האם מדינת ישראל מפלה את הפריפריה במימון מוסדות חינוך?

לפני כחודש מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על כך שהיטלי ההשבחה אינם מתחלקים באופן שוויוני בין הרשויות המקומיות במדינה, מה שיוצר פערים ביכולת של רשויות מקומיות חלשות לתכנן את המרחב הציבורי, ולהקים מבני ציבור, לרבות מוסדות חינוך.

ההפליה שעליה הצביע מבקר המדינה מגיעה כעת לבג"ץ:
עוה"ד רון צין ושלי לב-שרמן, הגישו לאחרונה עתירה מטעם עיריית נתיבות, הדורשת מהמדינה לשנות את מנגנון התקצוב הקיים למוסדות חינוך.

מנגנון זה מורכב משני רכיבים: רכיב אחד הוא כספים שנותן משרד החינוך, אשר בתקופה של התייקרויות דרמטיות בשל הקורונה והמצב המלחמתי – אין בהם די לכיסוי עלויות הבנייה בפועל (נושא שגם נדון בעבר בוועדת החינוך של הכנסת, אך טרם בא על פתרונו).

הרכיב השני במנגנון התקצוב, שהוא גם בעייתי יותר, מבוסס על היטלי ההשבחה שגובה כל רשות מקומית, ואשר באופן טבעי, גבוה משמעותית בערים 'חזקות' שבהן יש קרקעות פרטיות רבות.

כך יוצא שהרשויות המקומיות החלשות בפריפריה – במיוחד אלה שחתמו על הסכמי גג ונאלצות לבנות עשרות ומאות מוסדות חינוך – מופלות לרעה.

לקריאת הכתבה המלאה>>