נדל"ן עד הבית | יוני 2025

מתן תעודת גמר למבני מגורים חדשים כאשר טרם הושלמו כל התנאים שנקבעו בהיתר

נוכח המצב הבטחוני בארץ מאז תחילת מבצע "עם כלביא", משרד הפנים מקדם הוראת שעה המחייבת מתן תעודת גמר למבני מגורים חדשים, אף אם לא הושלמו כל התנאים שנקבעו בהיתר להוצאת תעודת גמר, וזאת על מנת לתת מענה מהיר לצורך במבני מגורים הכוללים מרחבים מוגנים תקניים. 

על פי טיוטת הוראת השעה שפורסמה ביום 18.6.2025 להערות הציבור (לאחר שביום 17.6.2025 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובניה את נוסח הוראת השעה), במשך תקופה של 90 ימים ממועד פרסום התקנות, רשות הרישוי תיתן תעודת גמר למבנה חדש המיועד למגורים (מבנה שלפחות 80% משטחי הבנייה בו מיועדים למגורים), אף אם לא הושלמו כל תנאי ההיתר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

1. הפרטים והתנאים שלא הושלמו אינם פוגמים ביציבות ובטיחות המבנה, ובבטיחות המשתמש.
2. המבנה ראוי לשימוש גם לפני השלמת הפרטים והתנאים שלא הושלמו, ובכלל זה הוא מחובר לחשמל, מים וביוב.
3. הפרטים והתנאים שלא הושלמו הם אחד או יותר מן המפורטים בתקנה 99(א)(1), (2) ו-(4) – דהיינו, ניתן יהיה לאכלס את המבנה אם אחד או יותר מהתנאים הבאים לא מתקיים:
   • "תנאים אשר נקבע לגביהם במידע להיתר או בתנאים בהיתר שניתן לבצעם, כולם או חלקם, לאחר קבלת תעודת גמר";
   • "עבודות המפורטות בהיתר וביצוען מותנה בעבודות אחרות המבוצעות על ידי גורם תשתיות שאינו באחריות בעל ההיתר".
   • "נטיעות וזריעה – רק עד לעונת השתילה הקרובה".
4. פרטים הטעונים השלמה שלגביהם ניתנה המלצת מכון בקרה כאמור בתקנה 95(א)(4), עונים על האמור בסעיפים סעיפים 1 – 3 לעיל.

ניתן להיווכח שלא מדובר בבשורה משמעותית, שכן גם לפני אישורה של הוראת השעה רשות הרישוי רשאית לתת תעודת גמר אף אם לא הושלמו התנאים המפורטים לעיל. ההבדל הוא שכעת אין לרשות הרישוי שיקול דעת בעניין זה, ועליה לתת את תעודת הגמר במקרים האמורים.  

הארכת תוקפם של היתרים והחלטות לאשר בקשות להיתר במסגרת הוראות שעה

לאור התמשכות מלחמת חרבות ברזל ומצב החירום בעורף, פורסמה ביום 11.5.2025 הוראת שעה, תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (הוראת שעה), התשפ"ה – 2025, המאריכה את תוקפן של החלטות לאשר היתר בניה ואת תוקפם של היתרי בנייה. ארכה כאמור תינתן במקרים ובתנאים הבאים –

1. תוקפה של החלטה לאשר בקשה להיתר שניתנה עבורה ארכה (כאמור בתקנה 46 לתקנות) ושפקע תוקפה בין ה- 8.4.2024 ל- 31.7.2025, יוארך עד ליום 31.12.2025.
2. תוקפו של היתר שחודש או הוארך (כאמור בתקנה 60 לתקנות) ופקע בין ה- 8.4.2024 ל- 31.7.2025, יוארך עד ליום 31.12.2025.

מטרת הוראת השעה היא להאריך תוקף של החלטות והיתרים שכבר הוארכו בהתאם לתקנות עצמן (תקנה 46 או תקנה 60 לפי העניין). עם זאת, לפי נוסח הוראת השעה, אין מניעה שתוקפם של החלטה או היתר שתוקפם כבר הוארך לפי חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד – 2023, יוארך פעם נוספת לפי הוראת שעה זו. 

הצמדת מקומות חניה נגישים

האם בבניין מגורים חדש ניתן להצמיד מקומות חניה נגישים (מקומות חניה לנכים) לדירות ספציפיות או שמדובר בשטח שלא ניתן להוציאו מהרכוש המשותף?

בחודש ינואר 2011 פרסמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חוות דעת בנושא זה. על פי חוות הדעת אין מניעה להוציא חניה נגישה מהרכוש המשותף ולהצמידה לדירה ספציפית, ובלבד שבשלב הראשון יוצמדו חניות נגישות רק לדירות של בעלי תג חניה לנכה שהונפק ע"י משרד התחבורה. רק אם לא נותרו עוד חניות רגילות ניתן להצמיד חניה נגישה לדירה שנרכשה ע"י אדם שאינו בעל תג חניה לנכה.

במשך שנים רבות פעלו יזמים בהתאם לעמדת הנציבות. עם זאת, על עמדה זו הובעה ביקורת רבה בספרות ובפסיקה, ובמספר פסקי דין אף נאמר באמרת אגב כי נראה שבהתאם לסעיף 55(ג) לחוק המקרקעין, כלל לא ניתן להוציא חניה נגישה מהרכוש המשותף מכיוון שמדובר באמצעי להנגשת הבניין לכלל הציבור – בעלי דירות, שוכרים או אורחים עם מוגבלות. 

לאחרונה, ניתן פסק דין מפורט בסוגיה זו בבית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז (עת"מ 56411-06-24 ציטרין פרויקטים והשקעות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשל"צ (פורסם בנבו; 8.6.2025). בפסק הדין נקבע באופן עקרוני כי חניות נגישות לאנשים עם מוגבלות ראויות להיחשב כחלק מהרכוש המשותף, אך אין מניעה לפי חוק המקרקעין להוציאן מהרכוש המשותף ולהצמידן לדירות ספציפיות. עוד נקבע כי רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית רשאיות לאסור על הוצאת חניות נגישות מהרכוש המשותף והצמדתן לדירות ספציפיות, ובלבד שהתקיימו  מספר תנאים מצטברים:

1. מדובר בחניה נגישה שהוקצתה מעל תקן החניה (מאז שנת 2016 כל חניה נגישה בבניין מגורים היא מעל למספר החניות הרגילות הנדרשות ע"פ תקן החניה למגורים).
2. הודע למבקש ההיתר עוד בתיק המידע להיתר כי לא ניתן להצמיד חניה נגישה לדירה, או שהדבר פורסם בדרך אפקטיבית אחרת (למשל, במסמך מדיניות רשמי, כפי שעשתה הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב – יפו).
3. נקבע תנאי בהיתר הבנייה על פיו החניה הנגישה תהווה חלק מהרכוש המשותף, או שהדבר נרשם כתנאי בהיתר הבנייה במסגרת הערה בנסח הטאבו. 

יצוין כי בימים אלו מקודם תיקון לחוק המקרקעין שפורסם להערות הציבור, הכולל הסדר מורכב בנושא זה.  

גביית היטל השבחה בתוכניות פינוי ובינוי

האם אופן החישוב של היטלי ההשבחה במסגרת תוכניות פינוי ובינוי, וגובה ההיטלים הנפסקים, עומדים בפני מהפכה? כך מסתמן לאור פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב שניתן בעמ"נ 24406-11-24 הוועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב נ' כספי (המנוח) ואח'.

רקע: פסק הדין בעמ"נ 52383-10-20 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' אשדר חברה לבניה בע"מ ואח', שם לכאורה קץ למחלוקת באשר לשיטה המועדפת לקביעת היטל השבחה בתוכניות פינוי ובינוי, בכך שכביכול העדיף את "הגישה הכלכלית" על פני גישות אחרות. במסגרת "הגישה הכלכלית" מביאים בחשבון במצב הקודם את שווי הדירה הבנויה מושא ההשבחה, ואילו במצב החדש מביאים בחשבון את שטח התוכנית כולה, כולל שטחי מסחר ותעסוקה וכן שכר דירה רעיוני על הדירות הקיימות בתקופה שעד להריסה (במה שמכונה "שימוש הביניים"), וממנו "גוזרים" את החלק היחסי של הדירה בהתאם לשווי המצב הקודם. הפער בין שני הערכים הוא ההשבחה, וממנו גוזרים את היטל ההשבחה על פי השיעורים שנקבעו על ידי הרשות המקומית ביחס לאזור בו מצוי המתחם (מחצית, רבע או פטור מלא) . 

על הגישה הכלכלית נמתחה ביקורת רבה, בטענה כי היא מבוססת על שיקולים שאינם רלוונטיים לשוק הדירות, והחלתה כרוכה בספקולציות שמאיות רבות המובילות לגבייה מלאכותית ועודפת של היטל השבחה.

והנה, בהחלטה תקדימית של ועדת הערר בערר (ת"א) 81077-07-21‏ ‏ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב נ' אברהם כספי ז"ל, הצדיקה ועדת הערר שומה מכרעת אשר קבעה את שווי המקרקעין בשני מצבי התכנון על פי גישת ההשוואה הישירה. על פי גישה זו הן שווי הדירה הקיימת והן שווי הדירה החדשה נקבע בהתאם לשווי השוק שלהן, בהינתן שהשווי במצב החדש מגלם כל תועלת כלכלית הנזקפת לאישור התוכנית בעיני הקונה מרצון. בכך נחסכות כלל הספקולציות הנלוות לגישה הכלכלית. 

גישה זו גם מובילה בדרך כלל להיטל השבחה נמוך משמעותית מזה שנפסק בגישה הכלכלית. 

ועדת הערר הסבירה בהחלטתה כי שיטת ההשוואה היא דרך המלך לקביעת שווי מקרקעין, הן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון והן בהתאם לתקינה השמאית, באשר היא משקפת בצורה המדויקת ביותר את שווי המקרקעין ומכאן שגם את ההשבחה. עוד הסבירה ועדת הערר כי פסק דין אשדר לא שלל את השימוש בגישת ההשוואה, ועל כן ערר הוועדה המקומית ביחס לנקודה זו נדחה.

בית המשפט לעניינים מינהליים, אליו הגישה הוועדה המקומית ערעור, דחה את הערעור לאחר שלא מצא כל פגם המצדיק התערבות בהחלטת ועדת הערר ולמעשה אישר את השימוש בגישת ההשוואה הישירה. 

במקביל להליכים האמורים, תלוי ועומד בפני בית המשפט לעניינים מינהליים ערעור מינהלי בהליך אחר, עמ"נ 18341-09-24 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב נ' לב, העוסק באופן נקודתי בסוגיית שימוש הביניים. במסגרת דיון שהתקיים בערעור, הביע השופט הדן בערעור ספק באשר לנכונות ההתבססות על הגישה הכלכלית ביחס למתחמי פינוי בינוי, ותהה מדוע לא להעדיף את גישת ההשוואה הישירה על פניה. על כן ביקש בית המשפט מהשמאי המכריע לערוך תחשיב חלופי המבוסס גם על גישת ההשוואה, והתיק כעת ממתין להכרעה.

לסיכום, נראה כי המגמה שהחלה בוועדת הערר ובבית המשפט בעניין כספי, אשר תואמת את המגמה המשתקפת מעניין נועה לב, מצביעה על שינוי כיוון באופן החישוב של היטל ההשבחה ובסכומים הנפסקים בתוכניות פינוי בינוי. על נישומים להיערך לכך, בוודאי בהליכי השבחה עתידיים, אך גם בהליכים תלויים ועומדים.

אישור תמ"א 70

ביום 11.5.2025 אושרה תכנית המתאר הארצית – תמ"א 70 בהחלטת ממשלה מס' 3012, בהתאם להמלצות המועצה הארצית לתכנון ולבניה. דבר אישורה של התכנית פורסם ברשומות ביום 21.5.2025.

נזכיר, בהמשך למאמרים שפרסמנו בחודשים ינואר 2023 ויולי 2024, שתמ"א 70 היא תכנית ברמה הארצית אשר מטרתה לעצב ולהתוות את מדיניות התכנון האורבני 'במתחם ההשפעה' (ראו הסבר להלן), תוך מיצוי פוטנציאל הבינוי סביב תחנות המטרו ומתחמי הדיפו המתוכננים במטרופולין תל אביב, באמצעות קביעת הוראות להכנת תוכניות מתאר מקומיות אשר יעצימו את הפיתוח וההתחדשות העירונית תוך הגברת השימוש בתחבורה ציבורית.

'מתחם ההשפעה' של תחנות המטרו הוא האזור הסובב את התחנות אשר מושפע תחבורתית ותכנונית מאותה קרבה. המתחם מחולק לשלשה מרחבים עיקריים: 1) מרחב הליבה הסמוך ביותר לתחנה; 2) מרחב הטבעת הראשונה (הכוללת את מרחב הליבה) המצוי במרחק של כ-300 מ' ממרכז התחנה; 3) מרחב הטבעת השנייה שבין הטבעת הראשונה ועד גבול התוכנית.

בהוראותיה, קובעת התכנית שלושה ייעודי קרקע עיקריים: "אזור פיתוח", "אזור פיתוח עם הנחיות מיוחדות" ו-"מרחב עירוני מוטה מטרו", וכן את זכויות הבניה המחושבות על פי דרגות רח"ק (רצפה חלקי קרקע).

בנוסף, קובעת התכנית כי לא תאושר תכנית מתאר מקומית בתחום תכנית זו אלא בהתאם לקבוע בחוק המטרו – חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021.

חוק המטרו נחקק במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, נועד לקבוע הסדרים סטטוטוריים באשר לקידום מיזמי המטרו ומימונם. במסגרת זו, חוק המטרו קובע שהיטל ההשבחה במקרקעין מושבחים יהיה בשיעור של 40%. בנוסף להיטל ההשבחה קבע החוק שבעלי מקרקעין מושבחים ישאו גם במס השבחת מטרו בשיעור של 32% מההשבחה אשר ישולם ישירות לאוצר המדינה לטובת מימון מיזם המטרו. במימוש זכות במקרקעין מושבחים בדרך של קבלת היתר לבנייה (להבדיל ממכר) – מס השבחת מטרו יהא בשיעור מופחת של 20% מההשבחה.

עם זאת, על מנת לעודד התחדשות עירונית נקבע שבמתחמי פינוי ובינוי שיעור היטל ההשבחה בצירוף מס השבחת המטרו יהיה 50% מההשבחה. כמו כן, רשות מקומית תהיה רשאית לקבוע, בתוך 90 ימים ממועד אישור תמ"א 70, כי יחולו בתחומה שיעורים מצרפיים אחרים (72%, 50%, או 25% מההשבחה, וכן פטור מוחלט). קביעה זו תהא תקפה לחמש שנים ממועד אישור תמ"א 70.

מס השבחת המטרו יחושב בשומת ההשבחה שתערוך הוועדה המקומית לפי הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. למדינה מוקנית הזכות לערור על שומת ההשבחה על פי ההליכים הקבועים בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.

לצורך הבטחת תשלום מס השבחת המטרו קובע חוק המטרו כי לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין אלא לאחר שהוצגה תעודה החתומה ביד מי ששר האוצר הסמיכו לכך המעידה כי שולמו כל הסכומים.

בהתאם להוראה זו פורסמה להערות הציבור ביום 19.5.2025 טיוטת תקנות חוק רכבת תחתית (מטרו) (הבטחת תשלומי מס השבחת מטרו), התשפ"ה-2025, במסגרתה מוצע להסדיר את אופן גביית מס השבחת המטרו. על פי הטיוטה, על מנת לקצר ולייעל את הליך הגבייה מוצע שמנהל רשות המיסים יהיה רשאי להגיע להסכמים עם הועדות המקומיות הרלוונטיות לצורך הבטחת גביית מס השבחת המטרו באמצעותן. הודעה בדבר חתימה על ההסכם ופרטיו יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המיסים. לאחר תשלום מס השבחת המטרו או הבטחת תשלומו כמפורט בטיוטת התקנות, ניתן יהא לקבל מהוועדה המקומית (במקום הגורם המאשר במשרד האוצר) את האישור הנדרש לצורך רישום פעולה בפנקסי המקרקעין, כמפורט בחוק המטרו. 

אנו צופים כי עם אישור תמ"א 70 המחוקק ימשיך להסדיר הליכים סטטוטוריים נוספים המפורטים בחוק המטרו באמצעות התקנת תקנות מתאימות, במטרה לקדם  ומימוש של מיזמי מטרו ותוכניות להתחדשות עירונית בסביבת תחנות המטרו.

התקנת תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית), תשפ"ה-2025

על רקע ניסיונות המחוקק להסדיר את מערכות היחסים בין יזמים לבין בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית ולהעניק לצדדים וודאות משפטית וכלכלית, לרבות במצבים של סיום התקשרות, הותקנו לאחרונה תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית), תשפ"ה-2025. התקנות מסדירות את התשלומים שיזם זכאי להם במקרה של ביטול עסקת התחדשות עירונית (פינוי-בינוי או תמ"א 38). התקנות מיישמות את סעיף 1ד(ה) לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006, וכן את סעיף 5ג לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008. 

התקנות נועדו ליצור מנגנון שמעודד יזמים לקדם פרויקטים באופן אפקטיבי או לחלופין לפנות את מקומם ליזמים אחרים, ולהגן על בעלי דירות מפני יזמים לא אפקטיביים, תוך יצירת מדרג הוגן של תשלומים ליזם במקרים של סיום התקשרות, המשקף את מידת השקעתו בפרויקט.

עיקרי התקנות

1. תשלום ליזם בשל ביטול עסקה:
   • גובה התשלום נקבע לפי סוג העסקה, עילת הביטול והתנאים המפורטים בתוספת.
   • במקרה של ביטול בשל יותר מעילה אחת, התשלום יקבע לפי הסכום הנמוך מבין הסכומים המיוחסים לכל אחת מהעילות.
   • במתחם במסלול רשויות שהוכרז לפני חתימת עסקה ראשונה, היזם זכאי למחצית הסכום הנקוב בתוספת.
2. תנאי לתשלום:
   • אם נרשמה הערת אזהרה לטובת היזם, התשלום מותנה במחיקתה.
3. מיסוי והצמדה:
   • לסכומים בתוספת יתווסף מע"מ, והם יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן מיום תחילת התקנות ועד מועד התשלום בפועל.
4. תחולה:
   • התקנות חלות גם על עסקאות שבוטלו לפני יום תחילת התקנות, ובלבד שטרם שולם תשלום ליזם בשל הביטול.

טבלת התשלומים העיקריים (התשלום הינו בעד כל דירה שהעסקה לגביה בוטלה):  

עסקת פינוי ובינוי:

• אין תשלום: כשהיזם התקשר עם בעלים של דירה אחת בלבד או פחות מחמישית מהדירות בבית שבו עד 34 דירות או פחות משבעה בעלי דירות בבית שבו מעל 34 דירות. 
• 5,000 ₪: כשהיזם לא התקשר עם בעלים של לפחות מחצית מהדירות בבית המשותף. 
• 7,000 ₪: כשהיזם לא התקשר עם בעלים של שלוש חמישיות מהדירות בבית המשותף או שני שלישים לפחות מהדירות כאמור. 
• 10,000 ₪: כשהיזם לא הגיש תוכנית מפורטת לפינוי ובינוי.

עסקה לפי תוכנית החיזוק (תמ"א 38):

• אין תשלום: כשהיזם התקשר עם בעלים של דירה אחת בלבד בבית שבו 3 דירות או יותר או כשהיזם התקשר עם פחות משליש מהדירות בבית שבו עד 20 דירות או פחות משבע דירות בבית שבו מעל 20 דירות.
• 500 ₪: כשהיזם לא התקשר עם בעלים של לפחות מחצית מהדירות.
• 700 ₪: כשהיזם לא התקשר עם בעלי הדירות בשיעור הנדרש לפי חוק החיזוק או עם בעלי דירות המהווים רוב לצורך פנייה למפקח להליכי סרבן. 
• 1,800 ₪: כשלא נקלטה בקשה להיתר בנייה במוסד התכנון המוסמך.

אנו צופים שהתקנות יבהירו את המצב ויקנו וודאות לבעלי דירות המבקשים להשתחרר מהתקשרות עם יזמים שאינם מקדמים פרויקטים כנדרש, לרבות באמצעות תשלומים שיתבצעו על ידי היזמים חדשים שיבקשו להיכנס לנעלי קודמיהם. 

הסכם פשרה לביטול עסקה או מכר חוזר?

בשנת 2013 רכשה חברה מחצית מזכויותיהן של שתי חברות בנכס מסחרי. על פי ההסכם בין הצדדים, נקבע כי לרוכשת זכות להשלמת תשואה תקופתית וכן נקבע מנגנון התאמת תמורה במקרה של ירידת שווי הנכס.

כעבור מספר שנים טענו המוכרות כי ישנה ירידה ברווחיות הנכס עקב ניהול כושל של הרוכשת. מאידך טענה הרוכשת כי לא שולמו לה הסכומים המגיעים לה על פי מנגנון התאמת התמורה הקבוע בהסכם.

לאור המחלוקות בין הצדדים נחתם בשנת 2020 הסכם פשרה במסגרתו נקבע כי הסכם הרכישה יבוטל. על פי ההסכם היתה הרוכשת זכאית להשבה של סכום השווה למחצית שוויו של הנכס, המוערך בסך של  67,000,000 ₪ וכן לפיצוי חד פעמי בסך 53,000,000 ₪ כנגד ויתור הדדי של הצדדים על טענותיהם. 

הסכם הפשרה דווח על ידי הצדדים כביטול של העסקה המקורית, אולם מנהל מיסוי מקרקעין סיווג את הסכם הביטול כעסקה חדשה ונפרדת (מכר חוזר) החייבת במס רכישה על כל רכיבי התשלום הכלולים בהסכם הביטול (כולל הפיצוי). על החלטה זו הגישו המוכרות ערר.

בערר התקבלה עמדתו העקרונית של מנהל מיסוי מקרקעין ונפסק כי הסכם הביטול לא מהווה ביטול מכר בהתאם לסעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). ההחלטה התבססה על כך שהרוכשת קיבלה חזקה בנכס, נרשמה כבעלים ואף הפיקה הכנסות מהנכס בהתאם להסכם הרכישה שיושם בפועל במשך שנים. כמו כן, מנגנוני הבטחת התשואה אשר נקבעו בהסכם המכר הופעלו, והמוכרות שילמו תשלומי השלמה על פיהם. על פי ההחלטה, ביטול הסכם הרכישה לא נבע מגילוי נסיבות חדשות אודות הנכס או העסקה, אלא מאי כדאיות כלכלית שהתגלתה במשך הזמן, אשר בגינה נבע הרצון להיחלץ ממנגנון ההתחייבויות המקורי. לפיכך, הסכם הביטול לא מבטל את העסקה המקורית אלא יוצר עסקה חדשה החייבת במס רכישה.

עם זאת, התקבלה עמדת המוכרות בנוגע לשווי המכירה בהסכם הביטול, ונפסק כי  סכום הפיצוי בסך 53,000,000 ₪ לא ייחשב כחלק מהתמורה שבגינה יש לשלם מס רכישה. 

החלטה זו מחזקת את רוח הפסיקה העדכנית לפיה מימוש סעיף 102 לחוק יתאפשר רק במקרים בהם יוכח כי מדובר בביטול אותנטי של העסקה, ומדגישה את החשיבות בתכנון מס נכון מבעוד מועד, הן בעת כריתת הסכמים והן בעת ביטולם.

ו"ע 52728-11-21 קניון הצפון נהריה נכסים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה

פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות וידידי המשרד ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.