ע"מ (מחוזי מרכז) 59924-03-22 קיו סייבר טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה כפר סבא
(נבו 28.7.2026)
מה קרה?
ביום 28 ביולי 2026 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קיו סייבר טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה כפר סבא, אשר עסק בגבולות הלגיטימיות של מבני רכישה ממונפים ובהחלת סעיף 86 לפקודת מס הכנסה על מבנה שבו חברה ישראלית (קיו סייבר, המערערת) שימשה כחברת החזקה לרכישת חברה ישראלית אחרת.
במוקד פסק הדין עמדה עסקה שבמסגרתה קרן השקעות זרה רכשה, באמצעות חברה תושבת לוקסמבורג, חברה ישראלית בתחום הסייבר בשם NSO. לצורך הרכישה שולבה במבנה גם חברה ישראלית בשם קיו סייבר טכנולוגיות, אשר הייתה חברת מדף ללא פעילות, והיא זו שביצעה את הרכישה של NSO באמצעות הלוואה מהחברה האם, תושבת לוקסמבורג. בהמשך, נפרעו הלוואות אלה מתוך כספים שמקורם בחלוקות דיבידנדים ונטילת הלוואות מהחברה הנרכשת (NSO).
פקיד השומה טען כי רצף הפעולות האמור נועד, בעיקרו, לאפשר הוצאת רווחים מישראל לחו"ל ללא תשלום מס על דיבידנדים החל על חלוקה לחברה תושבת חוץ, ולכן מדובר בעסקה מלאכותית. בית המשפט קיבל עמדה זו ודחה את הערעור, תוך ביטול קנס אי-ניכוי מס במקור שהושת על החברה.
למי זה רלוונטי?
פסק הדין רלוונטי במיוחד לקרנות השקעה, קבוצות רב-לאומיות, רוכשים אסטרטגיים, יועצי מס ומייצגים המלווים רכישות של חברות ישראליות, ובפרט עסקאות ממונפות שבהן נעשה שימוש בחברת החזקה ישראלית בין החברה הישראלית הנרכשת לבין חברת אם זרה.
הסוגיה שהתעוררה בפסק הדין
הסוגיה המרכזית שנבחנה הייתה האם ניתן לראות במבנה שבו חברה ישראלית מקבלת דיבידנד מחברה בת ישראלית – בפטור ממס בין-חברתי – ולאחר מכן מעבירה את אותם כספים לחברת האם הזרה כהחזר הלוואה, כמבנה לגיטימי; או שמא, בנסיבות המתאימות, מדובר במבנה שמטרתו העיקרית היא עקיפת השלב השני של המיסוי הדו-שלבי החל על חלוקת רווחים לבעל מניות.
בית המשפט הדגיש כי עצם השימוש במינוף אינו פסול, וכי רכישת חברה באמצעות חוב היא דרך מקובלת בעולם העסקי. עם זאת, השאלה המכרעת היא מדוע נבחר המבנה הספציפי שבו הרכישה בוצעה באמצעות חברה ישראלית נעדרת פעילות ממשית במועד הרכישה, ולא באמצעות חברה זרה.
עיקרי קביעותיו של בית המשפט
בית המשפט חזר על ההלכה שלפיה לנישום עומדת הזכות לתכנן את צעדיו הכלכליים בדרך שתביא לתוצאת מס מיטבית, אך זכות זו מוגבלת מקום שבו מדובר בעסקה מלאכותית שמטרתה הפחתת מס בלתי נאותה.
בהקשר זה הודגש כי בחינת המלאכותיות נעשית על בסיס מכלול הפעולות והנסיבות, ולא על יסוד בחינה מבודדת של כל צעד בנפרד. לכן, יש לבחון את כל שרשרת הפעולות – השימוש בקיו סייבר, רכישת המניות, מימון הרכישה, ואופן פירעון ההלוואות – כמקשה אחת.
לגישת בית המשפט, פקיד השומה עמד בנטל הראשוני להראות כי המבנה הנדון הניב חיסכון מס ברור: אילו רווחי החברה הישראלית היו מחולקים ישירות לחברה הזרה, היה חל מס על חלוקת הדיבידנד בשיעור של 10% לפי אמנת המס בין ישראל ללוקסמבורג; ואילו באמצעות החברה הישראלית הביניים, ניתן היה להעבירם כהחזר הלוואה, מבלי לשלם את אותו מס.
משכך, עבר הנטל אל המערערת להוכיח כי לאופן הרכישה היה טעם מסחרי יסודי, שאינו הפחתת המס. בית המשפט קבע כי נטל זה לא הורם.
בין היתר, בית המשפט נתן משקל לנסיבות הבאות:
- במועד הרכישה, המערערת ששולבה במבנה הייתה חברת מדף, ללא עובדים, ללא פעילות ממשית וללא חשבון בנק.
- המערערת לא הציגה ראיות מזמן אמת ביחס לשיקולים שהובילו לשילובה של החברה הישראלית במבנה.
- פקיד השומה העלה ספק ממשי, בהתבסס על דו"חותיה הכספיים של המערערת, האם המערערת היא זאת שאכן רכשה את NSO, או שמא העברת מניות NSO לידי המערערת בוצעה בדיעבד, לאחר שנחתם כבר הסכם לרכישה ישירה של NSO על ידי החברה הלוקסמבורגית, באופן שעשוי להצביע על היעדר טעם מסחרי ממשי למבנה הרכישה.
- גורמים מרכזיים מטעם קרן ההשקעות, שהיו יכולים להעיד על הרציונל העסקי בזמן אמת, לא הובאו לעדות.
- הטעמים המסחריים שהועלו – ובהם כוונה לרכז פעילות שיווק, הפצה ואיתור השקעות נוספות בישראל ושיקולים הקשורים לרגולציה על ייצוא בטחוני – לא גובו בראיות מספקות המלמדות כי אלה אכן עמדו בבסיס עיצוב המבנה מלכתחילה.
בית המשפט הוסיף כי גם אם בשנים שלאחר הרכישה אכן התפתחה במערערת פעילות ממשית, אין בכך כשלעצמו כדי להוכיח כי בעת עיצוב העסקה עמד ביסוד שילובה טעם מסחרי יסודי. בהיעדר ראיות מספקות בזמן אמת, לא היה בהתפתחות המאוחרת כדי לשלול את המסקנה כי מלכתחילה מדובר היה במבנה שנועד בעיקר להשגת יתרון מס.
תוצאת פסק הדין
בית המשפט קבע כי מדובר בעסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה, ולכן יש להתעלם מיתרון המס שביקש המבנה להשיג. המשמעות היא כי התשלומים שהועברו לחברת האם הזרה ימוסו כדיבידנד החייב במס, ולא כהחזר הלוואה.
עם זאת, בית המשפט ביטל את קנס אי-ניכוי המס במקור, בקובעו כי אף שעמדת המערערת נדחתה, אין מדובר בנסיבות המצדיקות קביעה של התנהלות מרמתית או כוזבת.
מה המשמעות המעשית?
פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לכך שגם מקום שבו כל אחד ממרכיבי המבנה כשלעצמו אפשרי משפטית ועסקית, השאלה שתיבחן היא מה היה הטעם היסודי לשילובם יחד במבנה שנבחר.
בפרט, פסק הדין מדגיש מספר נקודות פרקטיות:
- שימוש בחברת החזקה ישראלית במבנה רכישה של חברה ישראלית מחייב ביסוס עסקי ממשי ובר תיעוד.
- יש חשיבות גבוהה לקיומן של ראיות מזמן אמת – מסמכי הנהלה, מצגות, מזכרי החלטה, חוות דעת ותרשומות – המבהירים מדוע נבחר המבנה הספציפי.
- פעילות מהותית המתפתחת רק לאחר השלמת העסקה אינה בהכרח מספיקה, אם לא ניתן להראות כי היא הייתה חלק אינהרנטי מהתכנון המקורי.
- כאשר המבנה מביא בפועל להעברת רווחים מישראל לחו"ל ללא חבות במס על חלוקת דיבידנדים, צפויה בחינה מוגברת מצד רשות המיסים.
- קיומה של פרקטיקה עסקית מקובלת של רכישה ממונפת אינו מהווה, לבדו, מענה לטענה בדבר מלאכותיות.
כיצד אנו יכולים לסייע?
פסק הדין מחדד את הצורך בבחינה מוקדמת של מבני השקעה ורכישה, ובפרט של מבני החזקה ומימון חוצי גבולות, כבר בשלב התכנון. משרדנו מלווה עסקאות רכישה, השקעות בינלאומיות, מבני מימון והתנהלות מול רשות המיסים, וישמח לסייע בבחינת מבנים קיימים ומתוכננים, בהערכת סיכוני מס, בגיבוש תשתית תיעודית מתאימה ובליווי הליכים מול רשות המיסים.
פרסום זה מוגש כשירות כללי ללקוחות המשרד וידידיו ואינו תחליף לעצה משפטית פרטנית. איננו ממליצים לפעול על פי המידע המובא לעיל ללא קבלת עצה משפטית מגורמים מוסמכים, בהסתמך על העובדות והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
