עוה"ד תומר בר-נתן, שחר אילוז, יוגב כתר, והמתמחה עדי שושן, ייצגו זוג שטען כי חבר משפחה רכש בשמם ועבורם קרקע לפני למעלה מ-20 שנה, אך הוא ואשתו מסרבים להעבירה כעת על שמם, ואף טוענים לבעלות בקרקע.
הסיכום (בשנת 2000) בין הזוג לבין הנתבעים לא הוסדר בכתב בשל יחסי הקרבה בין הצדדים. שנים רבות לאחר מכן, כאשר בני הזוג ביקשו להעביר על שמם את הקרקע, הנתבעים לפתע טענו לחובות שונים של התובעים כלפיהם, וכן כי התובעים כלל לא פרעו את רוב תשלומי המשכנתה שניטלה לצורך רכישת הקרקע ובניית הבית עליה.
בני הזוג הגישו תביעה באמצעות משרדנו ובה טענו כי הנתבעים רכשו עבורם את הקרקע בנאמנות, וכי בני הזוג הם אלה שנשאו בכל העלויות לרכישתה, לרבות בניית הבית עליה. הנתבעים התגוננו מפני התביעה וכפרו בטענות בני הזוג, ואף הגישו תביעה שכנגד ובה עתרו לסעדים כספיים משמעותיים, ואף לסילוק ידם של בני הזוג מביתם בטענה כי הוא שייך לנתבעים (ורשום על שמם).
לאחר כ-4 שנים של מאבקים משפטיים, בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט גד גדעון) מסר את פסק-דינו וחייב את הנתבעים להעביר לאלתר את הקרקע לבני הזוג, על-אף היותה רשומה על-שם הנתבעים ועל-אף היעדר כל הסכם בכתב.
בתוך כך בית-המשפט הבהיר כי אמנם לא הוצגו ראיות ישירות לנאמנות ולחלק מתשלומי המשכנתה מבני הזוג לנתבעים, ואולם בית-המשפט עדיין מצא לקבל את התביעה במלואה לאחר שהליטיגטורים שלנו הציגו צבר ראיות נסיבתיות, ואף הראו את הסתירות הרבות בגרסותיהם של הנתבעים והעדים מטעמם, עד כי שבית-המשפט קבע כי גרסת הנתבעים אינה אמינה עליו.
והנה, ועל-אף הקושי המשמעותי בדמות תביעה נגד זכויות קנייניות רשומות, בית-המשפט קבע כי "הורם הנטל להוכיח, את רכישת המקרקעין על ידי הנתבעים בנאמנות עבור התובעים, וכי את תשלום תמורת הרכישה, על ידי השבת התשלומים ששילמו הנתבעים לפירעון ההלוואות, לידי הנתבעים."
כיוצא בכך, בית-המשפט אף דחה לחלוטין את תביעתם הנגדית של הנתבעים (הכספית והתביעה לסילוק יד בני הזוג מביתם), ואף פסק לזכות לקוחותינו שכר-טרחת עו"ד בסך של 75,000 ₪, וכן הוצאות משפט שנאלצו להוציא לצורך ההליך.
למידע נוסף, לחצו כאן>>
לפסק-הדין המלא, ראו כאן>>
