נכתב על ידי בועז פינברג, רואי קידר ומאיר גרינגוולד
ביום 10.11.2024, פרסמו רשות המיסים ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר תזכיר חוק, אשר נועד להעביר בחקיקה עמדות מסורתיות של רשות המיסים בנושא מיסוי נכסים דיגיטליים בישראל. חלק מעמדות מס הכנסה אשר עתידות להפוך לחקיקה מחייבת (כמו למשל הקביעה שמטבע דיגיטלי הוא נכס, ולא מטבע חוץ) קיבלו גושפנקא משפטית מצד בית המשפט המחוזי אשר דן בעניין, אך נושאים אחרים היו במחלוקת בין פקידי שומה לנישומים, וכעת מבקשת רשות המסים להכריע במחלוקת באמצעות חקיקה.
עיקרי תזכיר החוק:
1. מטבע דיגיטלי הוא נכס ולא מטבע חוץ:
תזכיר החוק מבקש להגדיר הגדרה מדויקת את המונח "מטבע חוץ" כך שתכלול רק שטרות, או מטבעות, לרבות דיגיטליים, שהונפקו על ידי גוף ממלכתי בעל סמכות מוניטרית. עד עתה, המונח "מטבע חוץ" הוגדר בחוק בנק ישראל[1] כ"שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל"; לא מעט נישומים ביקשו לנצל הגדרה זו על מנת להגדיר מטבע דיגיטאלי כמטבע חוץ, שכן יש מספר מדינות בהן מטבעות דיגיטליים מוגדרים כהילך חוקי. תזכיר החוק, מבקש לסווג מטבעות דיגיטליים כנכס, באופן אשר מבטיח כי מכירתו תמוסה במס רווח הון. המונח נכס דיגיטלי יוגדר כעת כייצוג דיגיטלי של ערך או זכויות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, באמצעות טכנולוגיית רישום מבוזר (אשר תוגדר אף היא במסגרת התיקון המוצע).
2. מקום הפקת רווח ההון ממכירת מטבע דיגיטלי:
סוגיה נוספת אותה מבקש תזכיר החוק להבהיר נוגעת למיקום הפקת רווח הון מנכסים דיגיטליים. בהתאם למצב המשפטי היום, הוראות פקודת מס הכנסה מחילות על תושב ישראל חבות במס, לעניין רווחי הון ממכירת נכסים, בין אם הופקו בישראל ובין אם לאו. מנגד, חבות במס לעניין תושב חוץ, תחול רק על אותם רווחים, אם רווח ההון הופק או נצמח בישראל. בנוסף לכך, ככל שמדובר בעולים חדשים או בתושבים חוזרים ותיקים, אלה זכאים לפטור ממס רווחי הון על נכסים שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל, וזאת למשך 10 שנים מהמועד שבו הפכו לתושבי ישראל.
ככלל, הקביעה האם רווח ההון הופק או נצמח בישראל, נקבעת בהתאם למיקומו של הנכס, או אם הנכס הוא זכות לנכס בישראל. תזכיר החוק קובע, כי מקום הפקתו או צמיחתו של נכס מסוג נכס דיגיטלי, יקבע על בסיס תושבות בעליו בעת רכישתו, או אם הנכס הדיגיטלי משקף זכות קניין בנכס או במלאי הממוקמת בישראל, או אם הנכס הדיגיטלי משקף זכות בחבר בני אדם תושב ישראל.
אם התיקון יתקבל עלולים להיפגע עולים חדשים, או תושבים חוזרים ותיקים, אשר רכשו מטבעות דיגיטלים לאחר שעברו לגור בישראל, וסברו, שמכירתם לפני תום תקופת 10 השנים להגירתם, יהיו פטורים ממס, בדומה לנכסים אחרים שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל. התיקון מבהיר את עמדת מס הכנסה בעניין, שרכישת המטבעות על ידי תושבי ישראל משמעותה שרווח ההון ממכירתו ייחשב לרווח הון ממכירת נכס בישראל.
[1] חוק בנק ישראל, התש"ע – 2010 ס"ח 2237, התש"ע (24.03.2010), עמ' 452.
פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות וידידי המשרד ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.