיות לאומיות, תשפ"ג-2023 (להלן: "חוק תשתיות לאומיות"), וחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"), ולעדכן את סט הכלים הקיים ביחס להיבטים שטרם ניתן להם מענה.

להלן יפורטו ההסדרים הכלליים המוצעים בפרק זה. יצוין כי לצד ההסדרים הכלליים ישנם הסדרים פרטניים ביחד למיזמי תשתית מסוימים, אשר אינם מפורטת במזכר זה.

הסרת חסמים רגולטוריים במיזמי תשתית
1. פטור מאישור רט"ג לפגיעה בערכי טבע מוגנים.

1.1 כיום, לכל מיזם תשתית המתכונן לעבור בשטח שמורת טבע או גן לאומי נדרש אישור רט"ג, והיתר ממנהל רט"ג לפגיעה בערכי טבע מוגנים, בהתאם לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998. זאת בנוסף לבחינת ההיבטים הללו על ידי מוסד התכנון במסגרת תסקיר ההשפעה על הסביבה.

1.2 הנוסח המוצע קובע כי לעניין מיזמי תשתית "חיוניים" כהגדרתם בחוק תשתיות לאומיות, ניתן יהיה להסתפק בהיוועצות עם המועצה לשמורות הטבע והגנים במסגרת הכנת התסקיר.

1.3 בנוסף נקבע כי מיזם תשתית חיוני יהיה פטור מהיתר ממנהל רט"ג לפגיעה בערך טבע מוגן, וזאת בכפוף לקיום היוועצות עם רט"ג בעניין הפגיעה האפשרית בערכי טבע מוגנים בשלב הכנת התסקיר.

2. רישיון כריתה לפי פקודת היערות.

2.1 בהתאם לסעיפים 15-15א לפקודת היערות יש לקבל את רישיון מפקיד היערות לכל כריתה ו/או העתקה של עצים

2.2 מוצע לתקן את חוק תשתיות לאומיות ולקבוע, כי ביחס למיזם תשתית, על פקיד היערות לשקול גם שיקולים תשתיתיים, לרבות האפשרות ליישם את המיזם, הנזק מעיכוב בלוחות הזמנים או התייקרות כתוצאה מאי מתן היתר, התועלת הציבורית שיש בקידום מיזם תשתית "חיוני ומועדף" בלוחות הזמנים שנקבעו להקמתו.

2.3 פקיד היערות יוכל לסרב ליתן רישיון כריתה ביחס למיזם תשתית "חיוני" לאחר ששקל שיקולים אלו, רק מטעמים מיוחדים שיירשמו, בתיאום עם רשות הרישוי הארצית לפי סעיף 6ב לחוק התכנון והבניה (להלן: "רשות הרישוי הארצית".)

2.4 פקיד היערות מחויב להתייעץ עם מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל המשרד האחראי על מיזם התשתית, אשר יעבירו חוות דעת כתובה.

2.5 בנסיבות בהן לא הושגה הסכמה על נושא הקשור בהיתר כריתה עם פקיד היערות הממשלתי, רשאי מבקש ההיתר להגיש ערר לרשות הרישוי הארצית, בתוך 30 ימים ממועד הפנייה לפקיד היערות הממשלתי, אשר תכריע בערר בתוך 14 ימים.

3. קביעת הסדרי תנועה

3.1 הנוסח המוצע קובע כי רשות תמרור מקומית כהגדרתה בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, תמסור עמדתה בבקשה לקבוע הסדר תנועה במסגרת מיזם תשתית "חיוני" – בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה.

3.2 בנסיבות בהן סורבה או לא נענתה הבקשה במועד, ניתן לפנות לרשות הרישוי הארצית, אשר תהיה מוסמכת לאשר את הסדר התנועה כפי שהוא או בשינויים, לאחר שנתנה לרשות התמרור המקומית הזדמנות להשמיע טענותיה, ומבלי לגרוע מחובת ההיוועצות על פי תקנות התעבורה.

3.3 הסדר תנועה שיאושר על ידי רשות הרישוי הארצית ייחשב ככזה שאושר על ידי רשות התמרור המקומית לכל דבר ועניין.

3.4 הנוסח המוצע קובע כי על המשרד לביטחון לאומי להקים ולנהל מאגר יועצי תנועה לצורך קיום חובת ההיוועצות המוטלת על רשות תמרור מקומית, ייחודי עבור מיזמי תשתית לאומית. היוועצות עם יועץ תנועה כאמור ביחס לתשתית לאומית כמוה כהיוועצות עם קצין משטרה כנדרש בתקנות התעבורה, למעט מקרים חריגים בהם רשאית המשטרה לדרוש כי ההיוועצות תהיה עמה.

הסרת חסמים והקלות בהליכי התכנון והבנייה

4. מידע גאוגרפי ממשרד הבטחון

4.1 הנוסח המוצע קובע שבתוך 120 ימים ממועד החלטת הממשלה יועברו שכבות מידע גיאוגרפיות הנוגעות לגבהים בכל רחבי הארץ. כל שינוי יעודכן על ידי משרד הבטחון בתוך 30 יום.

4.2 שכבות מידע אלו יהווה מידע אמין שמוסדות התכנון וחברות התשתית יוכלו להתבסס עליו בעת קביעת מגבלות גובה של משרד הבטחון.

5. הרחבת התחולה של "תכניות שינוי" שניתן לקדם בהליך מקוצר.

5.1 הנוסח מציע תיקון של סעיף 76ג1 לחוק התכנון והבניה, כך שניתן יהיה להגיש "תכנית שינוי" גם לתכנית מפורטת לתשתית לאומית שאישרה הוועדה המחוזית, ולתכנית מתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (בנוסח דהיום מסלול זה רלוונטי אך ורק לשינוי תת"ל).

5.2 עבור מבנה דרך, תוספת שטח כולל המותר לבניה שניתן יהיה להוסיף בתכנית שינוי תהיה עד 500 מ"ר במקום 100 מ"ר, ובלבד שהתוספת לא תעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית המאושרת.

5.3 בתכנית שינוי ניתן יהיה להרחיב את גבול התכנית המאושרת בהיקף של עד 1.5 דונמים, במקום 300 מ"ר, ובלבד שהשטח הנוסף לא יעלה על 5% משטח התכנית המאושרת, או על 1,000 מ"ר, לפי הנמוך.

5.4 ניתן יהיה לנייד זכויות בנייה בהיקף של עד 3,000 מ"ר בין תאי שטח שנכללו בתכנית המאושרת או מתווספים לה במסגרת תכנית השינוי, ובלבד ומדובר בתאי שטח סמוכים.

5.2 עבור מבנה דרך, תוספת שטח כולל המותר לבניה שניתן יהיה להוסיף בתכנית שינוי תהיה עד 500
מ"ר במקום 100 מ"ר, ובלבד שהתוספת לא תעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי
התכנית המאושרת.

5.3 בתכנית שינוי ניתן יהיה להרחיב את גבול התכנית המאושרת בהיקף של עד 1.5 דונמים, במקום
300 מ"ר, ובלבד שהשטח הנוסף לא יעלה על 5% משטח התכנית המאושרת, או על 1,000 מ"ר, לפי
הנמוך.

5.4 ניתן יהיה לנייד זכויות בנייה בהיקף של עד 3,000 מ"ר בין תאי שטח שנכללו בתכנית המאושרת או
מתווספים לה במסגרת תכנית השינוי, ובלבד ומדובר בתאי שטח סמוכים.

6. הרחבת סמכויות רשות הרישוי הארצית.

6.1 נכון לנוסח דהיום, סמכות רשות הרישוי הארצית מכוח סעיף 6ב לחוק התכנון והבניה מוגבלת להיתרים מכוח תכניות תשתית תאומית (תת"ל), תמ"א מפורטת, ותכנית שאושרה על ידי הוועדה המחוזית, ככל שמדובר במיזם תשתית "חיוני" או שחלפו שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה לרשות הרישוי המקומית.

6.2 הנוסח המוצע קובע כי רשות הרישוי הארצית תוסמך לתת היתר בניה או הרשאה למיזם תשתית אף אם איננו מיזם חיוני, ובלבד שהשטח בתחום הבקשה להיתר נמצא ביותר מרשות מקומית אחת, ולתכנית מכוחה מבוקש הבינוי כוללת תשריט.

6.3 בנוסף, הסמכות לתת היתרים למיזם תשתית "חיוני" תחול גם על היתרים מכוח תכניות שאושרו על ידי הוועדה המקומית.

7. הקלות בהליכי רישוי של מיזמי תשתית.

7.1 הנוסח מציע לתקן את סעיף 151(ב4) לחוק התכנון והבניה, כך שמוסד תכנון יהיה רשאי לתת הקלה מתכנית לתשתית לאומית או מתמ"א מפורטת לתשתית לאומית, לתוספת שטח כולל לבניה עבור מבנה דרך, בשטח שלא יעלה על 200 מ"ר, ללא צורך בתכנית שינוי (בנוסח דהיום מותרת תוספת של 75 מ"ר בלבד).

7.2 תיקון סעיף 261(ה) לחוק התכנון והבניה, כך שבקשה להרשאה תחול גם על מתקנים לשיפור הקישוריות בין אמצעי תחבורה ציבורי אחד לאחר, או בין אמצעי תחבורה למרחב ציבורי.

8. תיקון תקנות התסקירים

8.1 הנוסף מציע תיקון לתקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), תשס"ג-2003, באופן שיפשט ויקל על עריכת התסקיר, ויאפשר קיצור הליכים לאישורו במוסד התכנון המוסמך.

8.2 התיקון מגביל את סוגי הבדיקות שניתן יהיה לדרוש במסגרת התסקיר, כגון:

8.2.1 הגבלת דרישות לניטור אוויר לתקופה של חצי שנה;

8.2.2 הגבלת מרחקים לביצוע הניטור מגבול התכנית – עד 1,500 מ';

8.2.3 הגבלת סקירת מערכות תשתית לעד 100 מ' מגבול התכנית;

8.2.4 אין חובה להציג שימוש באנרגיות מתחדשות;

8.2.5 אין חובה לבחון רעש מצרפי של מספר תשתיות יחד;

8.2.6 אין חובה לחזות קרינת רקע של תשתית אחרת שאינה ממעלות בעל התשתית או חלק מהתכנית, אלא למדוד בלבד;

8.2.7 סקר היסטורי לאיתור קרקע חשודה כמזוהמת יוגבל לתחום של עד 100 מ' מגבול התכנית;

8.2.8 הגבלה לסקר מתארי בלבד ללא כל תכנית דיגום – העברת סקר מפורט ותכנית דיגום לשלב התכנון המפורט;

8.2.9 הפרדת הליך בחינת החלופות מהתסקיר, וצירופו כנספח לתכנית;

8.2.10 בחינת חלופות תיקח בחשבון גם השפעות כלכליות וחברתיות ולא רק סביבתיות;

8.3 יצוין כי מדובר בשינויים מרחיקי לכת מבחינה סביבתית, חלקם אף עוקפים את פסיקת בית המשפט העליון בדנג"ץ 4753/19 עיריית הרצליה נ' הוותמ"ל (16.2.21) (הידוע בכינויו "הלכת אופולוניה"), ועל כן ישנו סיכוי סביר כי בנוסח החוק הסופי לא יכללו כל ההצעות הנ"ל.

האצת מיזמי תשתית

9. הגבלת התנאים שיכולה רשות מקומית לדרוש ממיזם תשתית.

9.1 מוצע תיקון לחוק תשתיות לאומיות, אשר מחייב רשות מקומית למסור בתוך 30 ימים ממועד דרישת גוף מבצע, את התייחסותה לדרישה לקבל לחזקתה שטח שהעמידה לטובת מיזם תשתית, לאחר שהושלם ביצועו, וכן את מלוא התנאים לשם קבלת החזקה.

9.2 התנאי היחיד אותו רשאית רשות מקומית לדרוש הינו השבת המצב בשטח לקדמותו. הצבת תנאים נוספים לקבלת החזקה תתאפשר רק בהסכמה מפורשת בכתב של הגוף המבצע.

9.3 ככל שלא מסרה את התייחסותה ו/או לא הודיעה על הסכמתה לקבל את החזקה לאחר שקיבלה הודעה על כך שהושלמו כל התנאים – יראו את השטח כאילו קיבלה אותו הרשות לחזקתה, וזאת בתוך 45 ימים ממועד הפנייה אליה.

10. הסרת חסמים בפרויקטים של תחבורה ציבורית

10.1 החוק המוצע קובע החלטת שר התחבורה על מתן זיכיון להקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית, איננה טעונה אישור ממשלה, אלא אישור שר האוצר בלבד.

10.2 תיקון דרישות הכשירות למתן רישיון לנהיגת רכבת מקומית לגיל 21 ומעלה.

10.3 מתן פטור למיזם תשתית "חיוני" משיתוף פעולה תעשייתי בהתאם לתקנה 3(ב) לתקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), תשס"ז-2007.

10.4 הרחבת סמכות הרשות המקומית להוציא צו לשימוש ארעי במגרשים ריקים לטובת חניוני אוטובוסים, לרבות תחנת תפעול זמנים והקמה של מתקנים זמניים הדרושים להפעלתו.

10.5 הכללתם של מטמנות ומתקני טיפול וסילוק פסולת בהגדרת מיזם תשתית "חיוני" לפי חוק תשתיות לאומיות.

10.6 התאמת התקינה לעניין טיפול בזרמי חשמל תועים לתקינה האירופית.

10.7 חובה לפרסם מחירון מחייה לעניין רכיבים ופעולות הדרושות להעתקת תשתיות פסיביות.

לסיכום

  1. הנוסח המוצע כולל תיקונים רבים, חלקם מרחיקי לכת, אשר נועדו לקדם את מיזמי התשתית הלאומית ולהסיר חסמים בירוקרטיים, לרבות בהיבטים סביבתיים.
  2. מוצע לעקוב אחר הליכי החקיקה ולהטמיע את הנוסח הסופי שיאושר במסגרת פנים-ארגונית.
  3. ככל שישנם חסמים נוספים אשר אינם מקבלים ביטוי בנוסח, שיש בהם בכדי לעכב ביצוע של מיזמי תשתית, מומלץ להעביר הערות בהקדם על מנת שניתן יהיה לכלול סוגיות אלו בחקיקה בטרם אישורה.
  4. נשמח לעמוד לשירותכם וללוותכם בתהליך.

הכתוב לעיל הוא תמצית למטרות אינפורמטיביות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי שניתן להסתמך עליו ללא ייעוץ משלים נוסף.


רוצים לדעת עוד?
צרו קשר

שירי מנשה

ראש מחלקת שיווק ופיתוח עסקי

מתן בר-ניר

יועץ תקשורת, OH! PR