בית המשפט העליון שולח מסר חד ומרתיע ביחס לענישה בגין עבירות קרטל

9 ספטמבר, 2025

נכתב על ידי : שי בקל , עינת בוק

ביום 1.9.25 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (מפי כב' השופט כבוב) בערעור שהגישה איילת יונגסטר, מנהלת מחלקת פולין בחברת "טיולי הגשר לעולם בע"מ", על גזר דינה בפרשיית "קרטל המסעות לפולין" שעניינה תיאום בין סוכני נסיעות של מכרזים להטסת משלחות לפולין. גב' יונגסטר נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים לחמישה חודשי מאסר בפועל, בגין עבירות הסדר כובל בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בערעור נטען על ידה כי בשל נסיבותיה האישיות, ובהינתן שעד היום אף אישה לא ריצתה עונש מאסר בפועל בגין עבירות הגבלים עסקיים, יש להמיר את עונש המאסר בפועל בעבודות שירות. כן נטען כי בשונה מגברים, כלל האסירות בישראל מוחזקות בכלא אחד ללא הבחנה ברמת מסוכנותן.

בית המשפט העליון קבע כי בעבירות קרטל "תחתית מתחם העונש ההולם צריכה לשקף, ככלל, תקופת מאסר שלא ניתן לבצע בדרך של עבודות שירות… דהיינו למעלה מתשעה חודשי מאסר בפועל". לפי פסיקת בית המשפט, מתחם זה מגלם את מאפייני המעשה – פעולה עבריינית חמורה שפוגעת בערכי יסוד כלכליים וחברתיים, ואת מאפייני העושה – ככלל אנשים שומרי חוק ולא אחת אנשים שאינם צעירים (על כל המשתמע מכך גם ביחס למצבם הרפואי). במקרה הנדון, בית המשפט העליון סבר כי עונש של חמישה חודשי מאסר בלבד עשה עם המערערת חסד.

פסיקת בית המשפט העליון מבטאת ציון דרך משמעותי בתהליך ארוך, שהיו בו עליות ומורדות מנקודת מבטה של רשות התחרות, במסגרתו הוחמרה בהדרגה, בצורה משמעותית, הענישה על עבירות קרטל. לדברי בית המשפט העליון קביעותיו אינן "בגדר חידוש כלל". דעתנו שונה.  אומנם, חלפו למעלה משני עשורים מאז הצליחה רשות התחרות לפרוץ את "המחסום הפסיכולוגי" ולהביא להטלת עונשי מאסר בפועל בעבירות קרטל בפרשת קרטל המרצפות. באותן שנים אף נקבעה ההלכה העקרונית, לפיה העונש המתאים, ככלל, לעבירות קרטל הוא מאסר מאחורי סורג ובריח. עם זאת, רשות התחרות התקשתה לפרוט את הרטוריקה השיפוטית הקשוחה לעונשי מאסר ממושכים בתיקים ספציפיים. הדברים הגיעו לשיא בפרשת קרטל הלחם (משנת 2017) שבה קיצץ בית המשפט העליון את עונש המאסר בפועל מ-12 חודשים ל-3 חודשים בלבד. מאז פסיקת בית המשפט העליון בקרטל הלחם, עונש חמור מ-9 חודשי מאסר בפועל (תחתית המתחם בהתאם לפסיקה הנוכחית) נפסק רק פעם אחת.

כעת מגדיר בית המשפט העליון מתחם ענישה שתחתיתו ככלל גבוהה מהענישה המרבית הנוהגת בעבירות קרטל. כן מצמצם פסק הדין את "גמישות" הסטייה ממדרג הענישה בשל התחשבות בנסיבות אישיות של מבצעי העבירה.   תוכנית אכיפה פנימית בתחום דיני התחרות בסיוע מומחים בתחום זה מהווה את האמצעי האפקטיבי ביותר להתמודד עם הסיכון החמור הנשקף ממעורבות תאגיד בעבירות על חוק התחרות הכלכלית. תוכנית כזו, אם היא נערכה ומיושמת כהלכה, מסייעת לצמצם מראש את ההסתברות לביצוע עבירה בתאגיד. תוכנית כזו עשויה אף להגן על נושאי משרה בחברה מקום בו ננקטה פעולה לא חוקית שלא בידיעתם ובניגוד להנחיותיהם. 


הכתוב לעיל הוא תמצית למטרות אינפורמטיביות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי שניתן להסתמך עליו ללא ייעוץ משלים נוסף.


רוצים לדעת עוד?
צרו קשר

שירי מנשה

ראש מחלקת שיווק ופיתוח עסקי

מתן בר-ניר

יועץ תקשורת, OH! PR