בהמשך לפרסומינו הקודמים בנושא,[1] ביום 22 במאי 2023, אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 ("החוק"), אשר נחקק במסגרת הצעת "חוק ההסדרים" לשנות התקציב 2023 ו-2024.
חוק זה מהווה מהפיכה של ממש בתחום התשלומים בישראל, והוא כולל, בין היתר: הטלת חובת רישוי על גופים העוסקים במתן "שירותי תשלום" (ניהול חשבון תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של פעולות תשלום ומתן שירותי ייזום מתקדם) תחת פיקוחה של רשות ניירות ערך; הסמכת רשות ניירות ערך לתת רישיון לנותן שירות זר, גם אם לא מתקיימים בו חלק מהתנאים למתן רישיון הקבועים בהצעת החוק, וזאת על סמך רישיון קיים; והטלת חובת קישוריות בין נותני שירותי P2P שיוגדרו כ-"בעלי היקף פעילות רחב".
במסגרת הליך החקיקה ודיוני וועדת המיזמים של הכנסת בהצעת החוק, נערכו בחוק מספר תיקונים (ביחס להצעת החוק אליה התייחס מזכרנו הקודם), וביניהם:
- ביטול המגבלה על מתן ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום: בשונה מהצעת החוק המקורית, ובניגוד לעמדת בנק ישראל בנושא, החוק שאושר קובע כי לחברת תשלומים יותר לתת ללקוחותיה ריבית או הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, בכפוף להחזקת כלל כספי הלקוחות ב"חשבון ייעודי" שיוחזק אצל "גוף מנהל" (כהגדרת מונחים אלה בחוק), ולעמידתן של חברות התשלומים בתנאים נוספים אשר יקבע שר האוצר בתקנות.
- דחיית מועד תחילת החוק ביחס למנפיקי כרטיסי תווים או מתנה: החוק דוחה בשנתיים (שייספרו ממועד כניסתו לתוקף, שנה לאחר מועד פרסומו), את החלת הוראותיו על גופים המנפיקים אמצעי תשלום כגון תווי שי וכרטיסי מתנה, אשר עומדים בתנאי תקנות הפטור מחוק שירותי תשלום, ובכללם היותם אמצעי תשלום שלפי תנאי החוזה שלהם (הקובע את תנאי השימוש בהם) אינם מיועדים לשימוש של משלם מסוים; שהסכום המרבי שניתן לצבור בהם הוא 1,500 ש"ח והם אינם ניתנים לטעינה חוזרת; ושהחיוב בהם הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה.[2]
אישור חוק זה מהווה שינוי מהותי בתחום התשלומים בישראל, וידרוש תהליך משמעותי של היערכות והטמעה הן בקרב הגופים המאוסדרים, והן בקרב הגופים המאסדרים.
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא, ניתן לפנות לעו"ד אביעד לחמנוביץ', עו"ד גיא פוקס או עו"ד דניאל צורי ממחלקת הבנקאות במשרדנו.
