אנו שמחים להפיץ את העדכון הרבעוני הראשון לשנת 2026 של מחלקת נדל"ן, תכנון ובנייה.
עדכון זה, כמספר עדכונים קודמים בעת האחרונה, מתפרסם בצל מלחמה. מטבע הדברים, המתקפות על העורף, ההכרזה על מצב חירום והמגבלות הנובעות מכך על המשק הישראלי משליכות במישרין על שוק הנדל"ן, הן בהיבט המיידי הנוגע להמשך קידום תהליכים המצויים בעיצומם תחת נסיבות אלה, והן בהיבט ארוך הטווח הנוגע לשיקום אזורים אשר למרבה הצער נפגעו כתוצאה מהמלחמה.
על כן, בראשית הגיליון נסקור את המענה שניתן עד כה על ידי הרשויות בכל הנוגע לסדרי עבודתן והמשך פעילותן במהלך המלחמה, בדגש על תכנון ובניה ומיסוי מקרקעין. מטבע הדברים, תמונת המצב דינמית ואנו נשוב ונעדכן ככל שתתבהר.
לאחר מכן נסקור את הצעת החוק "שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו-2025", אשר תכליתה לקדם במהירות וביעילות מתחמים ומבנים אשר ניזוקו כתוצאה מהמלחמה באמצעות מתווי התחדשות עירונית לצד גיבוש פתרונות חדשניים במישורי התכנון והבניה והקניין.
לצד התפתחויות אלה, נסקור גם מספר סוגיות וחידושים שקדמו לפרוץ המלחמה.
בתחום מיסוי מקרקעין, נסקור החלטה שהתקבלה על ידי ועדת הערר זה לא מכבר בנוגע להעברת מקרקעין לרשות מקומית, העתידה להשליך על סוגיית ההפרשות המבונות לצרכי ציבור המתבצעות במסגרת תכניות חדשות וכן על יחסי היזמים עם הרשויות המקומיות אשר בתחומן הם פועלים.
מכאן נעבור למספר סוגיות בתחום התכנון והבניה. ראשית, ראו נא סקירה של ההנחיה שניתנה לאחרונה על ידי מינהל התכנון למוסדות התכנון, המבקשת לשנות באופן משמעותי את האיזון הנוכחי בין השיקול הכלכלי (הנבחן במסגרת דוח שמאי הנערך על פי תקן 21 הידוע) לשיקול התכנוני בכל הנוגע לפרויקטים של התחדשות עירונית, תוך מתן הבכורה לשיקול התכנוני. הנחיה זו עשויה לשנות סדרי יסוד בכל הנוגע לפוטנציאל מיצוי הזכויות בפרויקטים של התחדשות עירונית.
עוד בתחום התכנון והבניה נסקור את תיקון 25 לתמ"א 1 (אסדרת מדיניות התכנון הארצית בתחום המלונאות) אשר יש בו כדי להיטיב באופן משמעותי עם בעלי קרקעות המיועדות למלונאות וכן להשפיע על פוטנציאל ההשבחה של קרקעות אלה, לאור קיומן של הוראות גמישות המאפשרות, בין היתר, לגרוע שטחים המיועדים למלונאות מקרקעות אלה וכן להוסיף לקרקעות אלה שטחי בניה בייעודים נוספים, לרבות מגורים.
לבסוף, נסקור את השינוי לחוק התכנון והבניה בכל הנוגע ל"בניין רב קומות" שגובהו אינו עולה על 42 מטרים, אשר יביא לכך שבניינים כגון אלה לא יחויבו עוד בשני גרמי מדרגות – שינוי שיקל באופן משמעותי על יזמים המקדמים בניינים אלה.
מלבד הסוגיות הנ"ל, נבקש להפנות את תשומת ליבכם לשני פרסומים נוספים שערכנו לאחרונה. ראשית, סקירה אודות נייר העמדה של רשות המסים מיום 19.3.2026, המבהיר באילו מקרים מוכרים יהיו רשאים לנצל "פטור מוריש" לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין ביחס ל"דירת תמורה" שהתקבלה במסגרת התחדשות עירונית חלף דירה אותה ירשו המוכרים.
שנית, מאמר שפרסמנו לקראת יישום תקנות הבטיחות החדשות בענף הבנייה. מדובר בשינוי מהותי של הסדרי הבטיחות בעולם הבניה, והמאמר רלוונטי לכלל העוסקים בתחום.
מאחלים לכם חג פסח שמח, שקט ובטוח,
ארנון, תדמור-לוי
שאגת הארי – עדכוני לוחות זמנים ביחס להליכים סטטוריים
עם פרוץ מבצע "שאגת הארי", השגרה בענף הנדל"ן, כבשאר מישורי הפעילות במדינה, שובשה נוכח המציאות הבטחונית ומגבלות פיקוד העורף. מטבע הדברים, הנסיבות החריגות הקשו על עמידה בלוחות הזמנים הסטטוטוריים במסגרת הליכים תכנוניים ומיסויים, וצמצמו את הזמן העומד לרשות יזמים, רשויות, בעלי זכויות ובעלי עניין אחרים להיערך ולהגיש כתבי טענות במועד.
ניכר במיוחד הקושי לעמוד במועדים הקבועים להגשת התנגדויות לתכניות (חודשיים מיום הפרסום המאוחר להפקדה בעיתונות, לפי סעיף 102 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ("החוק")); ובמועדים הקבועים להגשת עררים, מסמכים וכתבי טענות נוספים לוועדות הערר המחוזיות לתכנון ולבניה.
על רקע זה, ביום 2.3.2026 פורסמו הודעות מטעם ועדות הערר בכל אחד ממחוזות השיפוט, במסגרתן הוארכו המועדים להגשת עררים, כתבי תשובה ומסמכים אחרים, כך שהתקופה שתחילתה ביום 28.2.2026 וסיומה ביום 4.3.2026 לא תבוא במניין הימים, ללא צורך בהגשת בקשה להארכת מועד. כמו כן, ביום 11.3.2026 פורסמה הודעה מטעם ועדת הערר המחוזית במחוז תל אביב יפו בלבד, לפיה התקופה שלא תבוא במניין הימים תוארך עד ליום 8.3.2026.
מעבר לכך, לא התקבלו עד כה החלטות רוחביות נוספות של ועדות הערר המחוזיות, חרף ההארכות המתמשכות של מצב החירום במדינה והימשכות ההנחיות המגבילות שפורסמו על ידי פיקוד העורף.
בניגוד לאמור לעיל, בסוגיית מתן ארכות להגשת התנגדויות לתכניות לא התקבלו החלטות רוחביות כלל. לכל היותר, ניתנו ארכות פרטניות לתכניות ספציפיות. בתוך כך יצוין כי לפי הדין כיום, ממילא לא קיים מקור סמכות להארכת המועד להגשת התנגדויות לתכניות מעבר לשלושה חודשים, כך שלמעשה, ארכה בת חודש היא הארכה המקסימלית. יתרה מכך, בתכניות שביחס אליהן נקבע מלכתחילה פרק זמן של שלושה חודשים להגשת התנגדויות – לא ניתן לקבל ארכה כלל.
משמעות האמור לעיל היא כי בהליכי ערר נדרשים בעלי דין להגיש בקשות רבות ופרטניות בגין כל בקשה החורגת מהארכה הכללית כאמור לעיל (שמונה ימים במחוז תל אביב יפו וארבעה ימים ביתר המחוזות); ובהליכי התנגדות, הארכות שניתנו מראש מוגבלות – ועל פי רוב כמעט שלא ניתנו.
ברי כי תוצאות אלו אינן מיטביות, בלשון המעטה. בעוד שבעלי הדין נדרשים להתמודד עם השלכות המלחמה, המענה מטעם מוסדות התכנון עודנו חלקי, ואף אינו מתכתב עם ההסדרים הרוחביים שנקבעו במערכת המשפט בכללותה. כך למשל, הופעלו תקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ"א-1991 ("תקנות החירום"), במסגרתן הוקפאו מועדי הגשת כתבי טענות ומסמכים במערכת בתי המשפט וההוצאה לפועל, המוארכות כל עוד נמשך מצב החירום (נכון ליום זה, הוארכו בפעם האחרונה ביום 16.3.2026).
עם זאת, יצוין כי בימים אלו מקודם תיקון עקיף לחוק, במסגרת הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025. במסגרת נוסח הצעת החוק כפי שהובאה לדיון ביום 19.3.2026, מוצע כי בתקופה שבין 28.2.2026 ועד 31.5.2026 ("התקופה הקובעת"), יו"ר מוסד תכנון יהיה רשאי להאריך את התקופה להגשת התנגדויות, הערות, השגות או השמעת טענות, בתקופה אחת או יותר, שלא תעלה על התקופה הקובעת, אם סבר שיש לכך הצדקה בשל המצב הבטחוני המיוחד, ובלבד שביום 28.2.2026 טרם חלף המועד להגשת התנגדויות; וכן מוצתה הארכה המצויה בחוק כיום להארכת המועד להגשת ההתנגדויות.
רשות המסים (ובכלל זאת מיסוי מקרקעין) לא פרסמה, נכון ליום זה, החלטות גורפות למתן ארכות למועדים סטטוטוריים, למעט דחיית הטלת עיקולים וביצוע הליכי הוצאה לפועל עד ליום 12.4.2026 (להרחבה ראו חוזר אודות דחיית מועדי דיווח והקפאת הליכי גבייה של רשות המיסים שפרסמה מחלקת המיסים במשרדנו: מרווח נשימה לעסקים: רשות המסים מודיעה על דחיית מועדי דיווח והקפאת הליכי גבייה – Arnon, Tadmor-Levy).
עם זאת, בימים אלו מקודמת הצעת חוק להוראת שעה אשר תאריך את תקופת המכירה והרכישה למשפרי דיור בשלושה חודשים, מעבר ל-24 חודשים או 18 חודשים שמוקנים להם על פי חוק.
נשוב ונעדכן בכל התפתחות.
____
הצעת חוק "שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו-2025"
בימים אלה הממשלה מקדמת הצעת חוק שכותרתה "שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו-2025". ההצעה נועדה ליצור פתרונות מיידיים לשיקום מתחמי מגורים שנפגעו במסגרת המלחמה במתווים המוכרים של התחדשות עירונית, מתוך הבנה כי זו הדרך היעילה והמהירה ביותר לאפשר לתושבים לשוב אל סביבה בטוחה, מחודשת ומחוזקת, ובמקביל לתרום משמעותית להתחדשות המרחב העירוני במרכזי הערים שנפגעו.
על פי ההצעה, תוקם ועדה מקצועית ייעודית שתוסמך להכריז על שטח מסוים שנפגע במלחמה כ"אזור לשיקום והתחדשות", ולקדם תוכניות תחת מארג הוראות חריג (ברובו זמני) בתחומי התכנון, הרישוי והקניין.
ההכרזה תיעשה באמצעות צו שיוצא בתוך פרק זמן קצר של עד 45 ימים ממועד קרות הנזק, ותפרט בין היתר את תחום המתחם ואת הצפיפות המזערית המחייבת בבינוי החדש. תוקפו של הצו יהיה עד שלוש שנים ממועד הוצאתו, עם אפשרות להארכה.
במישור התכנוני ההצעה כוללת ריכוז והרחבה של סמכויות מוסדות התכנון, לצד קיצור משמעותי של הליכי התכנון. בין היתר, ניתנת עדיפות לוועדות המקומיות בהגשת תוכניות ובדיון בהן תוך הרחבת סמכויותיהן כך שתוכלנה, במקרים מסוימים, להפעיל סמכויות המקבילות לאלו של ועדות מחוזיות. בנוסף, בהצעת החוק מוצע כי תוכנית לשיקום והתחדשות תהווה "תוכנית מלאה להיתר", באופן המייתר את הצורך בתוכניות משלימות ומקצר את הדרך בצורה משמעותית להוצאת היתרי בנייה.
במישור הקנייני ההצעה כוללת חידוש משמעותי לפיו בעל דירה שלא ישתתף בפרויקט ההתחדשות יוכל למכור דירתו ליזם או למדינה תמורת "פיצוי כספי מיטיב", פרוצדורה המכונה "buy-out", בעוד דירתו של מי שיסרב לשתף פעולה עם ההתחדשות (לרבות במסגרת buy-out) – תופקע. כמו כן מוצע להחיל על בעלי דירה הבוחרים במתווה המכירה את הפטורים ממס רכישה ומס שבח המוקנים לבעלי דירה במסגרת פינוי בינוי, בתנאי שירכשו דירה חלופית תוך שנה ממועד המכירה, בתמורה שאינה פוחתת מ-75% מהסכום שהתקבל תמורת הדירה הישנה.
אין ספק כי מדובר בשינוי פרדיגמטי – מעבר מתכנון הדרגתי וממושך לתכנון מרוכז, מהיר ורב-מערכתי.
לצד יתרונות הייעול האמורים, ההסדר המוצע מעורר שאלות משפטיות ותכנוניות כבדות משקל – נקודת האיזון בין האצה תכנונית לבין שמירה על עקרונות תכנון ראויים ועל זכויות קניין של דיירים; היקף שיקול הדעת של מוסדות התכנון בהליכי חירום; מתן סמכויות רחבות לוועדות מקומיות שעלולות להיות במצב של ניגוד עניינים; ועוד.
הצעת החוק נדונה בימים אלה בוועדת הפנים של הכנסת לקראת הבאתה להצבעה שנייה ושלישית. אנו נמשיך לעקוב מקרוב אחר הדיונים בהצעת החוק ונעדכן בהתפתחויות ובמשמעויות החוק ככל והוא יאושר.
____
העברת מקרקעין לרשות מקומית – עסקה חייבת במס או הפקעה פטורה ממס?
ועדת הערר נדרשה להכריע בשאלה האם הקצאת זכויות במקרקעין לרשות מקומית אגב אישור תכנית מפורטת מהווה "הפקעה" לצורכי חוק מיסוי מקרקעין, באופן המזכה בפטור ממס רכישה או בהטבות מס, או שמא מדובר בעסקה רצונית החייבת במס.
במקרה הנדון, שופרסל יזמה תכנית שכללה הגדלה משמעותית של זכויות הבנייה (ללא הוראות בדבר איחוד וחלוקה), אשר במסגרתה הוקצו שטחים לצורכי ציבור לטובת עיריית רעננה. העברת הזכויות עוגנה בכתב התחייבות, והעירייה דיווחה על כתב ההתחייבות למיסוי מקרקעין וטענה כי מדובר בהפקעה, לרבות "הפקעה מהותית" ללא הליך פורמלי.
המנהל דחה את עמדת העירייה וקבע כי מדובר בעסקה החייבת במס, שכן מדובר בהעברה רצונית שאינה מקיימת יסוד כפייה. לצד זאת, המנהל החיל על המקרה את תקנה 8(א) לתקנות מיסוי מקרקעין, הקובעת מס רכישה מופחת בשיעור 0.5% לרשות מקומית.
העירייה הגישה ערר, אשר נדחה על ידי ועדת הערר ברוב דעות. ועדת הערר הבהירה כי יסוד הכפייה הוא תנאי יסודי להכרה בהפקעה ולהצדקת הטבות המס בגינה. במקרה זה, לאור העובדה ששופרסל יזמה את התכנית באופן רצוני, אין אפשרות לראות בהקניית הזכויות כהפקעה. עוד הודגש כי כאשר לא ננקטים הליכי הפקעה פורמליים, הנטל להוכחת ההפקעה הוא מוגבר. לבסוף, הובהר כי לא ניתן לראות בהקניית הזכויות העברה המתבצעת אגב איחוד וחלוקה, מכיוון שהתכנית לא כללה הוראות בדבר איחוד וחלוקה.
בהתאם לכך, נדחתה הטענה לתחולת סעיף 5 לחוק, הקובע כי הפקעה ללא תמורה אינה מהווה "מכירה" ואינה יוצרת אירוע מס. מאותה סיבה, נדחתה גם תחולת תקנה 27 לתקנות, המעניקה פטור ממס רכישה כאשר העסקה פטורה ממס שבח. מנגד, הוכרה תחולת תקנה 8(א) לתקנות בהתאם לבקשת העוררת (שיעור מס רכישה מופחת החל על רשות מקומית).
יש לשים לב כי מעבר להשלכות הנוגעות למיסוי מקרקעין, להחלטתה של ועדת הערר משמעות נוספת, והיא שמדובר על עסקה החייבת במס ערך מוסף. תוצאה זו מדגישה את החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי מתאים, הן בתחום התכנון והבניה והן בתחום המיסוי, עוד בשלב הניסוח של מסמכי התב"ע, בפרט כאשר הרשויות המקומיות נוטות להטיל את כלל העלויות הנובעות מההתקשרויות עמן (הן במסגרת הסכמי פיתוח והן במסגרת כתבי התחייבות כלעיל) על היזמים.
ו"ע 12989-06-23, עירית רעננה נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה.
____
סוגיית הרווח היזמי בתוכניות לפינוי-בינוי
מינהל התכנון נותן זריקת עידוד משמעותית ליזמים בפרויקטים לפינוי ובינוי, ועל הדרך "מעביר מסר" לשמאי הממשלתי.
כל פרויקט פינוי ובינוי מבוסס על היתכנות כלכלית, קרי, על שיעור הרווח של יזם הפרויקט. שיעור הרווח נגזר ממספר משתנים, שהעיקרי מביניהם הוא היחס בין מספר יחידות התמורה ליזם להיקף התמורות לבעלי הזכויות (המכונה לעיתים "מכפיל").
על מנת להבטיח היתכנותם של פרויקטים מהבחינה הכלכלית, בשנת 2012 אושר תקן שמאי מספר 21 שקבע את המתודולוגיה לחישוב הרווח היזמי בפרויקטים לפינוי ובינוי. השמאי הממשלתי, במסמך נפרד, קבע את שיעור הרווח היזמי המינימלי בפרויקטים אלו ברחבי הארץ.
אף שתקן 21 מעולם לא נועד להכתיב את התוצאה התכנונית, אלא להוות "חגורת ביטחון" כלכלית להיתכנותם של פרויקטים, הרי שבפועל במקרים רבים כך קרה, ומוסדות התכנון, בלחץ הרשויות המקומיות שביקשו למעט ככל הניתן בתוספת שימושי מגורים, השקיעו משאבים רבים בניסיון להתאים את התכנון לשיעור הרווח המינימלי שבתקן. ביקורת רבה נמתחה בעקבות זאת על תקן 21 ועל אופן היישום שלו, שלדעת רבים פגע בתכנון לא אחת.
בשנת 2022 עודכן שיעור הרווח המינימלי, ולאחרונה, בחודש דצמבר 2025, עודכן פעם נוספת. בעדכון האחרון סוקר השמאי הממשלתי באריכות את מורכבות התקופה, שיעורי המימון של פרויקטים ושאר קשיים וחסמים לביצוע פרויקטים שהתעוררו בשנים האחרונות, אך באופן מפתיע, שיעור הרווח המינימלי הועלה רק בתל אביב (מ-14% ל-16%), בעוד שבשאר חלקי הארץ נותר שיעור הרווח המינימלי כשהיה.
כעבור חודש בלבד, בינואר 2026, הוציא מינהל התכנון הנחיה משלו למוסדות התכנון, בה הוא מעניק באופן ברור את הבכורה לשיקול התכנוני על חשבון השיקול הכלכלי, ומעביר מסר ברור לעדכון (המינורי) של השמאי הממשלתי מחודש דצמבר 2025: "תכנון להתחדשות עירונית ייעשה בראש ובראשונה על בסיס שיקולים תכנוניים כוללים… בחינת הישימות הכלכלית לפי תקן 21.1 תיעשה לאחר קביעת הקיבולת התכנונית הראויה, כשלב מסייע להערכת יכולת מימוש התכנון, ולא כגורם הקובע את היקף הזכויות או את תצורת התכנון… במקומות בהם התכנון הראוי מאפשר פיתוח עצים המניב רווח העולה על המינימום – אף באופן משמעותי – שיעורי הרווח העודפים לא יהוו עילה לצמצום נפחי הבינוי. החלטה על העצמת זכויות נשענת על שיקולים תכנוניים מובהקים, ציפוף וניצול יעיל של משאב הקרקע ואין לצמצם אותם בשל רווחיות הפרויקט… שיקולי התכנון הם אלו שצריכים להוביל".
הנחיית מינהל התכנון בהחלט מביאה בשורה ליזמים בתחום ההתחדשות העירונית, וכעת נותר לראות עד כמה יצייתו לה מוסדות התכנון והאם ההנחיה אכן שחררה את היזמים ממגבלות התקן בהיבט התכנוני.
בראיה רחבה יותר, מדובר כנראה בפרק נוסף במאבק על הבכורה בין השיקולים החשובים שמנחים כל פרויקט התחדשות עירונית – התכנוני והכלכלי.
כך או כך, יזם שהגיש תוכנית להתחדשות עירונית, והונחה להיצמד לשיעור הרווח המזערי בהתאם למסמך השמאי הממשלתי, מוצע לו שיפנה לייעוץ מקצועי.
____
תיקון 25 לתמ"א 1 – אסדרת מדיניות התכנון הארצית בתחום המלונאות
בחודש פברואר 2026 אישרה ממשלת ישראל את תיקון 25 לתמ"א 1 (החלטה מס' 3889) המתווה את מדיניות התכנון הארצית לפיתוח המלונאות.התיקון מחליף את תמ"א 12 (תוכנית המתאר הארצית למלונאות ואירוח) ומתווסף כפרק נפרד לתמ"א 1.
במסגרת התיקון לתמ"א נקבעו הוראות כלליות רבות ביחס לתכנית למלונאות, לרבות המסגרת הפרוצדורלית לקידום תכנית למלונאות. בין היתר, נקבע כי לא ניתן לאשר אכסון מלונאי שאינו בבעלות גורם אחד. כן נקבעו הוראות ייעודיות לאכסון מלונאי במרקמים השונים (כך למשל, נקבע כי תכנית למלונאות ביישוב עירוני לא תכלול כפר נופש).
כמו כן, התיקון כולל הוראות גמישות המאפשרות לצמצם או לבטל שטח המיועד לאכסון מלונאי וכן להוסיף לשטח בייעוד מלונאי שימושים כגון מגורים, מסחר ותעסוקה, הרלוונטיות ליזמים המחזיקים שטחים בייעוד האמור או שוקלים לרכוש שטחים כאמור.
להלן עיקרי הוראות הגמישות שנקבעו:
- בהתקיים התנאים הקבועים בתיקון לתמ"א, ניתן להפקיד תכנית המצמצמת או מבטלת שטח המיועד למלונאות, וכן תכנית המפחיתה זכויות בניה למלונאות, בתנאי שהתכנית כוללת שטח חלופי למלונאות או תוספת זכויות בניה למלונאות במיקום חלופי.
- מוסד תכנון רשאי לאשר תכנית המוסיפה שימושים אחרים במגרש המיועד לאכסון מלונאי ביישוב עירוני שטרם ניתן לגביו אישור תחילת עבודה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים האחרים לא יעלה על 49% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, שהשטח הכולל המותר לבנייה למלונאות לא יפחת, וכן בהתקיים שאר התנאים הקבועים בתיקון לתמ"א. הוספת שטחי בניה לשימושים אחרים בהיקף העולה על 25% טעונה אישור המועצה הארצית.
- מוסד תכנון רשאי להפקיד תכנית המצמצמת או מבטלת שטח המיועד למלונאות, תכנית המפחיתה זכויות בניה למלונאות וכן תכנית המוסיפה שימושים אחרים בשטח למלונאות. בין התנאים שנקבעו בתיקון לתמ"א להפעלת הוראת גמישות זו: (א) השינויים המפורטים לעיל הינם לטובת מטרה בעלת חשיבות מיוחדת או לטובת מגורים; (ב) נתקבלה חוות דעת תומכת של משרד התיירות (כאשר השימוש המוצע הינו למגורים) (ג) נתקבל אישור המועצה הארצית.
הפעלת סעיפי הגמישות הנ"ל מותנית היוועצות עם משרד התיירות.
יודגש כי הוראות גמישות אלו חלות גם ביחס למקרקעין שחלה עליהם תכנית מתאר מחוזית המייעדת שטח למלונאות שאושרה לפני אישור התיקון לתמ"א, והן גוברות על האמור בתכנית המתאר המחוזית (אלא אם נקבעו בה הוראות גמישות מטיבות יותר).
תיקון לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 – קביעת הוראות מיוחדות ביחס ל"בניין רב קומות" שגובהו אינו עולה על 42 מטרים
ביום 22.1.2026 ועדת המשנה לבניה ולתקנות של המועצה הארצית המליצה, במסגרת ישיבה מס' 2026002, לאשר תיקון לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, על פיו בבניינים שבהם הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס (דרך חדר מדרגות משותף) אינו עולה על 42 מ' (כ-13 קומות) ושאינם כוללים יותר משש יח"ד בקומה טיפוסית, ניתן יהיה להקים חדר מדרגות אחד בלבד (במקום שני חדרי מדרגות שנדרשו עד כה).
בהתאם לתקנות הקיימות "בנין רב קומות" הינו בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס (דרך חדר מדרגות משותף) עולה על 29 מטרים (כ-10 קומות). כיום, ב"בניין רב קומות" יש לכלול שתי מעליות (אחת מהן מעלית אלונקה), שני חדרי מדרגות ומערכות נוספות.
במסגרת התיקון האמור לא מוצע שינוי בהגדרות שלעיל (בניגוד לפרסומים בחלק מכלי התקשורת), אלא נוצרת קטגוריה נוספת ("בניין רב קומות" שגובהו לא עולה על 42 מטרים), אשר לגביה יחולו ההוראות המפורטות לעיל.
התיקון צפוי להפחית משמעותית את עלויות הבניה ב"בניין רב קומות" העונה על הקריטריונים הנ"ל.
הכתוב לעיל הוא תמצית למטרות אינפורמטיביות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי שניתן להסתמך עליו ללא ייעוץ משלים נוסף.
