נכתב על ידי עוה״ד עדי ויצמן, בועז פינברג ועידן ארנון
ב-2 באפריל 2025, חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי המכריז על מצב חירום לאומי בשל "איום חריג ויוצא דופן לביטחון הלאומי ולכלכלת ארצות הברית", הנובע מחוסר הדדיות ביחסי הסחר הבינלאומיים, המתבטא בפערים בשיעורי המכס ובחסמי סחר לא-מכסיים, ובגירעון סחר מתמשך. מהזווית הישראלית מדובר בצו בעל חשיבות רבה, באשר ארצות הברית היא שותפת הסחר המשמעותית ביותר של ישראל.
לפי הצו, ארצות הברית מטילה שיעורי מכס נמוכים על ייבוא סחורות ומוצרים אליה, בהשוואה לאלה המוטלים על ייצוא מארצות הברית למדינות אחרות. הצו מציין כי חוסר איזון זה הוביל לגירעון סחר אמריקאי מתמשך, שהגיע ל-1.2 טריליון דולר ב-2024, ולפגיעה בתעשייה המקומית ובביטחון הלאומי של ארצות הברית.
הצו מטיל מכסי ייבוא על מוצרים המיובאים לארצות הברית ממדינות רבות, כולל ישראל, שמטרתם לאזן את גרעון הסחר של ארצות הברית מול העולם. להלן עיקרי הצו והשלכותיו האפשריות עבור התעשייה והייצוא הישראלים.
מבנה המכסים החדשים
מס ייבוא אחיד: החל מה-5 באפריל 2025 מוחל שיעור מכס כללי של 10% על כלל הסחורות והמוצרים המיובאים לארצות הברית. מכס זה יחול על כל המדינות, ויתווסף למכסים הקיימים.
מכסי ייבוא ייחודיים (המכונים בצו "Reciprocal Tariffs״, מכסים הדדיים): החל מה-9 באפריל 2025, יוטלו מכסים בשיעורים משתנים על מדינות מסוימות, כולל ישראל, אשר זוהו כבעלות גירעון סחר גבוה עם ארצות הברית או ככאלה המטילות מגבלות על ייבוא מארצות הברית.
בין היתר, הוטלו מכסים אלה על מדינות האיחוד האירופי (20%), סין (54%), יפן (24%) הודו (26%) ועוד. על ייבוא סחורות מישראל יחול מכס של 17%, אשר למרות שהוא נמוך יחסית בהשוואה לרבות מהמדינות, הוא גבוה מהמכס הבסיסי בשיעור 10% שיוטל על מדינות רבות אחרות.
החרגות מהמכסים החדשים
לעת עתה, נוגע הצו הנשיאותי לייבוא סחורות ומוצרים לארצות הברית, ולא לאספקת שירותים. הצו אף מחריג מספר קטגוריות של מוצרים מתחולת המכסים החדשים. מדובר בהחרגות שעשויות להשתנות בהמשך, ויש לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא.
בין המוצרים המוחרגים: מוצרים הכפופים לסעיף 50 USC 1702 (הנוגע לסמכויות חירום כלכליות בינלאומיות); מוצרי פלדה, אלומיניום וחלקי רכב; מוצרי נחושת, תרופות, מוליכים למחצה (Semiconductors) ומוצרי עץ; מוצרים שעשויים להיות כפופים בעתיד למכסים לפי סעיף 232 האמור; מוצרי אנרגיה ומינרלים מסוימים שאינם זמינים בארצות הברית.
החרגות המוצרים מוגדרות לפי קודי מכס, וישנה חשיבות לבחינה קפדנית של סיווג המוצר כדי לקבוע אם הוא נכלל בהחרגות.[1]
פתחים אפשריים להפחתת המכסים
הצו הנשיאותי מאפשר למדינות לנהל משא ומתן עם ארצות הברית להפחתת המכסים. הצו מציין במפורש כי אם מדינה תנקוט "צעדים משמעותיים לתיקון הסדרי סחר לא הדדיים ותתיישר באופן מספק עם ארצות הברית בנושאי כלכלה וביטחון לאומי", יתכן כי הנשיא יפחית את המכסים שהוטלו עליה.
בהקשר זה, כידוע, ערב הכרזתו של הנשיא טראמפ הודיעה ישראל על ביטול גורף של המכסים על סחורות המיובאות מארצות הברית, אם כי מדובר בצעד הצהרתי בעיקרו, שכן הרוב המכריע של סחורות מארצות הברית אינו כפוף למכסים מכוח ההסכם לאזור סחר חופשי בין ישראל לארצות הברית.[2] כן פורסם כי ישראל תנקוט צעדים נוספים, ובין היתר הסרת חסמי סחר לא מכסיים, כגון הרחבת הרפורמה בייבוא גם לארצות הברית, כך שיוסרו חסמי תקינה על מוצרים שעומדים בתקינה אמריקאית.
ההשפעה על מגזר ההיי-טק הישראלי, המתמקד בשירותים כמו אבטחת סייבר, ענן, ומחקר ופיתוח, אינה עשויה מקשה אחת. לכאורה, חברות ישראליות אשר אינן משלבות ייבוא פיזי של מוצרים לארה"ב, אינן צפויות להיפגע ישירות מהמכסים בשלב זה, שכן הצו מתמקד, כאמור, במוצרים וסחורות ולא בשירותים. עם זאת, עולה השאלה, האם הצו הנשיאותי יחול גם על ייבוא נכסים בלתי מוחשיים, או על מתן רישיונות שימוש בקניין רוחני. אמנם הצו אינו מתייחס במפורש להטלת מכסים על ייבוא נכסים בלתי מוחשיים, אבל יש הטוענים, כי ייתכן שפרשנות עתידית של הצו תרחיב את יישומו גם על ייבוא נכסים בלתי מוחשיים, ואף על רישיונות שימוש בקניין רוחני, בטענה שהדבר נועד להגן על המשק האמריקאי. במקרה כזה, תהיה חשיבות יתרה לבדיקת סיווג הפעילות המתבצעת – במיוחד כך הם פני הדברים כאשר פעילות מסוימת נחשבת למכירה של נכס בלתי מוחשי, בעוד שבפועל מדובר במתן שירות. האבחנה בין השניים אינה פשוטה, ובארה"ב קיימים כללים מנחים שפורסמו על ידי רשות המיסים האמריקאית, אשר מסייעים באבחנה בין השניים, ואנו ממליצים להיוועץ לצורך כך בגורם מקצועי.
סיכום והמלצות
הטלת המכסים החדשים מהווה שינוי משמעותי בסביבת הסחר הבינלאומית ומחייבת היערכות מתאימה של התעשייה הישראלית. אנו ממליצים ללקוחותינו לבצע ניתוח של השפעת המכסים על מוצריהם, להתייעץ עם מומחים לגבי אסטרטגיות ספציפיות להתמודדות עם המצב החדש, ולעקוב אחר התפתחויות הצפויות. מחלקות הרגולציה והמיסוי של משרדנו עומדות לרשותכם לכל שאלה או צורך בייעוץ מקצועי בנושא זה.
[1] ראו נספח המוצרים המוחרגים, נכון למועד פרסום עדכון זה, בכתובת: https://www.whitehouse.gov/wp-content/uploads/2025/04/Annex-II.pdf
[2] נציין, עם זאת, כי בניגוד לארה"ב, ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, מטילה מע"מ על יבוא טובין, אשר כולל נכסים מוחשיים ונכסים בלתי מוחשיים, וזאת על טובין שערכם עולה על 75$. בהקשר זה נציין, כי ככל שהיבואן הינו עוסק, אשר עושה עסקאות חייבות במע"מ, הוא רשאי לקזז את מע"מ התשומות הכלול בייבוא. לא כך הם פני הדברים כאשר הייבוא מבוצע על ידי מלכ"רים, מוסדות כספיים ויחידים, שאינם עוסקים, אם כי ברור כי עיקר פעילות הייבוא מתבצעת בידי עוסקים אשר רשאים לקזז את מע"מ התשומות בייבוא.
פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות וידידי המשרד ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
