מזה שנים נחשבים הליכי רישוי העסקים בארץ למסורבלים במיוחד. זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק ארוך מאד, ובמקרים רבים מתייאשים בעלי עסקים פוטנציאליים מן הבירוקרטיה ומחליטים שלא לפתוח עסק כלל.
בשנים האחרונות נערכת בישראל רפורמה נרחבת בחוק רישוי עסקים בניסיון להקל על בעלי העסקים הלכודים ברשת הביורוקרטית, ובתוך כך גם להביא להורדת יוקר המחיה.
חוק רישוי עסקים חוקק בשנת 1968 וכולל שורה של הוראות בעניין תהליך רישוי עסק, סוגי רישיונות ואישורים, סמכויות לעניין מתן הרישיון, פיקוח ואכיפה, יחס לדיני התכנון ובניה, נגישות ועוד.
מכח החוק נקבעו תקנות בנושאים שונים, וכן צו מיוחד שבו מפורטים סוגי העסקים הטעונים רישוי, האישורים הנדרשים לצורך קבלת רישיון (כמו אישורי כיבוי אש, משטרת ישראל, ומשרד הבריאות) ותקופותיהם של רישיונות.[1]
השינוי המשמעותי האחרון בתחום נערך בשנת 2018 עת אישרה הכנסת את תיקון 34 לחוק רישוי עסקים. התיקון קבע "רישוי עסקים דיפרנציאלי" – מסלולי רישוי המותאמים לרמת המורכבות של העסק (כך שפתיחת עסקים פשוטים התאפשרה על סמך תצהיר של בעל העסק). לצד זאת קוצר משך הטיפול בבקשה לרישיון, ונקבעו גם לוחות זמנים המחייבים את נותני האישור.
ביום 26 באפריל 2022 פורסם להערות הציבור צו רישוי עסקים חדש, אשר יחליף את הצו הקיים
בצו החדש מוצעים שינויים והקלות בנוגע לעסקים בתחום הייבוא, ייצור המזון והפנאי. מוצעת גם הארכת תוקף רישיונות של עסקים מסוימים, ביטול הצורך באישורים שונים, ועוד.
לדברי משרד הפנים, הצו החדש ישפיע על כ-44,000 עסקים, המהווים שליש מהעסקים בעלי רישיון-עסק במדינה. להלן נסקור את השינויים המרכזיים המוצעים בו.
- תחום הייבוא: עסקים רבים, בהם יבואני מזון, תמרוקים ותכשירים רפואיים, טעונים רישיון יבואן בנוסף על רישיון עסק. במסגרת הצו החדש יבוטל כליל הצורך ברישיון עסק עבור עסקים אלו. לפי משרד הפנים, יביא תיקון זה לחיסכון של 40,000 ₪ לכל עסק.
- תחום ייצור המזון: שינוי זהה יבוצע בתחום ייצור המזון שבהיקף נמוך.[2] יצרני מזון "קטנים" כגון מאפיות, קולי גרעינים, יקבים, ויצרני שוקולד הפועלים מכוח רישיון יצרן, לא יידרשו לרישיון עסק. לפי משרד הפנים, יבוא תיקון לחיסכון של 45,000 ש"ח לכל עסק.
- תחום ההסעדה והפנאי: כיום, פיצרייה המגישה בירה, למשל, נדרשת לאישור משטרת ישראל להגשת משקאות משכרים. לפי הצו החדש, מסעדות ובתי קפה המגישים משקאות משכרים לא יידרשו עוד לאישור משטרה.[3]
- ביטול הצורך ברישיון עסק גם לפנצ'ריות, עסקים להובלת רכבים, ועסקים בקניונים קטנים.
- יוארך בחמש שנים רישיון העסק של קניונים, פאבים, בתי אבות, בריכות שחיה, פארק מים, מקוואות, משחקיות, מועדוני לילה, חנויות אטליז, ירידי מזון, מלונות, שירותי גרירת רכבים ועסקי בלדרות.
אנו סבורים כי הרפורמה המוצעת היא מהלך חיובי ויעיל שיביא להפחתת רגולציה לעסקים רבים. עם זאת, נדרשים עדיין שינויים משמעותיים יותר כדי לייעל את הרגולציה בכללותה. אולי אף הגיע הזמן לחשוב על שינוי חקיקה נרחב יותר על מנת שעסקים במדינת ישראל יוכלו לקבל רישיון עסק בזמן ובעלות סבירים.
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושאים המפורטים, ניתן לפנות לעו"ד רון צין ולעו"ד רן דרוק ממחלקת תכנון ובניה, תשתיות וסביבה במשרדנו.
[1] צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013.
[2] ייצור, עיבוד ואריזה של מזון ומרכיביו, כולל משקאות וחומרי גלם – מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טון ליום; מחומרי גלם מן הצומח ביכולת ייצור שאינה עולה על 50 טון ליום.
[3] זאת אף לגבי מסעדות ובתי קפה המיועדים ל-200 איש ויותר.
