בתחילת חודש נובמבר 2021 התקיימה ועידת האקלים בגלזגו, סקוטלנד. מדובר בציון דרך היסטורי במאבק של האנושות במשבר האקלים, אשר כל העולם, ובפרט הדור הצעיר, נשא אליו את עיניו ותלה בו תקוות לעתיד טוב יותר, שינצח את התחזיות העגומות לעשורים הבאים.
בהתאם למעמדה הבינלאומי של הוועידה, הוזמנו אליה מומחים ובכירים מכל העולם, שהגיעו להשתתף בה ולקחת חלק פעיל בהיסטוריה. המשלחת הישראלית המכובדת לוועידה מנתה למעלה מ-130 חברים, באופן לא פרופורציונאלי לגודלה של ישראל ביחס למדינות אחרות.
הנציגה הנשית הבכירה במשלחת הישראלית הייתה שרת האנרגיה קארין אלהרר, אשר בין היתר, מתניידת בכיסא גלגלים.
בהתאם לאמנה הבינלאומית לזכויות של אנשים עם מוגבלויות (Convention on the Rights of Persons with Disabilities), היה המתחם בו התקיים הכנס נגיש לחלוטין כשלעצמו – החל מרוחב המעברים, דרך רמפות לגישור על הפרשי מפלסים, מעליות, תאי שירותים נגישים, אולמות הרצאה נגישים, ועוד.
ובכל זאת, השרה אלהרר לא יכולה הייתה להתרשם מכל המאמצים שנעשו להנגשת מתחם הכנס, כי לא היה ביכולתה להגיע אליו. הכניסה למתחם נעשתה אך ורק באמצעות שאטלים, שלא היה נגישים.
אחד מעקרונות היסוד של דיני הנגישות הוא עקרון הרציפות. לפי עקרון זה, על מנת לאפשר נגישות אמיתית למתחם או לשירות, יש לבחון את החוויה בכללותה ולוודא כי בכל שלב ושלב יש הנגשה. משמעות עקרון הרציפות היא כי די שפרט אחד מתוך החוויה לא יהיה נגיש, בכדי להפוך את החוויה כולה ללא נגישה. כך היה גם במקרה של ועידת האקלים.
כך מוגדר העקרון על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות:
"הנגשה של מקום ציבורי צריכה לכלול את כל הדרך אותה עושה אדם המבקש לקבל שירות באותו מקום. דרך זו כוללת את דרכי ההגעה למקום (למשל מהחניה או מהרחוב), ומשם לכניסה, למבואה, לעמדת מודיעין, למעברים בין קומות, לעמדות השירות וכן הלאה. עמידה בעקרון הרציפות באה למנוע מצב בו ייווצרו "איי נגישות" אשר אדם עם מוגבלות אינו יכול להתנהל בחופשיות ביניהם."
כלומר – לא די בכך שמבנה יהיה נגיש, ויש לתכנן גם את דרכי ההגעה אליו – קווי תחבורה ציבורית נגישים; רמפה שתאפשר שימוש בכיסאות גלגלים; מושבים נגישים; אדם שמוריד את הרמפה ומאפשר עלייה לכלי הרכב; תחנות תחבורה ציבורית נגישות שמאפשרות המתנה; נגישות הרחוב – מדרכה רחבה דייה, רמפות שמגשרות על מפלסי הרחוב, וחניית נכים קרובה למבנה; לדוגמה.
חלק חשוב בעקרון הרציפות הוא פרסום והנגשת המידע אודות דרכי הגעה נגישות, בעיקר בנסיבות בהן לא ניתן, מבחינה אובייקטיבית, לספק את החוויה הנגישה המלאה.
כך למשל, נוכח ההחלטה לאפשר הגעה לוועידה באמצעות שאטלים בלבד, ניתן היה לפרסם למשתתפי הכנס את המידע מראש, כולל כתובת לפניות לצורך הסדרי הנגשה פרטניים במקרים מיוחדים. הנגשת המידע ופרסומו מאפשרים לאדם הצורך את השירות להיערך בהתאם ולהיות מודע לחלופות הקיימות ולדרכי הנגשה פרטנית, באופן אשר יעניק לו את עקרון הרציפות ויחסוך ממנו עוגמת נפש של מניעת השתתפותו בפעילויות עקב היעדר היערכות מתאימה.
עקרון הרציפות שזור בחקיקה הישראלית במסגרת סדרה של חוקים ותקנות בעניין הנגשת מבנים, שירותים, תחבורה ציבורית ועוד. יישום מכלול ההוראות הקיימות על ידי הגורמים הרלוונטיים, כל אחד בתחומו, אמור לתת מענה שלם לצורך ברציפות.
כמו בניהול משבר האקלים, כך גם בדיני נגישות – יש לתכלל את כל ההיבטים והמשתנים המשפיעים על הסיטואציה והטיפול בה, ולתכנן בקפידה את מכלול הסדרי הנגישות הנדרשים על מנת לאפשר נגישות מלאה לאנשים עם מוגבלויות – בין אם מדובר בביצוע התאמות הנדסיות במבנה עצמו, בפרסום ויידוע הציבור אודות חלופות נגישות ונותני שירותים רלוונטיים שיוכלו לסייע, או בהנגשת דרכי ההגעה והתחבורה.
גם שבריר בלתי מונגש אחד ממכלול מונגש שלם, עלול למנוע מאנשים עם מוגבלות גישה אל המכלול כולו, כמו במקרה זה של גלזגו. בנימה אופטימית נזכיר שגם שם למדו מהטעות, ולאחר היערכות מתאימה הגיעה השרה אלהרר אל הכנס.
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושאים המפורטים, ניתן לפנות לעו"ד רון צין ולעו"ד סיון רוזנבלט ממחלקת תכנון ובניה, תשתיות וסביבה במשרדנו.
