נסיון מקצועי

אופיר מעניק יעוץ מס ללקוחות בישראל ובחו"ל, ומתמחה בייעוץ, ליווי וייצוג משפטי, הן בדיוני שומות מול רשות המסים והן בייצוג בבתי משפט בישראל, במכלול תחומי המיסוי, ובהם מיסוי בינלאומי, מס הכנסה, מס רווח הון, מס שבח מקרקעין, מס ערך מוסף ועידוד השקעות הון. אופיר מייצג את הלקוחות מול רשות המסים בשלבי השומה וההשגה ומייצג לקוחות בבתי המשפט בערעורי מיסים על שומות שהוצאו על ידי רשות המסים בתחומי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין.

לאופיר ניסיון רב בייעוץ מס בעסקאות רב-לאומיות, מיזוג ורכישה, שינויי מבנה והשקעות.

לאופיר ניסיון רב גם בייצוג לקוחות ישראליים וזרים בערעורי מיסים בבתי המשפט בישראל, לרבות תיקי ליטיגציית מס מורכבים הנוגעים לחברות רב-לאומיות, שינויי מבנה, מחירי העברה והסכמים בין חברתיים.

אופיר עוסק בתכנוני מס ליחידים בעלי הון ולמשפחות, עולים חדשים ותושבים חוזרים מייעץ רבות בענייני מיסוי אופציות לעובדים.

לפני הצטרפותו למשרד יגאל ארנון עמד אופיר בראש מחלקת המסים של משרד עורכי הדין מ.זליגמן ושות'. בשנים 2003-2010 עבד אופיר במשרד האוצר כמנהל המחלקה למיסוי בינלאומי במינהל הכנסות המדינה וכיועץ מקצועי בכיר לממונה על הכנסות המדינה.

אופיר ריכז את עבודת האגף בתחום חקיקת המסים ובתחום אמנות למניעת כפל מס וייעץ במתן החלטות מיסוי (פרה-רולינג). אופיר ריכז והשתתף בוועדות וצוותים ממשלתיים מקצועיים בתחומי מיסוי שוק ההון, עידוד השקעות הון ומו"פ, עידוד השקעות בסרטים, מיסוי חברות החזקה, חוק התיאומים בשל אינפלציה, איגוח נכסים ועוד.

אופיר ריכז את עבודת ההכנה הממשלתית בתחום המיסים לקראת קבלתה של ישראל לארגון ה-OECD, ושימש כנציג הראשון של משרד האוצר בקבוצת עבודה של ה-OECD בנושא מיסוי בינלאומי ואמנות מס. אופיר ריכז את הקשר בנושאים פיסקאליים של משרד האוצר עם רשויות מס זרות, האיחוד האירופי והאו"ם, לרבות השתתפות בקבוצת עבודה של האו"ם בנושא מיסוי רווחי עסקים ומיסוי שירותים.

בשנים 2000-2002 עבד אופיר במחלקת המסים של PWC ישראל.

אופיר שימש מרצה למסים בחוג לחשבונאות במכללה למינהל ובבית הספר למשפטים במכללה למינהל.

אופיר חבר בוועדת ההשתלמויות של לשכת רואי חשבון בישראל, והוא בעל מדור קבוע "סקירת חקיקת מסים", בדו-ירחון מיסים.

אופיר הצטרף למשרד יגאל ארנון ושות' כשותף בשנת 2011.

אופיר סיים (בהצטיינות) תואר ראשון במשפטים במכללה למינהל בשנת 2000, תואר ראשון בחשבונאות במכללה למינהל בשנת 1999 ותואר שני במנהל עסקים (ניהול פיננסי) באוניברסיטת תל-אביב בשנת 2007.

אופיר בוגר קורס מפקחים של רשות המסים בישראל וכן קורסים מתקדמים למיסוי בינלאומי של ה-OECD, במרכזי ההדרכה בווינה ובבודפשט.

אופיר הוסמך כעורך דין בישראל בשנת 2003 והוסמך כרואה חשבון בישראל בשנת 2002.

ייצוגים נבחרים

ייצוג לקוחות רב-לאומיים בכל ענייני המס הקשורים לרכישות ומיזוגים בישראל וייצוגם מול רשות המסים לקבלת אישורים מקדמיים (רולינג) הקרושים לרכישות אלה, לרבות:

  • ייצוג חברת Intel בענייני המס הקשורים לרכישותיה בישראל, לרבות רכישת חברת Mobileye וחברת Tower Semiconductor (בתהליך).
  • ייצוג חברת Palo Alto Networks בענייני המס הקשורים לרכישותיה בישראל, לרבות רכישת החברות: Talon, Dig Security, Crusoe Security, Cider Security, Bridgecrew, Puresec, Twistlock.
  • ייצוג חברת Tenable ברכישת חברת Ermetic.
  • ייצוג חברת Crowdstrike  ברכישת חברת Bionic.
  • ייצוג חברת IBM  ברכישת החברות Polar Security ו – Databand Ai.
  • ייצוג חברת Snap  ברכישת חברת Voca AI.
  • ייצוג חברת PayPal ברכישת חברת PayPal.
  • ייצוג חברת ZoomInformation ברכישת חברת Chorus.AI.
  • ייצוג חברת אינפלאי ברכישתה על ידי חברת playtika.
  • ייצוג חברת איליון דינמיקס ברכישתה על ידי חברת Miniclip.
  • הובלת צוות המסים של המשרד במתן ייעוץ מס שוטף ללקוחות כגון IBM, Intuit, Imperva, Oracle, PayPal, Ibex, Zscaler.

דירוגים

Tax
Tax controversy
Tax
Highly Regarded - Tax controversy
Recommended Lawyer - Tax

Legal500

Ofir Levy is a quick, professional, business-oriented lawyer

השכלה
2007 אוניברסיטת תל אביב | MBA (ניהול פיננסי)
2007 OECD, מרכזי ההדרכה בווינה ובבודפשט | קורסים מתקדמים למיסוי בינלאומי
2007 רשות המיסים בישראל | קורס מפקחים
2000 המכללה למנהל | LLB
1999 המכללה למנהל | BA (חשבונאות)
הסמכה
2003 ישראל
מינויים נוספים
2002 רואה חשבון
חבר בוועדת ההשתלמויות של לשכת רואי חשבון בישראל

מאמרים

מיסוי בינלאומי – תזכיר חוק מס חברות מינימלי בקבוצה רב לאומית, התשפ״ו-2025 
ביום 5 באוקטובר 2025 פרסם משרד האוצר את תזכיר חוק מס חברות מינימלי בקבוצה רב לאומית, התשפ"ו-2025 ("התזכיר"), שמטרתו להטמיע בישראל את מנגנון ה-QDMT, אחד מכללי Pillar 2 של ארגון ה-OECD. ככל שהתזכיר יהפוך לחוק, מדובר יהיה בצעד משמעותי באימוץ עקרונות פרויקט ה-BEPS על ידי מדינת ישראל, שנועד להבטיח מיסוי מינימלי אחיד בשיעור של 15% על רווחיהן של קבוצות רב לאומיות הפועלות ברחבי העולם. מדינות רבות שילבו זה מכבר את העקרונות, חלקן באופן רחב ממה שמבקשת מדינת ישראל להטמיע באמצעות התזכיר. בהתאם למוצע בתזכיר החוק, יישומו יחול החל מתחילת שנת המס 2026, ויחול על הכנסות שהופקו מאותה שנה ואילך. הוראות החוק יחולו על ישות תושבת ישראל, או על מוסד קבע הפועל בישראל, שהם חלק מקבוצה רב לאומית, שמחזור עסקאותיה השנתי עומד על 750 מיליון אירו ומעלה, בשנתיים לפחות מתוך ארבע שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הנבדקת, ובלבד שאינם נמנים עם ישויות מוחרגות, כהגדרתן בתזכיר. מטרות החקיקה המוצעת בעשור האחרון ארגון ה-OECD מקדם את פרויקט ה-BEPS,Base Erosion and Profit Shifting)). מטרת הפרויקט – למנוע את שחיקת בסיס המס, והסטה של רווחים על ידי תאגידים רב לאומיים בין מדינות, בין היתר באמצעות הסטת פעילות למדינות בהן שיעור המס האפקטיבי החל על תאגידים הוא נמוך. בפרויקט משתתפות כ-140 מדינות, לרבות מדינת ישראל. במסגרת ה-BEPS פורסמו, בין היתר, 15 דרכי פעולה (Actions), בהן גם זה העוסק באתגרי המס של הכלכלה הדיגיטאלית (Action 1 - Addressing the Tax Challenges of the Digital Economy) ושהוביל למודל מדיניות עם שני "עמודים" (Pillars) (להרחבה נוספת בנושא זה, ראו בין היתר עדכון לקוחות קודם שמשרדנו פרסם ביום 12 בספטמבר, 2024). ״עמוד״ מספר 2, או Pillar 2, המכונה גם כללי GloBE (Global Anti-Base Erosion, נועד להבטיח שיעור מס מינימאלי של 15% על קבוצות רב לאומיות, ללא קשר למקום מושבן או מקום פעילותן. Pillar 2 מתווה שלושה מנגנונים עיקריים, שמטרתם הטלת מס משלים (Top-Up Tax), במקרים בהם שיעור המס האפקטיבי במדינה מסוימת נמוך מ-15%.אחד מהם הוא מנגנון ה-QDMTT (Qualified Domestic Minimum Top-Up Tax). בשנת 2021 הצהירה מדינת ישראל, באמצעות משרד האוצר, כי היא מצטרפת למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטאלית ולתוכנית שני ״העמודים״ אשר במסגרתו. בחודש אוגוסט 2024 החליט שר האוצר לפעול לאימוץ משטר המס המינימלי באופן חלקי, באמצעות מנגנון ה-QDMTT בלבד. אימוץ מנגנון ה-QDMT יאפשר למדינת ישראל לגבות בעצמה את המס המשלים על ההכנסות שנוצרו בתחומה. וביתר פירוט: באמצעות יישום מנגנון ה-QDMTT, מוענקת למדינת המקור (מדינת הפעילות), מדינת ישראל, הזכות הראשונית והמוחלטת לגבות את המס המשלים, עד לגובה 15% מס אפקטיבי, על ההכנסות הנובעות בה. במילים אחרות, במקום לאפשר למדינה זרה לגבות את המס המשלים על רווחים שנוצרו בישראל, אך מוסו בה באופן נמוך, מנגנון ה-QDMTT מאפשר לישראל לגבות מס זה בעצמה. תשלום מס במסגרת מנגנון ה-QDMTT נחשב למס משלים מקומי, הניתן כזיכוי ומפחית את המס המשלים שאותו תטיל מדינה זרה. התזכיר קובע עוד, כי חברות החייבות בדיווח לפי הכללים החדשים, יחויבו בהגשת דוחות מידע ייעודיים, אשר יכללו, בין היתר, את פירוט הישויות הנמנות עמן, את חישוב שיעור המס האפקטיבי בהתאם להוראות החוק, ומידע נוסף. זאת במקביל לקביעת סמכות לרשות המס לפנות ולבקש מידע נוסף. לשם אכיפת תשלום המס המשלים, מוצע במסגרת התזכיר לקבוע עיצום כספי אשר יוטל על ישות משתתפת שלא תעמוד בחובת הדיווח. סכומי העיצום עשויים להגיע למאות אלפי שקלים. במקביל לפרסום תזכיר החוק משרד האוצר ציין, כי מתבצעת עבודת מטה רחבה במטרה ליצור מערך תמריצים מותאם לכללי Pillar 2, באופן שיאפשר למדינת ישראל לשמר יתרונות תחרותיים ולמשוך השקעות בינלאומיות. בכוונת משרד האוצר לפרסם את מתווה התמריצים, לכל המאוחר עד להגשת תזכיר החקיקה הנוכחי לאישור ועדת השרים לחקיקה. השלכות צפויות והיערכות מומלצת כאמור, מדובר בתזכיר חוק בלבד שטרם מהווה חקיקה מחייבת ובהתאם ייתכנו שינויים בנוסח החוק במסגרת הליך החקיקה וזאת עד לאישורו הסופי בכנסת. יידרש זמן כדי להבין כיצד, ברמה המאקרו כלכלית, יוביל יישום חקיקה זו (לו תאושר בהמשך כחוק) להשגת מטרותיה כפי שמוסברות בתזכיר החקיקה. אימוץ הוראות חקיקה זו משמעותו כי גביית המס על ידי ישראל אמורה לזכות את החברות בזיכוי מס במדינות השוק האחרות, כך שלא יוטל על חברות אלו כפל מס. עם זאת, עדיין לא ברור כיצד תתבצע בפועל חלוקת "עוגת המס" בין המדינות, ובפרט – כיצד יסכימו ביניהן מדינות השוק עצמן על אופן חלוקת זכויות המיסוי בגין הרווחים של קבוצות רב לאומיות. מבחינה מעשית, ככל שיתקבלו תיקוני החקיקה המפורטים בתזכיר החוק, הדבר צפוי יהיה להשפיע באופן נרחב במיוחד על חברות ישראליות בעלות פעילות גלובלית, ועל חברות רב לאומיות הפועלות בישראל. במיוחד הדבר צפוי להשפיע על חברות הנהנות בישראל מהטבות מס, או משיעורי מס מופחתים, כך ששיעור המס האפקטיבי עליהן כיום נמוך מ-15%. קבוצות אלו צפויות להידרש, בין היתר, לבחינה מחודשת של מבנה אחזקותיהן, אופן הפקת הרווחים ואופן הדיווח בקבוצה, וכמובן – להיערך להגשת הדיווחים הנדרשים. אנחנו כמובן נעקוב אחר פרסום נוסח החוק הרשמי והמחייב, על מנת לסייע ללקוחותינו ליישם את החובות שיגזרו ממנו. אנו נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה ובכל התלבטות. מחלקת המסים של משרדנו נמצאת בחזית הפעילות בתחום הזה, כאשר אנו מלווים עסקאות מיזוג ורכישה משמעותיות ביותר במשק הישראלי ומספקים ייעוץ שוטף ורציף, הן לחברות רב לאומיות והן לחברות ישראליות, בכל הנוגע להתנהלות הקבוצה בסביבה מיסויית משתנה. זאת, בהקשרים מגוונים כמו הערכות לביקורת מס, תכנון שינויי מבנה לפני, או אחרי ביצוע עסקאות וליטיגציה של ערעורי מיסים בבתי המשפט.
קראו עוד

אופיר לוי

שותף, חבר אקזקוטיבה